תנ"ך - והולכתי עורים בדרך לא ידעו בנתיבות לא־ידעו אדריכם אשים מחשך לפניהם לאור ומעקשים למישור אלה הדברים עשיתם ולא עזבתים:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וְהוֹלַכְתִּ֣י עִוְרִ֗ים בְּדֶ֙רֶךְ֙ לֹ֣א יָדָ֔עוּ בִּנְתִיב֥וֹת לֹא־יָדְע֖וּ אַדְרִיכֵ֑ם אָשִׂים֩ מַחְשָׁ֨ךְ לִפְנֵיהֶ֜ם לָא֗וֹר וּמַֽעֲקַשִּׁים֙ לְמִישׁ֔וֹר אֵ֚לֶּה הַדְּבָרִ֔ים עֲשִׂיתִ֖ם וְלֹ֥א עֲזַבְתִּֽים: (ישעיהו פרק מב פסוק טז)

טקסט וניקוד:

וְהוֹלַכְתִּי עִוְרִים בְּדֶרֶךְ לֹא יָדָעוּ בִּנְתִיבוֹת לֹא־יָדְעוּ אַדְרִיכֵם אָשִׂים מַחְשָׁךְ לִפְנֵיהֶם לָאוֹר וּמַעֲקַשִּׁים לְמִישׁוֹר אֵלֶּה הַדְּבָרִים עֲשִׂיתִם וְלֹא עֲזַבְתִּים: (ישעיהו פרק מב פסוק טז)

טקסט בלבד:

והולכתי עורים בדרך לא ידעו בנתיבות לא־ידעו אדריכם אשים מחשך לפניהם לאור ומעקשים למישור אלה הדברים עשיתם ולא עזבתים: (ישעיהו פרק מב פסוק טז)

תיקון קוראים:

והולכתי עורים בדרך לא ידעו בנתיבות לא־ידעו אדריכם אשים מחשך לפניהם לאור ומעקשים למישור אלה הדברים עשיתם ולא עזבתים: (ישעיהו פרק מב פסוק טז)
וַאֲדַבַּר דְּכִסמַן בְּאוֹרַח דְּלָא יְדַעוּ בִּשׁבִילִין דְּלָא אֵילַפוּ אַדרֵיכִינוּן אֲשַׁוֵי קְבַל קֳדָמֵיהוֹן לְנֵיהוֹר וְכָפְלָא לְמֵישְׁרָא אִלֵין פִּתגָמַיָא אַעבֵּידִינוּן וְלָא אֲרַחֵיקִינוּן :

והולכתי - ב': יש' מב , טז; יח' לו , יב. מחשך - ב': יש' מב , טז; תה' פח , יט. לאור - ז' (בקמץ): בר' א , ה; יש' מב , טז; נט , ט; מי' ז , ט; צפ' ג , ה; איוב יב , כב; כד , יד. למישור - י' מלא (בלישנא): ראה יש' יא , ד. אלה הדברים - ה': *שמ' יט , ו; לה , א; *דב' א , א; יש' מב , טז; זכ' ח , טז. עשיתם - ג' (בלישנא): *בר' ו , ז; יש' מב , טז; יח' לז , יט.

והולכתי ב' והולכתי עורים והולכתי עליכם אדם .

והולכתי - ב'; מחשך - ב'; לאור - ז'; ומעקשים - ל'; למישור - י' מל'; אלה הדברים - ה'; עשיתם - ג'.

והולכתי ישראל , שהיו עורים עד הנה מהביט אלי בדרך הטוב , אשר לא ידעו להלוך בה עד הנה. עשיתים - אעשם. כן לשון נבואה לדבר על העתיד , כאילו עשוי.

אחריב הרים וגבעות , וכל עשבם המכסים את הדרך אוביש , ואחרכך והולכתי עורים בדרך לא ידעו.

והולכתי - ואני מוליך עורים בדרך לא ידעו , כי העור , אם היה רגיל בדרך , ילך בה בלי אור , ואני אשים המחשך כאילו הוא אור להם , ומעקשים למישור; יש אומר (כנראה רס"ג תרגום) , כי זה רמז לשוב ישראל מבבל.

והולכתי עורים... ומעקשים למישור - והוא שאמר למעלה "כל הר וגבעה ישפלו" (יש' מ , ד); והוא שאמר למעלה "להוציא ממסגר אסיר לפקח עינים עורות" (לעיל , ז).

והולכתי - אבל ישראל שהם כעורים בגלות , אוליך אותם בדרך לא ידעו - שאוליכם לארצם דרך "מדבר העמים" (יח' כ , לה). לאור - כי ההולך בחושך או בדרך מעקשים יכשל , וההולך בדרך לא ידע כאלו הולך בחשך או במעקשים , וישראל ילכו כהולך באור ובדרך מישור. עשיתים - עבר במקום עתיד , וכמהו רבים , ובדברי הנבואות ברוב , שהעתידות כְּאִלו נעשו.

לפניהם - שלפניהם. עשיתים - זה אחד מסודות התורה והמקרא , והבאור בכלל 'אוצר יי'' יבא.

החשתי ושתקתי מעולם - מזמן גדול. אחריש אתאפק - להניח ישראל בגלות. כיולדה אפעה - מן הצער. אשום - אשתומם. ואשאף הרוח , ואיני מוציאו , שלא הגיע קיצם להיגאל; הייתי מיצר בצרתם וסובל , ועכשיו אחריב הרים וגבעות - הערים הבצורות. וכל עשבם אוביש - שאכרית העם היושבים בהם. ושמתי הנהרות יבישים כמו האיים. ואגמים אוביש - לשון 'יובש' , כמו "אשר הוביש את מי ים סוף" (יהו' ב , י); ומדמה העמים לנהרות ואגמים. ואז כשאגאל את ישראל , והולכתי עורים בדרך לא ידעו.
ריכוז קישורים