תנ"ך - הגידו
האתיות
לאחור
ונדעה
כי
אלהים
אתם
אף־תיטיבו
ותרעו
ונשתעה
ונרא
ונראה
יחדו:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
הַגִּ֙ידוּ֙
הָאֹתִיּ֣וֹת
לְאָח֔וֹר
וְנֵ֣דְעָ֔ה
כִּ֥י
אֱלֹהִ֖ים
אַתֶּ֑ם
אַף־תֵּיטִ֣יבוּ
וְתָרֵ֔עוּ
וְנִשְׁתָּ֖עָה
וְנִרְאֶ֥
וְנִרְאֶ֥ה
יַחְדָּֽו:
(ישעיהו פרק מא פסוק כג)
הַגִּידוּ
הָאֹתִיּוֹת
לְאָחוֹר
וְנֵדְעָה
כִּי
אֱלֹהִים
אַתֶּם
אַף־תֵּיטִיבוּ
וְתָרֵעוּ
וְנִשְׁתָּעָה
וְנִרְאֶ
וְנִרְאֶה
יַחְדָּו:
(ישעיהו פרק מא פסוק כג)
הגידו
האתיות
לאחור
ונדעה
כי
אלהים
אתם
אף־תיטיבו
ותרעו
ונשתעה
ונרא
ונראה
יחדו:
(ישעיהו פרק מא פסוק כג)
הגידו
האתיות
לאחור
ונדעה
כי
אלהים
אתם
אף־תיטיבו
ותרעו
ונשתעה
ונרא
ונראה
יחדו:
(ישעיהו פרק מא פסוק כג)
חַווֹ
דְּאָתיָן
לְסוֹפָא
אִם
לְטָעֲוָון
דְּאִית
בְּהֵין
צְרוֹך
אַתּוּן
פָּלְחִין
אִם
יָכְלָן
אִנִין
לְאֵיטָבָא
וּלאַבאָשָׁא
וְנִסתַּכַּל
וּנדִין
כַּחדָּא
:
אלהים
אתם
-
ב':
יש'
מא
,
כג;
תה'
פב
,
ו.
ונרא
(כתיב;
ונראה
קרי)
-
ד':
*בר'
לז
,
כ;
מ"ב
ז
,
יג;
יש'
מא
,
כג;
סו
,
ה.
ואחד:
ונראה
(בפתח)
-
ש"א
י
,
יד.
אלהים
אתם
ב'
הגידו
האתיות
אני
אמרתי
.
אלהים
אתם
-
ב';
ונשתעה
-
ל';
ונרא
-
ונראה
קרי
,
ד'.
הגידו
האותיות
לאחור
-
המופתים
הבאים
באחרונה.
ונשתעה
-
ונספר
דבריכם;
"ויספר"
(בר'
כד
,
סו)
מתרגמינן
"ואשתעי".
הגידו
האותיות
לאחור
-
מה
יהיה
באחרית
הימים;
האותיות
-
מה
יאתה
באחרית
הימים.
ונדעה
כי
אלהים
אתם
אף
תטיבו
(בנוסחנו:
תיטיבו)
ותרעו
-
וגם
יש
בידכם
להרע
ולהטיב.
ונשתעה
-
פתרון:
ונספר;
"ויספר"
(בר'
כד
,
סו)
-
תרגומו:
"ואשתעי".
הגידו
-
מדבר
עם
הצלמים.
הגידו
האותיות
-
מגזרת
"אתא
בקר"
(יש'
כא
,
יב)
,
והטעם:
העתידות
הבאות.
לאחור
-
הוא
הזמן
הבא
,
כי
הזמן
שעבר
יקרא
"לפנים"
(דב'
ב
,
י).
אז
נדע
כי
יש
בכם
כח
להטיב
ולהרע.
ונשתעה
-
ונספר;
ותרגום
"ויספר
משה"
(שמ'
יח
,
ח)
בארמית:
"ואשתעי".
ויש
אומרים:
כמו
"ואל
תשתע"
(לעיל
,
י).
ויגידו
לנו
-
אלהיהם.
ואפילו
הראשונות
-
שכבר
אורעו
,
הגידו
,
ונשימה
לבנו
לדבריכם
ונדעה
מדבריכם
מה
אחריתן
,
שהרי
יש
דבר
שאחריתו
טוב
מראשיתו
,
ויש
הפך
,
ואדם
סבור
ששניהם
שוין;
כגון:
אתם
רואים
מלכות
אשור
ובבל
מצליחים
ועולים
,
אם
תגידו
אחריתם;
וכל
שכן
מה
שעתיד
להיות
,
אף
ראשיתו;
או
אם
דברים
שאינם
הווין
לבוא
לא
תוכלו
להגיד
,
הבאות
בהווה
,
הרגילות
לבוא
מימים
ימימה
,
השמיעונו
מה
יהא
עליהם
,
כגון:
זרע
וקציר
,
וקור
וחום
,
וקיץ
וחרף
,
אם
כתיקנו
או
ענין
אחר;
ואף
האותיות
התדירות
יותר
מיום
אל
יום
הגידו
לאחור
-
למפרע
,
עד
שלא
יהיו
,
ונדעה
כי
אלהים
אתם;
ואף
בלא
הגדת
אותיות
עשו
שום
דבר
של
ממשות
להטיב
ולהרע
,
ונשתעה
-
ונפנה
במעשיכם
,
ונראה
ונבחין
שהאמת
אתכם.
אבל
אין
זאת
,
הן
אתם
מאין
-
מדבר
שאין
בו
חיות
ותועלת
,
עץ
ואבן
,
כסף
וזהב
,
ופעלכם
שתפעלו
-
לא
להטיב
ולא
להרע;
מאפע
-
מהבל
פה
ורוח;
אפע
-
כמו
"כיולדה
אפעה"
(יש'
מב
,
יד)
-
שנושמת
בקושי
מרוב
צירים.
ואף
המבחר
שאדם
יבחר
בכם
,
כסף
וזהב
שעליכם
,
תועבה
ושקוץ
הוא.
אבל
אני
העירותי
מצפון
גוי
,
ויאת
לאלתר
ממזרח
שמש
,
ולאלתר
יקרא
בשמי
לומר:
הנני
שלחני
,
כגון
"יי'
אמר
אלי
עלה
אל
הארץ
הזאת
והשחיתה"
(יש'
לו
,
י);
ויבא
אל
סגנים
ושפטי
ארץ
כמו
אל
חומר
לרומסו.
ומי
מאלהיכם
שהגיד
מראש
זאת?
אף
אין
אלוה
מגיד
,
אף
אין
משמיע
אמריכם
-
לא
אתם
הגדתם
מפיכם
ולא
אחרים
השמיעו
אמריכם
מכל
נביאיכם
,
אף
אין
אדם
בעלמא
שיאמר:
אני
פלוני
נביא
מתנבא
דבר
זה
משם
אלוה
פלוני;
אבל
ראשון
שהגיד
זאת
מראש
ומלפנים
לציון
הוא
,
הנה
הנם
כמה
נביאים
שהגידו
לה
דבר
זה
מימים
קדמונים;
וכן
הטובה
והנחמה
העתידה
לבא
לירושלם
אני
מבשר
לה
קודם.
הגידו
האותיות
-
פירוש:
הבאות
,
וכן
"אתא
בקר"
(יש'
כא
,
יב)
,
כתרגום
"בא"
(יש'
י
,
כח):
"אתא".
לאחור
-
לסוף
,
וכן
תרגם
יונתן:
"לסופא";
כי
בתחילה
אמר
"הבאות"
(לעיל
,
כב)
-
רוצה
לומר:
הבאות
לעתיד
,
שלא
בזמן
רחוק
מאד
,
ואחר
כן
אמר:
הגידו
האותיות
לאחור
-
רוצה
לומר:
באחרית
הימים.
אם
תעשו
זה
,
נדעה
כי
אלהים
אתם
,
אף
תטיבו
ותרעו
כמו
שחושבים
עובדיכם.
ונשתעה
ונרא
-
כן
כתוב
בלא
ה"א
,
וקרי
'ונראה'
בה"א
,
והעניין
אחד.
ונשתעה
-
פירוש:
ונספר
,
כמו
שהוא
התרגום
"ונספר
לו"
(בר'
מא
,
יב):
"ואישתעינא
ליה";
כלומר:
נספר
עליכם.
ונראה
אתכם
יחדו
-
אנחנו
כמו
עובדיכם
,
אחר
שתאמרו
כל
זה.
ויונתן
תרגם
ונשתעה:
"ונסתכל".
האותיות
-
הבאות
,
כענין
"אתא
בקר"
(יש'
כא
,
יב);
"שובו
אתיו"
(שם);
וכן
כתוב
אחר
כן
"ויאת"
(להלן
,
כה).
וזה
הפלגת
מליצה
וענין
,
כי
מן
העתיד
בא
האפשרי
שיהיה
,
ושלא
יהיה
לא
נדע
,
זולת
השם
,
ולא
מה
שיהיה
מאחד
משני
חלקי
הסותר
,
ומן
העבר
שיצא
לפעל
הנקרא
'מצואיי'
,
לא
נדע
הסבה
התכליתיית
בו;
וזה
אמר
בפרט
ועיקר
על
תגברת
עם
על
עם
,
שהוא
המין
השני
מן
הרעות
(ראה
מו"נ
ג
,
יב);
אם
כן
די
בזה
תשובה
מישעיה
לטוענים
עלינו
מה
הסבה
כי
גלותינו
זה
ארך
כל
כך
-
ובמקום
אחר
אאריך
יותר
-
וכן
והם
לא
ידעו
מחשבות
יי'
"כי
קבצם
כעמיר
גרנה"
(מי'
ד
,
יב)
,
וכן
"כי
גבהו
שמים
מארץ"
וגו'
(יש'
נה
,
ט).
לאחור
-
הוא
מ'מאמר
המצטרף'
,
הפך
"ומלפנים"
(להלן
,
כו)
,
והונח
בכאן
לדבר
העתיד
שהוא
בזמן
אחר
ההוה
,
אחר
ששמו
מאריך
במלת
האותיות;
ואין
כן
טעם
"וישמע
לאחור"
(יש'
מב
,
כג).
ונשתעה
-
גם
זה
מלשון
חֹזֶק
עיון
והשגחה
,
וכן
ונראה
יחדו
,
כלומר:
נעיין
עיון
מופלג
יחדו
אני
ואתם
,
מה
לעשות
בהנהגת
העולם.
וזה
כבוד
גדול
שהיה
השם
אומר
לשאר
האלוהות
,
דרך
צחות.
הגידו
האותיות
לאחור
-
תרגום
"הבאות"
(לעיל
,
כב).
לאחור
-
מקדם.
ונשתעה
ונראה
יחדו
-
נספר
יחד
ונראה
אם
תדעו
אותם;
והיאך
עובדים
להם
ואין
בהם
ממש?