תנ"ך - החשיתי
מעולם
אחריש
אתאפק
כיולדה
אפעה
אשם
ואשאף
יחד:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
הֶחֱשֵׁ֙יתִי֙
מֵֽעוֹלָ֔ם
אַחֲרִ֖ישׁ
אֶתְאַפָּ֑ק
כַּיּוֹלֵדָ֣ה
אֶפְעֶ֔ה
אֶשֹּׁ֥ם
וְאֶשְׁאַ֖ף
יָֽחַד:
(ישעיהו פרק מב פסוק יד)
הֶחֱשֵׁיתִי
מֵעוֹלָם
אַחֲרִישׁ
אֶתְאַפָּק
כַּיּוֹלֵדָה
אֶפְעֶה
אֶשֹּׁם
וְאֶשְׁאַף
יָחַד:
(ישעיהו פרק מב פסוק יד)
החשיתי
מעולם
אחריש
אתאפק
כיולדה
אפעה
אשם
ואשאף
יחד:
(ישעיהו פרק מב פסוק יד)
החשיתי
מעולם
אחריש
אתאפק
כיולדה
אפעה
אשם
ואשאף
יחד:
(ישעיהו פרק מב פסוק יד)
יְהַבִית
לְהוֹן
אַרכָּא
מֵעָלְמָא
דְּאִם
יְתוּבוּן
לְאוֹרָיתָא
וְלָא
תָבוּ
כְּחִבלִין
עַל
יָלְדָא
יִתגְּלֵי
דִינִי
עֲלֵיהוֹן
יִצדּוֹן
וִיסוּפוּן
כַּחדָּא
:
אתאפק
-
ל';
אשם
-
ל'
וחס';
ואשאף
-
ל'.
החשיתי
מעולם
-
זה
ימים
רבים
החשיתי
על
חורבן
ביתי
,
ותמיד
אחריש
ואתאפק
-
לשון
הווה;
עד
עתה
הציקתני
רוחי
ומעתה
-
כיולדה
אפעה.
אשום
-
אתבהל.
ואשאף
-
ואתאוה
להשמיד
הכל
יחד
,
את
כל
אויבי.
החשיתי
מעולם
-
מכל
מה
שהרעו
להם
האומות
לישראל
,
אחריש
,
אתאפק
,
אבל
מכאן
ואילך
כיולדה
אפעה
אשום
ואשאף
יחד.
אשאף
-
פתרון:
אתן
לב
איכה
אאבדם
מן
העולם.
החשיתי
-
אלה
דברי
השם.
החשיתי
-
כמו
"החרשתי"
(תה'
לב
,
ג)
,
וכן
"גם
אני
ידעתי
החשו"
(מ"ב
ב
,
ג).
אתאפק
-
כמו
"להתאפק"
(בר'
מה
,
א).
כיולדה
אפעה
-
אצעק;
ואין
ריע
לו.
ויש
אומרים
כי
הוא
כן:
כיולדה
,
שהיא
יולדת
אפעה
,
כן
אשום
ואשאף;
מגזרת
"אפעה
ושרף
מעופף"
(יש'
ל
,
ו).
אשום
-
מבניין
'נפעל'
,
מפעלי
הכפל.
אשאף
יחד
-
כטעם
"שואף
זורח"
(קה'
א
,
ה).
והנה
היא
'שממה'
בלב
,
עם
'שאוף'
בפה;
וזה
הטעם
הוא
כנגד
שיהיו
אנשי
העולם
חושבים
כי
אין
לו
כח
להושיע
עמו.
החשיתי
מעולם
על
רעת
עמי
,
מיום
שהגליתי
את
עמי
להתם
פשע
עמי
ולכפר
חטאת
,
ומחריש
ומתאפק
הייתי
שלא
לנקום
נקמתם
עד
עתה;
ומתוך
צרת
רוחי
,
כשלא
הייתי
יכול
לכלכל
ולסבול
,
כיולדה
אפעה
-
כשחבליה
וציריה
מתגברים
עליה
ואינה
יכולה
להתאפק
,
פועה
ונושמת
בקושי
,
שאינה
יכולה
לסבול
צרת
רוחה
שהומה
וסוער
בקרבה
,
ומשתוממת
וגונחת
על
מכאוביה
,
ושואפת
עוד
רוחה
אליה
ומתאפקת;
אבל
עכשיו
אחריב
הרים
וגבעות
מלפני
עמי
,
לשום
כל
הרי
לדרך
כבושה
(ע"פ
יש'
מט
,
יא)
,
להוציא
ממסגר
אסירי
גלותם
,
וכל
עשבם
הגדל
בהם
על
ידי
גובה
ואויר
וחמה
,
כענין
"וממגד
גבעת
עולם"
(דב'
לג
,
טו)
,
אוביש
,
כי
כל
הר
וגבעה
ישפלו
לפניהם
(ע"פ
יש'
מ
,
ד).
ושמתי
נהרות
-
הגוים
המעכבים
את
דרכם
,
לאיים
-
להוליכם
בהם
,
כמו
שמפרש:
החשיתי
-
אמר
האל
יתברך:
מזמן
רב
החשיתי
ושתקתי
בצער
ישראל
בגלות
,
והתאפקתי
בסבל
לחצם
,
כאדם
המתאפק
ולא
יראה
לאחרים
מה
שבלבו
,
ומתחזק
להסתיר
רצונו
,
כמו
"ויתאפק
המן"
(אס'
ה
,
י);
"ויתאפק
ויאמר
שימו
לחם"
(בר'
מג
,
לא).
כיולדה
אפעה
-
עתה
אצעק
כמו
היולדת
שצועקת
בחבליה
,
כן
אצעק
על
אויבי
ישראל
שהם
אויבי
,
כמו
שאמר
בפסוק
שלמעלה
מזה
(לעיל
,
יג)
,
כי
יותר
מדאי
התאפקתי
ולא
אוכל
לסבול
עוד
בצערם.
אשום
ואשאף
יחד
-
אשימם
ואבלעם
יחד
כל
אויבי;
וכן
"כי
שאפני
אנוש"
(תה'
נו
,
ב);
"שאפה
רוח"
(יר'
ב
,
כד);
"שמות
ושאוף
אתכם"
(יח'
לו
,
ג);
עניין
'בליעה
והשחתה'.
ויונתן
תרגם:
"יצדון
ויסופון
כחדא".
החשיתי
-
לאחרים
,
וכן
אחריש
,
כמו
"הלא
אני
מחשה
מעולם"
(יש'
נז
,
יא);
ואחר
אתאפק
וכיולדה
אצעק.
החשתי
ושתקתי
מעולם
-
מזמן
גדול.
אחריש
אתאפק
-
להניח
ישראל
בגלות.
כיולדה
אפעה
-
מן
הצער.
אשום
-
אשתומם.
ואשאף
הרוח
,
ואיני
מוציאו
,
שלא
הגיע
קיצם
להיגאל;
הייתי
מיצר
בצרתם
וסובל
,
ועכשיו
אחריב
הרים
וגבעות
-
הערים
הבצורות.
וכל
עשבם
אוביש
-
שאכרית
העם
היושבים
בהם.
ושמתי
הנהרות
יבישים
כמו
האיים.
ואגמים
אוביש
-
לשון
'יובש'
,
כמו
"אשר
הוביש
את
מי
ים
סוף"
(יהו'
ב
,
י);
ומדמה
העמים
לנהרות
ואגמים.
ואז
כשאגאל
את
ישראל
,
והולכתי
עורים
בדרך
לא
ידעו.