תנ"ך - אשר
החזקתיך
מקצות
הארץ
ומאציליה
קראתיך
ואמר
לך
עבדי־אתה
בחרתיך
ולא
מאסתיך:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
אֲשֶׁ֤ר
הֶחֱזַקְתִּ֙יךָ֙
מִקְצ֣וֹת
הָאָ֔רֶץ
וּמֵאֲצִילֶ֖יהָ
קְרָאתִ֑יךָ
וָאֹ֤מַר
לְךָ֙
עַבְדִּי־אַ֔תָּה
בְּחַרְתִּ֖יךָ
וְלֹ֥א
מְאַסְתִּֽיךָ:
(ישעיהו פרק מא פסוק ט)
אֲשֶׁר
הֶחֱזַקְתִּיךָ
מִקְצוֹת
הָאָרֶץ
וּמֵאֲצִילֶיהָ
קְרָאתִיךָ
וָאֹמַר
לְךָ
עַבְדִּי־אַתָּה
בְּחַרְתִּיךָ
וְלֹא
מְאַסְתִּיךָ:
(ישעיהו פרק מא פסוק ט)
אשר
החזקתיך
מקצות
הארץ
ומאציליה
קראתיך
ואמר
לך
עבדי־אתה
בחרתיך
ולא
מאסתיך:
(ישעיהו פרק מא פסוק ט)
אשר
החזקתיך
מקצות
הארץ
ומאציליה
קראתיך
ואמר
לך
עבדי־אתה
בחרתיך
ולא
מאסתיך:
(ישעיהו פרק מא פסוק ט)
דְּקָרֵיבתָּך
מִזַרעֲיָת
אַרעָא
וּמִמַלכְוָתָא
בְּחַרתָּך
וַאֲמַרִית
לָך
עַבדִּי
אַתּ
אִתרְעִיתִי
בָך
וְלָא
אֲרַחֲקִינָך
:
אתה
-
כ"ו
מלעל
(בפתח;
כך
נוסח
ההערה
,
אבל
למעשה
יש
כ"ז):
בר'
ג
,
יט;
כב
,
יב;
כט
,
טו;
לב
,
יח;
מט
,
ג;
שמ'
לג
,
ג;
שו'
יב
,
ה;
ש"א
יז
,
לג;
כ
,
ח;
ל
,
יג;
ש"ב
טו
,
ב
,
יט;
מ"א
א
,
מב;
יש'
מא
,
ט;
מד
,
כא;
יר'
ב
,
כז;
יז
,
יז;
הו'
ב
,
כה;
חב'
ב
,
טז;
תה'
ב
,
ז;
כה
,
ז;
מ
,
יח;
ע
,
ו;
עו
,
ח;
עז'
ט
,
טו;
דה"א
כח
,
ג;
דה"ב
יד
,
י.
(ואחד:
ואתה
-
מ"ב
ט
,
כה).
ומאציליה
-
ל';
ואמר
לך
-
ל'.
אשר
החזקתיך
-
לקחתיך
לחלקי
,
כמו
"וישלח
ידו
ויחזק
בו"
(שמ'
ד
,
ד).
מקצות
הארץ
-
משאר
האומות.
ומאציליה
-
מן
הגדולים
שבהם.
קראתיך
בשם
לחלקי:
"בני
בכורי
ישראל"
(שמ'
ד
,
כב).
ולא
מאסתיך
-
כעשו
שנאמר
"ואת
עשו
שנאתי"
(מל'
א
,
ג).
ואתה
ישראל
עבדי
יעקב
-
"אשריך
ישראל
מי
כמוך
עם
נושע
ביי'"
(דב'
לג
,
כט).
אשר
החזקתיך
מקצות
הארץ
-
בוא
וראה
מה
בין
אלהיכם
לאלהי
האומות:
הגוי
המחזיק
את
אלוהו
מחזקו
במסמרים
כדי
שלא
ימוט
,
שאם
אינו
מחזקו
במסמרים
ימוט
,
ואתה
ישראל
עבדי
,
אלהיך
מחזיק
אותך;
הדא
הוא
דכתיב:
אשר
החזקתיך
וגו'
-
אשרי
העם
שאלוהו
מחזיקו
,
ואוי
לו
לעם
שצריך
לו
להחזיק
את
אלוהו
שלא
ימוט.
אשר
החזקתיך
מקצות
הארץ
-
ממה
שאני
קורא
לכורש
שיבא
מארץ
מרחק
,
מקצה
הארץ
,
להחריב
את
בבל
,
אני
מחזיק
את
ישראל.
ומאציליה
קראתיך
-
ממה
שאני
קורא
לשני
אצילי
הארץ
,
כורש
ודריוש
,
להשמיד
את
בבל
,
קראתי
את
ישראל
לצאת;
ששנה
שחרבה
בבל
,
השיב
יי'
שבות
עמו.
אשר...
מקצות
הארץ
-
שהיו
בבבל
,
והיא
רחוקה
מארצם.
ומאציליה
-
מגדוליה;
הם
נאצלים
מהכל
,
כמו
"ואצלתי
מן
הרוח"
(במ'
יא
,
יז)
,
וכן
"ואל
אצילי
בני
ישראל"
(שמ'
כד
,
יא).
או
פירושו:
מבין
אציליה
(ראה
יר'
לח
,
יב).
אשר
החזקתיך
לי
מקצה
הארץ
,
ומאציליה
שאצלתי
לי
,
הם
האבות
,
קראתיך
לי
לעם.
ואמר
לך:
עבדי
אתה
,
בצאתך
ממצרים
,
דע
כי
בחרתיך
לי
לעולם
,
ולא
מאסתיך
אף
בהיותך
בארץ
אויביך.
אשר
החזקתיך
-
עבר
במקום
עתיד
,
כדרך
הנבואות.
רוצה
לומר:
אחזיק
בך
להוציאך
מהגלות.
מקצות
הארץ
ומאציליה
-
מגדולי
הארץ
וממלכיה
קראתיך
,
שתצא
מרשותם
ולא
יהיה
בהם
כח
לעצור
אותך.
ולא
מאסתיך
-
אע"פ
שארך
הגלות.
מקצות
הארץ
-
מארץ
כשדים
תחלה
,
ואחר
ממצרים.
ואמר
לך
עבדי
אתה
-
די
בזה
עדות
ופירוש
לנו
מפה
עד
סוף
הספר
,
כי
אָמְרוֹ
'עבדי'
בסתם
הוא
לישראל
כלו
בכלל
,
ואם
ביניהם
מקבלים
פחות
ויתר
בזה
התאר
,
ולכן
יש
במקום
שהוא
רמז
לנביא;
וזכור
זה
עד
שישלם
ישעיה.
אשר
החזקתיך
-
החזקתי
בך
מקצות
הארץ
-
שמאסתי
בכל
האומות
,
ובך
החזקתי
להיות
לי
לעם
סגולה
מכל
העמים.
ומאציליה
וגדוליה
של
כל
הארץ
קראתי
אותך
,
ואמרתי
לך
כי
אותך
בחרתי
לי
לעבד
,
ולא
מאסתיך
כמו
שמאסתי
את
כל
האומות.