תנ"ך - העירותי מצפון ויאת ממזרח־שמש יקרא בשמי ויבא סגנים כמו־חמר וכמו יוצר ירמס־טיט:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

הַעִיר֤וֹתִי מִצָּפוֹן֙ וַיַּ֔את מִמִּזְרַח־שֶׁ֖מֶשׁ יִקְרָ֣א בִשְׁמִ֑י וְיָבֹ֤א סְגָנִים֙ כְּמוֹ־חֹ֔מֶר וּכְמ֥וֹ יוֹצֵ֖ר יִרְמָס־טִֽיט: (ישעיהו פרק מא פסוק כה)

טקסט וניקוד:

הַעִירוֹתִי מִצָּפוֹן וַיַּאת מִמִּזְרַח־שֶׁמֶשׁ יִקְרָא בִשְׁמִי וְיָבֹא סְגָנִים כְּמוֹ־חֹמֶר וּכְמוֹ יוֹצֵר יִרְמָס־טִיט: (ישעיהו פרק מא פסוק כה)

טקסט בלבד:

העירותי מצפון ויאת ממזרח־שמש יקרא בשמי ויבא סגנים כמו־חמר וכמו יוצר ירמס־טיט: (ישעיהו פרק מא פסוק כה)

תיקון קוראים:

העירותי מצפון ויאת ממזרח־שמש יקרא בשמי ויבא סגנים כמו־חמר וכמו יוצר ירמס־טיט: (ישעיהו פרק מא פסוק כה)
אַיתִי בִגלַאי מֶלֶך דְּתַקִיף כְּרוּחַ צִיפּוּנָא וְיֵיתֵי כְּמִפַּק שִׁמשָׁא בִּגבוּרְתֵיהּ מִמַדנְחָא אֲגַבְּרִנֵיהּ בִּשׁמִי וְיֵיתֵי וִידוּשׁ שִׁלטוֹנֵי עַמְמַיָא כְּמָא דְּדָיְשִׁין יָת עַפרָא וּכפַחָרָא דְּעָרֵיך יָת טִינָא :

ויבא - י"א (רפין , ב' מלא ותשעה חסר): ראה יש' כו , ב. וכמו - ב': בר' יט , טו; יש' מא , כה.

העירותי - ל'; ויאת - ל'; ויבא - י"א; וכמו - ב' השחר עלה.

העירותי מצפון ויאת - אני אגיד העתידות: הנני מעיר , לבנות חרבות ירושלם , את כורש מצפון , ויאתה על בבל להחריבה; וממזרח שמש יקרא בשמי: "כל ממלכות הארץ נתן לי יי' אלהי השמים" (עז' א , ב). ונראה שארץ פרס במזרחית צפונית היא לארץ ישראל. [והמקרא מוכיח בדניאל (ח , ד): "ראיתי את האיל מנגח ימה צפונה ונגבה"; למדנו , שהוא בא מן המזרח. דבר אחר (ראה דבר"ל ע' 21 ): העירותי מצפון את נבוכדנצר להחריב את עירי ויאת , וכורש העיר ממזרח ויקרא בשמי לבנות את עירי; שמלכות פרס במזרח שנאמר "ראיתי את האיל" וגומר (שם).] ויונתן תירגם: "אייתי בגלאי מלך תקיף כרוח צפונא וייתי כמפיק שימשא בגבורתיה ממדינחא , איגבריניה בשמי". ויבא סגנים - ויבא על מלך בבל ועל שריו כאשר בא לרמוס חומר , וכמו יוצר חרשים , הרומס טיט לכלי חרש; וכמו יוצר אשר ירמס טיט , כן ירמוס הוא סגנים.

העירותי מצפון ויאת - אני אגיד העתידות: הנני מעיר לבנות חומות ירושלים את כורש מלך פרס מצפון , ויאתה על בבל להחריבה. ממזרח שמש יקרא בשמי - "כל ממלכות הארץ נתן לי יי' אלהי השמים" (דה"ב לו , כג). ונראה שארץ פרס במזרחית צפונית היא לארץ ישראל. ויבוא סגנים כמו חומר - ויבא על מלך בבל ועל שריו כאדם שרוצה לרמוס חומר , וכמו יוצר הרומס טיט לכלי חרש; כלומר: כמו יוצר אשר ירמוס טיט , כן ירמוס הוא סגנים. [ויבא סגנים - 'אייכמרקרא' בלעז.]

העירותי - נפתח הה"א בעבור העי"ן שהוא אחריו. מצפון - כי עילם צפונית מזרחית לבבל. ותחסר מלת 'איש' , וכן הוא: העירותי איש מצפון , והוא כורש. ויאת - מלה זרה; בעבור שהפ"א והלמ"ד מאותיות הנח , והיה ראוי להיותו על משקל "ויפן" (שמ' ב , יב) , וכאשר נעלם האל"ף הרחיבו מה שיש לפניו , כמשפט אותיות הגרון , על כן נפתח היו"ד , והנה הוא מבניין הקל. ויבא בארצות סגנים , או במחנה סגנים , וירמסם.

ויגידו לנו - אלהיהם. ואפילו הראשונות - שכבר אורעו , הגידו , ונשימה לבנו לדבריכם ונדעה מדבריכם מה אחריתן , שהרי יש דבר שאחריתו טוב מראשיתו , ויש הפך , ואדם סבור ששניהם שוין; כגון: אתם רואים מלכות אשור ובבל מצליחים ועולים , אם תגידו אחריתם; וכל שכן מה שעתיד להיות , אף ראשיתו; או אם דברים שאינם הווין לבוא לא תוכלו להגיד , הבאות בהווה , הרגילות לבוא מימים ימימה , השמיעונו מה יהא עליהם , כגון: זרע וקציר , וקור וחום , וקיץ וחרף , אם כתיקנו או ענין אחר; ואף האותיות התדירות יותר מיום אל יום הגידו לאחור - למפרע , עד שלא יהיו , ונדעה כי אלהים אתם; ואף בלא הגדת אותיות עשו שום דבר של ממשות להטיב ולהרע , ונשתעה - ונפנה במעשיכם , ונראה ונבחין שהאמת אתכם. אבל אין זאת , הן אתם מאין - מדבר שאין בו חיות ותועלת , עץ ואבן , כסף וזהב , ופעלכם שתפעלו - לא להטיב ולא להרע; מאפע - מהבל פה ורוח; אפע - כמו "כיולדה אפעה" (יש' מב , יד) - שנושמת בקושי מרוב צירים. ואף המבחר שאדם יבחר בכם , כסף וזהב שעליכם , תועבה ושקוץ הוא. אבל אני העירותי מצפון גוי , ויאת לאלתר ממזרח שמש , ולאלתר יקרא בשמי לומר: הנני שלחני , כגון "יי' אמר אלי עלה אל הארץ הזאת והשחיתה" (יש' לו , י); ויבא אל סגנים ושפטי ארץ כמו אל חומר לרומסו. ומי מאלהיכם שהגיד מראש זאת? אף אין אלוה מגיד , אף אין משמיע אמריכם - לא אתם הגדתם מפיכם ולא אחרים השמיעו אמריכם מכל נביאיכם , אף אין אדם בעלמא שיאמר: אני פלוני נביא מתנבא דבר זה משם אלוה פלוני; אבל ראשון שהגיד זאת מראש ומלפנים לציון הוא , הנה הנם כמה נביאים שהגידו לה דבר זה מימים קדמונים; וכן הטובה והנחמה העתידה לבא לירושלם אני מבשר לה קודם.

העירותי מצפון ויאת - המפרשים (ראה רש"י) פרשו זה על כרש מלך פרס , כי ארצו מזרחית צפונית לבבל , לפיכך אמר מצפון. ואמר ממזרח שמש - כי הוא החריב בבל וצוה את ישראל לעלות לארצם , לפיכך אמר "ראשון לציון הנה הנם" (להלן , כז). ואדוני אבי ז"ל פירש הפרשה על המשיח: ואמר העירותי - ולא אמר מי , עד שאמר "הן עבדי אתמך בו" (יש' מב , א); וזהו הנכון. ומה שאמר מצפון ואמר ממזרח - כי שם עשרת השבטים "בחלח וחבור נהר גוזן וערי מדי" (מ"ב יז , ו) , ואותה הארץ היא צפונית מזרחית. ויונתן תרגם: "אייתיתי בגלאי מלך דתקיף כרוח צפונא וייתי כמיפק שימשא בגבורתיה ממדינחא". ויבא סגנים - יבוא על סגנים , והם מלכי האומות , כמו חומר - כמו היוצר על החומר , שמגבל אותו ברגליו; ושנה הענין ואמר: וכמו יוצר ירמס טיט; ויוצר הוא העושה כלי חרס. ויאת - בא בחסרון למ"ד הפעל , והוא כמו 'ויאתה'.

מצפון , וכן ממזרח - והכונה בכל על החיה השנית (ראה הקדמתו לישעיה) , כי הוא מזרחית צפונית; וכן דרך הנביאים לבאר מעט מעט , וכלם למדו ממשה הראש.

העירותי מצפון ויאת ממזרח שמש יקרא בשמי - הנה אני מגיד העתיד , שאני עתיד לעורר כורש , שהוא בצפונית מזרחית שלבבל , והוא יקרא בשמי , שירשה לבנות ביתי וישחרר ישראל מן הגלות. ויבא לסגנים שלבבל , לרמוס אותם כמו חומר; ונחסר הלמ"ד.
ריכוז קישורים