תנ"ך - והולכתי
עורים
בדרך
לא
ידעו
בנתיבות
לא־ידעו
אדריכם
אשים
מחשך
לפניהם
לאור
ומעקשים
למישור
אלה
הדברים
עשיתם
ולא
עזבתים:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וְהוֹלַכְתִּ֣י
עִוְרִ֗ים
בְּדֶ֙רֶךְ֙
לֹ֣א
יָדָ֔עוּ
בִּנְתִיב֥וֹת
לֹא־יָדְע֖וּ
אַדְרִיכֵ֑ם
אָשִׂים֩
מַחְשָׁ֨ךְ
לִפְנֵיהֶ֜ם
לָא֗וֹר
וּמַֽעֲקַשִּׁים֙
לְמִישׁ֔וֹר
אֵ֚לֶּה
הַדְּבָרִ֔ים
עֲשִׂיתִ֖ם
וְלֹ֥א
עֲזַבְתִּֽים:
(ישעיהו פרק מב פסוק טז)
וְהוֹלַכְתִּי
עִוְרִים
בְּדֶרֶךְ
לֹא
יָדָעוּ
בִּנְתִיבוֹת
לֹא־יָדְעוּ
אַדְרִיכֵם
אָשִׂים
מַחְשָׁךְ
לִפְנֵיהֶם
לָאוֹר
וּמַעֲקַשִּׁים
לְמִישׁוֹר
אֵלֶּה
הַדְּבָרִים
עֲשִׂיתִם
וְלֹא
עֲזַבְתִּים:
(ישעיהו פרק מב פסוק טז)
והולכתי
עורים
בדרך
לא
ידעו
בנתיבות
לא־ידעו
אדריכם
אשים
מחשך
לפניהם
לאור
ומעקשים
למישור
אלה
הדברים
עשיתם
ולא
עזבתים:
(ישעיהו פרק מב פסוק טז)
והולכתי
עורים
בדרך
לא
ידעו
בנתיבות
לא־ידעו
אדריכם
אשים
מחשך
לפניהם
לאור
ומעקשים
למישור
אלה
הדברים
עשיתם
ולא
עזבתים:
(ישעיהו פרק מב פסוק טז)
וַאֲדַבַּר
דְּכִסמַן
בְּאוֹרַח
דְּלָא
יְדַעוּ
בִּשׁבִילִין
דְּלָא
אֵילַפוּ
אַדרֵיכִינוּן
אֲשַׁוֵי
קְבַל
קֳדָמֵיהוֹן
לְנֵיהוֹר
וְכָפְלָא
לְמֵישְׁרָא
אִלֵין
פִּתגָמַיָא
אַעבֵּידִינוּן
וְלָא
אֲרַחֵיקִינוּן
:
והולכתי
-
ב':
יש'
מב
,
טז;
יח'
לו
,
יב.
מחשך
-
ב':
יש'
מב
,
טז;
תה'
פח
,
יט.
לאור
-
ז'
(בקמץ):
בר'
א
,
ה;
יש'
מב
,
טז;
נט
,
ט;
מי'
ז
,
ט;
צפ'
ג
,
ה;
איוב
יב
,
כב;
כד
,
יד.
למישור
-
י'
מלא
(בלישנא):
ראה
יש'
יא
,
ד.
אלה
הדברים
-
ה':
*שמ'
יט
,
ו;
לה
,
א;
*דב'
א
,
א;
יש'
מב
,
טז;
זכ'
ח
,
טז.
עשיתם
-
ג'
(בלישנא):
*בר'
ו
,
ז;
יש'
מב
,
טז;
יח'
לז
,
יט.
והולכתי
ב'
והולכתי
עורים
והולכתי
עליכם
אדם
.
והולכתי
-
ב';
מחשך
-
ב';
לאור
-
ז';
ומעקשים
-
ל';
למישור
-
י'
מל';
אלה
הדברים
-
ה';
עשיתם
-
ג'.
והולכתי
ישראל
,
שהיו
עורים
עד
הנה
מהביט
אלי
בדרך
הטוב
,
אשר
לא
ידעו
להלוך
בה
עד
הנה.
עשיתים
-
אעשם.
כן
לשון
נבואה
לדבר
על
העתיד
,
כאילו
עשוי.
אחריב
הרים
וגבעות
,
וכל
עשבם
המכסים
את
הדרך
אוביש
,
ואחרכך
והולכתי
עורים
בדרך
לא
ידעו.
והולכתי
-
ואני
מוליך
עורים
בדרך
לא
ידעו
,
כי
העור
,
אם
היה
רגיל
בדרך
,
ילך
בה
בלי
אור
,
ואני
אשים
המחשך
כאילו
הוא
אור
להם
,
ומעקשים
למישור;
יש
אומר
(כנראה
רס"ג
תרגום)
,
כי
זה
רמז
לשוב
ישראל
מבבל.
והולכתי
עורים...
ומעקשים
למישור
-
והוא
שאמר
למעלה
"כל
הר
וגבעה
ישפלו"
(יש'
מ
,
ד);
והוא
שאמר
למעלה
"להוציא
ממסגר
אסיר
לפקח
עינים
עורות"
(לעיל
,
ז).
והולכתי
-
אבל
ישראל
שהם
כעורים
בגלות
,
אוליך
אותם
בדרך
לא
ידעו
-
שאוליכם
לארצם
דרך
"מדבר
העמים"
(יח'
כ
,
לה).
לאור
-
כי
ההולך
בחושך
או
בדרך
מעקשים
יכשל
,
וההולך
בדרך
לא
ידע
כאלו
הולך
בחשך
או
במעקשים
,
וישראל
ילכו
כהולך
באור
ובדרך
מישור.
עשיתים
-
עבר
במקום
עתיד
,
וכמהו
רבים
,
ובדברי
הנבואות
ברוב
,
שהעתידות
כְּאִלו
נעשו.
לפניהם
-
שלפניהם.
עשיתים
-
זה
אחד
מסודות
התורה
והמקרא
,
והבאור
בכלל
'אוצר
יי''
יבא.
החשתי
ושתקתי
מעולם
-
מזמן
גדול.
אחריש
אתאפק
-
להניח
ישראל
בגלות.
כיולדה
אפעה
-
מן
הצער.
אשום
-
אשתומם.
ואשאף
הרוח
,
ואיני
מוציאו
,
שלא
הגיע
קיצם
להיגאל;
הייתי
מיצר
בצרתם
וסובל
,
ועכשיו
אחריב
הרים
וגבעות
-
הערים
הבצורות.
וכל
עשבם
אוביש
-
שאכרית
העם
היושבים
בהם.
ושמתי
הנהרות
יבישים
כמו
האיים.
ואגמים
אוביש
-
לשון
'יובש'
,
כמו
"אשר
הוביש
את
מי
ים
סוף"
(יהו'
ב
,
י);
ומדמה
העמים
לנהרות
ואגמים.
ואז
כשאגאל
את
ישראל
,
והולכתי
עורים
בדרך
לא
ידעו.