תנ"ך - מי העיר ממזרח צדק יקראהו לרגלו יתן לפניו גוים ומלכים ירד יתן כעפר חרבו כקש נדף קשתו:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

מִ֤י הֵעִיר֙ מִמִּזְרָ֔ח צֶ֖דֶק יִקְרָאֵ֣הוּ לְרַגְל֑וֹ יִתֵּ֨ן לְפָנָ֤יו גּוֹיִם֙ וּמְלָכִ֣ים יַ֔רְדְּ יִתֵּ֤ן כֶּֽעָפָר֙ חַרְבּ֔וֹ כְּקַ֥שׁ נִדָּ֖ף קַשְׁתּֽוֹ: (ישעיהו פרק מא פסוק ב)

טקסט וניקוד:

מִי הֵעִיר מִמִּזְרָח צֶדֶק יִקְרָאֵהוּ לְרַגְלוֹ יִתֵּן לְפָנָיו גּוֹיִם וּמְלָכִים יַרְדְּ יִתֵּן כֶּעָפָר חַרְבּוֹ כְּקַשׁ נִדָּף קַשְׁתּוֹ: (ישעיהו פרק מא פסוק ב)

טקסט בלבד:

מי העיר ממזרח צדק יקראהו לרגלו יתן לפניו גוים ומלכים ירד יתן כעפר חרבו כקש נדף קשתו: (ישעיהו פרק מא פסוק ב)

תיקון קוראים:

מי העיר ממזרח צדק יקראהו לרגלו יתן לפניו גוים ומלכים ירד יתן כעפר חרבו כקש נדף קשתו: (ישעיהו פרק מא פסוק ב)
מַן אַיתִי בִּגלַי מִמַדנְחָא אַברָהָם בְּחִיר צִדקָא בִּקשׁוֹט קָרְבֵיהּ לְאַתרֵיהּ מְסַר קֳדָמוֹהִי עַמְמִין וּמַלכִין תַּבַּר רְמָא כְעַפרָא קְטִילִין קֳדָם חַרבֵּיהּ כְּקַשָׁא רְדַפִנוּן קֳדָם קַשׁתֵּיהּ :

העיר - ה': יש' מא , ב; יר' נא , יא; *עז' א , א , ה; דה"ב לו , כב.

העיר ה' מי העיר הברו החצים ובשנת אחת וחבירו ויקומו ראשי האבות .

העיר - ה'; ירד - ל'.

מי העיר ממזרח - אותו , שצדק יקראהו לרגלו; מי העיר את אברהם להביאו מארם , שהיא במזרח , וצדק שהיה עושה , היא היתה לקראת רגליו בכל אשר הלך. יתן לפניו גוים - מי שהעירו להסיעו ממקומו , הוא נתן לפניו ארבעה מלכים וחיילותיהם. ירד - יִרְדֶה. יתן כעפר חרבו - "רמא כעפרא קטילין קדם חרביה" (ת"י) - נתן את חרבו עושָה חללים רבים כעפר , ואת קשתו נתן מרבָה הרוגים ונופלים כקש נדף (ראה ב"ר מג , ג).

מי העיר ממזרח - מי העיר רוח כורש מן המזרח לבא ולצור על בבל. צדק יקראהו לרגלו - כלומר: כל כך למה? מה ראה הקדוש ברוך הוא להחזיק ביד כורש , שנתן לו כח להחריב את בבל? בשביל צדקה , שעתיד לשלח את גלות בבל ולבנות ירושלם ולייסד את ההיכל , ובשביל אותו צדק יקראהו הקדוש ברוך הוא להשמיד את בבל; וכן הוא אומר "כה אמר יי' למשיחו לכורש אשר החזקתי בימינו לירד לפניו גוים" וגו' , "אני לפניך אלך" וגו' , "ונתתי לך אוצרות חשך ומטמוני מסתרים למען תדע כי אני יי' הקורא בשמך" וגו' , "למען עבדי יעקב וישראל בחירי ואקרא לך בשמך" (יש' מה , א - ד); וזהו שאמר כאן: צדק יקראהו לרגלו. יתן לפניו גוים ומלכים ירד - כשם שאמר בדברי הימים "בשנת אחת לכורש מלך פרס לכלות דבר יי' ביד ירמיהו העיר יי' רוח כורש מלך פרס ויעבר קול בכל מלכותו וגם במכתב לאמר. כה אמר כורש מלך פרס כל ממלכות הארץ נתן לי... אלהי השמים והוא פקד עלי לבנות לו בית... מי בכם" וגו' (דה"ב לו , כב - כג). יתן כעפר חרבו - קשתו וחרבו של כורש יתן הגוים כעפר , כקש נדף יהיו האומות בפני חרבו.

מי העיר - הקדמונים אמרו (ב"ר ב , ג) , כי זה רמז על אברהם , שהתגבר על המלכים ושבר הצלמים; והראייה , שאמר אחר כן "זרע אברהם אוהבי" (להלן , ח); גם זה נכון. ולפי דעתי שהוא רמז על כורש , כי כל הפרשה היא דבקה , וכן כתוב "קורא ממזרח עיט" (יש' מו , יא) , והנה אחריו "העירותי מצפון ויאת ממזרח שמש יקרא בשמי" (להלן , כה) , והפרשה כולה מפורש שם כורש (יש' מד , כח). ממזרח - כי עילם צפונית מזרחית בבל. צדק יקראהו לרגלו - יפגע; או צדק יקראהו בכל מקום לכתו. ומלכים ירד - ישליט אחרים על מלכים; כי זאת המלה מבניין 'הפעיל'; והטעם , כמו "וירד מיעקב" (במ' כד , יט). יתן כעפר חרבו - חרב כל מלך; ויש אומרים (ראה רס"ג תרגום) , כי היו לו חרבות רבות , וקשתותיו תעופנה כקש נדף.

החרישו ושמעו דבריי איים; וכלפי ישראל , שיחזק לבם , מדבר אף לאומות , כמו שמוכיח למטה (להלן , ה - ו). ולאומים יחליפו כח - כלומר: יתחזקו ויאזרו כגבר חלציהם (ע"פ איוב לח , ג) , ואשאלם ויודיעוני; וכן מסיים העניין "ואשאלם וישיבו" לי "דבר" (להלן , כח). למשפט - לתוכחה; 'אה פרובנצא' (בלעז). ...(כנראה חסר קטע בכה"י) כמו "וזרח משעיר למו הופיע מהר פארן" (דב' לג , ב) - שלא בא משעיר ומפראן ממש , אלא מדרך שעיר ופארן; ומכל מקום , ארם וכשדים קרובים להיות אחד. שמא צדק שהיה לו לאותו הגוי ולאותו המלך לפני אלהיו , יקראהו אלהיו לרגלו - עִמו בדרך , לכבוש לפניו ארצות; כענין "והלך לפניך צדקך" (יש' נח , ח); וכענין "אנכי העירתיהו בצדק" (יש' מה , יג); ואלהיו יתן לפניו גוים , ומלכים ירד , יתן כעפר חרב הבאה עליו , וכקש נדף קשת הנדרכת עליו להרגו , וירדפם - לבעלי החרב והקשת , ויעבר מהם בשלום בלי נזק , ארח שעבר ביניהם ברגליו , לרדוף ולהכות , לא ישוב אחור - שיהפוך עורף ויסוג אחור וישוב על עקיבו , אלא יעבור ויבקע ביניהם , ועבר ורמס ושטפם והלך לו.

החרישו אלי איים - שתקו והאזינו אלי , כי המְדַבֵּר לא יאזין. ופירוש איים - שוכני איים. יחליפו כח - יתאמצו בטענות , כי לא יוכלו להשיבני. יגשו - יגשו אלי לשמוע דברי. אז ידברו - אז , אחר שישמעו דברי , ידברו , אם יש להם טענה. יחדו - אני והם נקרב למשפט על טענותי וטענותיהם , כי הם מְחַסְרִים כחי ויכלתי , ואומרים שאין בי כח להציל ישראל מידם , ועובדים פסילים שאין בהם ממש; ויאמרו לי: מי העיר ממזרח - והוא אברהם אבינו שהעיר אותו האל לצאת מארץ מזרח שהיתה ארץ מולדתו , כמו שאמר "ארצה בני קדם" (בר' כט , א) , והעיר אותו האל מבין עובדי פסילים. צדק יקראהו לרגלו - ובכל מקום שהיה הולך , זהו לרגלו , בכל מקום שהיה רגלו , שם היה קורא צדק ואמת , כמו שאמר "ויקרא שם אברם בשם יי'" (בר' יג , ד); וכינוי יקראהו - לצדק. זהו הצדק והאמת , שהיה אומר להם: עזבו עבודת האלילים כי אין בהם ממש , ועבדו מי שברא העולם והיה; מלמד אותם דרכי האמונה. היש פלא כזה: איש אחד קם בין כל בני הארץ שהיו כולם עובדי אלילים , ומוכיחם על אמונתם , ולא פחד מהם וממלכיהם? מי העיר לבבו לעשות זה? הלא אנכי יי'. יתן לפניו גוים - ומי הוא שנתן לפניו גוים והִרְדָה אותו במלכים? והם ארבעה מלכים "כדר לעומר והמלכים אשר אתו" (בר' יד , ה) , רדפם אברהם בשלש מאות ושמונה עשר איש , והכם והציל מהם כל השבי וכל הרכוש אשר לקחו (ראה שם , יד - טז); וזה היה ברוב בטחונו בי. ירד - עניין 'ממשלה' , והוא מבניין 'הפעיל' , ומעניינו "לא תרדה בו בפרך" (וי' כה , מג); "ורדו בכם שונאיכם" (וי' כו , יז). ופירוש ומלכים - ובמלכים; רוצה לומר , שהשליטו במלכים והוא במעט עם , יקראהו , יתן , ירד , ירדפם , יעבר , יבא - כולם עתיד במקום עבר , וכמהו רבים. והטעם שאמר אלה כולם בלשון עתיד , כי כמו שעשה עם אברהם האל אז , כן יעשה בכל דור ודור עם כל צדיק שיהיה כן אוהב האל כמו אברהם. יתן כעפר חרבו - נתנם האל כעפר לדוש לפני חרב אברהם , ונתנם כקש נדף לפני קשתו; וכן תרגם יונתן: "רמא כעפרא קטולין קדם חרביה דאברהם כקשא רדופין קדם קשתיה". ויש מפרשים (ראה ראב"ע): נתן חרב שלכל אחד מהמלכים וקשתו כעפר וכקש נדף. ירדפם יעבר שלום - רדף אותם ועבר בשלום , כי לא מת במלחמה אחד מאנשיו. שלום - בחסרון בי"ת השמוש , וכן "הנמצא בית יי'" (מ"ב יב , יא) , כמו 'בבית יי''; וכמוהם רבים. ויש לפרש: שלום - שם תואר , כמו "ויבא יעקב שלם" (בר' לג , יח); ויהיה בשקל 'קרוב' , 'רחוק' , וכמוהו "שלח ידו בשלומיו" (תה' נה , נא). אורח ברגליו לא יבא - וזה תמה: אורח שלא בא בו רגליו מעולם , ולא טעה בו בלילה שבא עליהם והכם! ויש מפרשים: אורח רע ברגליו לא יבוא , שלא קרה לו שום רע בדרך ההיא. ויונתן תרגם: "חילת אורח ברגלוהי לא עלת". ויש מפרשים (ראה ראב"ע) העניין הזה: נבואה על כורש , שיעירהו האל ממזרח לבוא על בבל ויתפשה , ולא יעמדו לפניו גוים ומלכים. והנכון כמו שפירשנו , וכן פירש אדוני אבי ז"ל , וכן פירש יונתן , שתרגם מי העיר ממזרח: "מאן אייתי בגלאי ממדינחא אברהם בחיר צדיקיא".

מי העיר ממזרח צדק - לא זכר בזה הפעול; והטעם: על כרש ומלכי מדי , כי ארצם מזרחית צפונית לארץ ישראל , כמו שמבואר בדניאל (ראה ח , ט); וכן נהג לפנים לסתום הדברים , ואחר הרבה יבאר ממי הוא מדבר , כמו שעשה ב"משא בבל" וגו' (יש' יג , א) , וכן בנבואת נפילת אדום (ראה יש' לד , ה - יז) , ורבים כן. יתן - רמז לַמֵּעִיר , וגם לכרש , והוא הקרוב; ואולם חרבו וכן קשתו - רמז לגוים ולמלכים שזכר , והם בפרט בני אשור הנופלים תחת החיה השנית (ראה הקדמתו לישעיה) , וכן ירדפם , כי כרש ירדוף אותם הגוים והמלכים , והוא יעבר בשלום - כטעם "וישובו כל העם אל המחנה אל יהושע... בשלום" (יהו' י , כא). ארח ברגליו - כמו שמנהג הנלחמים על סוסים ברב , שיהרגו הסוסים , וכן דרך הנסים והנרדפים , כמו שכתוב "וירד סיסרא מעל המרכבה וינס ברגליו" (שו' ד , טו).

מי העיר ממזרח צדק - זה היה אברהם שהיה דר בארם נהרים , במזרחה של ארץ ירושלם , וכולו היה צדק , וציוהו השם לנוד מארצו ולבוא לרגלו בארץ ישראל , ונתן לפניו גוים , ומלכים ירד - כמו 'יִרְדֶה' , שכבש אמרפל וחביריו. יתן כל חייל כעפר בחרבו וכקש נדף בקשתו; והן חסירין ביתי"ן.
ריכוז קישורים