תנ"ך - מי בכם יאזין זאת יקשב וישמע לאחור:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

מִ֥י בָכֶ֖ם יַאֲזִ֣ין זֹ֑את יַקְשִׁ֥ב וְיִשְׁמַ֖ע לְאָחֽוֹר: (ישעיהו פרק מב פסוק כג)

טקסט וניקוד:

מִי בָכֶם יַאֲזִין זֹאת יַקְשִׁב וְיִשְׁמַע לְאָחוֹר: (ישעיהו פרק מב פסוק כג)

טקסט בלבד:

מי בכם יאזין זאת יקשב וישמע לאחור: (ישעיהו פרק מב פסוק כג)

תיקון קוראים:

מי בכם יאזין זאת יקשב וישמע לאחור: (ישעיהו פרק מב פסוק כג)
מַן בְּכוֹן יַצֵית דָּא יְקַבֵּיל וְיִסבַּר לְסוֹפָא :

וישמע - ג' רפין: שו' ט , ז; יש' מב , כג; יר' כג , יח.

וישמע ג' רפ' שמעו אלי בעלי שכם כי מי עמד בסוד יי' מי בכם יאזין זאת .

יקשב - ל' חס'; וישמע - ג'.

יאזין זאת לתת לב , מי נתן למשיסה יעקב. לאחור - יקשיב וישמע דבר שיעמוד לו באחרונה; וכן תירגם יונתן לאחור: "לסופא"; וכן כל "לאחור" שבמקרא: עתיד להיות הוא.

והוא עם בזוז ושסוי - ומה שישראל בזוז ומשוסה בין האומות , הפח בחורים; הפח - לשון 'אנינות ואבילות' , כמה שנאמר "ונפש בעליה הפחתי" (איוב לא , לט) , וכן "ותקותם מפח נפש" (שם יא , כ); ואף כאן: הפח בחורים כולם - בחוריהם שהיו בגלות אוננים ואבילים כולם , ובבתי כלאים החבאו. היו לבז ואין מציל , למשיסה ואין אומר השב - אין בכל האומות שיפתח פיו בהשבה , להשיב את הבז. השב - שם דבר הוא , כמו 'השבון' , ולא לשון ציווי כמו "השב את אשת האיש" (בר' כ , ז) , לפיכך שי"ן שבהשב רפה , שהוא שם דבר. וכאשר סבלתם כל אילו הצרות , שהייתם לבז , עם בזוי ושסוי ואין מציל , מי בכם יאזין זאת , שיקשיב וישמע לאחור - לאחרית.

מי בכם יגיד (בנוסחנו: יאזין) זאת - כמו זה הנביא , שתאמרו שהוא "עור" (לעיל , יט) , וישמע העתיד; וזה לאחור , והוא מגזרת "אל תאחרו אותי" (בר' כד , נו) , ו'לפנים' (ראה יש' מא , כו) - מגזרת "פָנָה" (יר' ו , ד).

ומי בכם שיאזין זאת לשעבר , כשהייתם בארצכם בזוזים ושפלים , יקשיב וישמע ויבין מי נתן למשיסה ולבוזזים יעקב? הלא יי' שחטאנו לו; ולא שמעו ולא הבינו לתורתו ומוסרו זה. ואחר המשסה והבזזים , וישפך עליו חמה אפו ועזוז מלחמה , אולי ירגיש וישוב , ותלהטהו מסביב ולא ידע - ולא הרגיש שעל חטאיו הוא , וסוף: ותבער בו - בעצמו ובבשרו , ועדיין לא ישים על לבו; ולפיכך גלה בארץ אויביו , להכניע לבבו הערל.

מי בכם יאזין זאת - זאת התוכחה , מי בכם שיאזינה ויקשיבנה , וישמע מה שעתיד להיות בסוף הימים; זהו לאחור; ויתודה ויאמר: "מי נתן למשיסה" (להלן , כד).

זאת - רמז למה שקדם זכרו , רוצה לומר: היות ישראל למשסה (לעיל , כב). וטעם לאחור - לדבר שהיה לאחור , כלומר , שהיה כבר , והוא מי נתן וגו' , כי באה זאת הצרה להם כבר , וגם הנביאים הנה כבר יעדוה להם , והם לא האזינו והקשיבו להם כבר , וגם היום לא יבינו מי נתן וגו' , כלומר: מה היתה הסבה הפועלת. מי נתן וגו' - זה שאלה מהנביא דרך משא ומתן , והוא עצמו אומר התשובה , והוא: הלא יי' וגו'; וכן קדם "מי יתנני שמיר ושית" וגו' (יש' כז , ד) , אבל בזה באה התשובה יותר מפורשת משם , והבקיאים בהגיון יבינו זה. ואמר הנביא חטאנו - בעד כלל העם , ורבים כן.
ריכוז קישורים