תנ"ך - מי־נתן למשוסה למשיסה יעקב וישראל לבזזים הלוא ה' זו חטאנו לו ולא־אבו בדרכיו הלוך ולא שמעו בתורתו:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

מִי־נָתַ֨ן לִמְשִׁוסָּ֧ה לִמְשִׁיסָּ֧ה יַעֲקֹ֛ב וְיִשְׂרָאֵ֥ל לְבֹזֲזִ֖ים הֲל֣וֹא יְהוָ֑ה ז֚וּ חָטָ֣אנוּ ל֔וֹ וְלֹֽא־אָב֤וּ בִדְרָכָיו֙ הָל֔וֹךְ וְלֹ֥א שָׁמְע֖וּ בְּתוֹרָתֽוֹ: (ישעיהו פרק מב פסוק כד)

טקסט וניקוד:

מִי־נָתַן לִמְשִׁוסָּה לִמְשִׁיסָּה יַעֲקֹב וְיִשְׂרָאֵל לְבֹזֲזִים הֲלוֹא יְהוָה זוּ חָטָאנוּ לוֹ וְלֹא־אָבוּ בִדְרָכָיו הָלוֹךְ וְלֹא שָׁמְעוּ בְּתוֹרָתוֹ: (ישעיהו פרק מב פסוק כד)

טקסט בלבד:

מי־נתן למשוסה למשיסה יעקב וישראל לבזזים הלוא ה' זו חטאנו לו ולא־אבו בדרכיו הלוך ולא שמעו בתורתו: (ישעיהו פרק מב פסוק כד)

תיקון קוראים:

מי־נתן למשוסה למשיסה יעקב וישראל לבזזים הלוא יהוה זו חטאנו לו ולא־אבו בדרכיו הלוך ולא שמעו בתורתו: (ישעיהו פרק מב פסוק כד)
מַן מְסַר לַעֲדַי יַעֲקֹב וְיִשׂרָאֵל לְבָזוֹזִין הֲלָא יְיָ מִן קֳדָם דְּחָבוּ קֳדָמוֹהִי וְלָא אֲבוֹ לִמהָך בְּאוֹרחָן דְּתָקְנָן קֳדָמוֹהִי וְלָא קַבִּילוּ אֻלפַן אוֹרָיתֵיהּ :

וישראל - ל"ג: בר' לז , ג; במ' כד , יח; יהו' כב , כב; ש"א יז , ג; כט , א; ש"ב יא , יא; יט , ט; מ"א ד , כ; ה , ה; יח , לו; יש' מב , כד; מג , כח; מד , א , כא; מה , ד; מח , יב; מט , ה; סג , טז; יר' י , טז; כג , ו; הו' ה , ג , ה; עמ' ז , יא , יז; תה' פא , יב; דה"א א , לד; כט , יח; דה"ב טז , יא; כה , כו; כח , כו; ל , ו; לב , לב; לה , יח.

למשוסה - י' קרי.

יאזין זאת לתת לב , מי נתן למשיסה יעקב. לאחור - יקשיב וישמע דבר שיעמוד לו באחרונה; וכן תירגם יונתן לאחור: "לסופא"; וכן כל "לאחור" שבמקרא: עתיד להיות הוא.

זו חטאנו לו - זאת היא שגרמה את המשיסה הזאת ואת הבז: אשר חטאנו לו , ולא אבו אבותינו בדרכיו הלוך.

מי נתן למשיסה יעקב וישראל לבוזזים - הלא (בנוסחנו: הלוא) יי' נתנו למשיסה. זו חטאנו - בשביל דבר זה שחטאנו לו.

מי - אז יודה העם ויאמר: מי נתננו למשיסה , הלא יי' זו - כטעם 'זה הוא' - שחטאנו לו ולא אבו אבותינו שמוע , ללכת בדרכיו.

ומי בכם שיאזין זאת לשעבר , כשהייתם בארצכם בזוזים ושפלים , יקשיב וישמע ויבין מי נתן למשיסה ולבוזזים יעקב? הלא יי' שחטאנו לו; ולא שמעו ולא הבינו לתורתו ומוסרו זה. ואחר המשסה והבזזים , וישפך עליו חמה אפו ועזוז מלחמה , אולי ירגיש וישוב , ותלהטהו מסביב ולא ידע - ולא הרגיש שעל חטאיו הוא , וסוף: ותבער בו - בעצמו ובבשרו , ועדיין לא ישים על לבו; ולפיכך גלה בארץ אויביו , להכניע לבבו הערל.

מי נתן - שלא יאמרו 'מקרה הוא היה לנו' (ע"פ ש"א ו , ט) , אלא שהקדוש ברוך הוא עשה זה בחטאתנו. למשוסה - כתוב בו"ו , וקרי בלא ו"ו (בנוסחנו קרי: למשיסה) , והעניין אחד , אלא שבכתוב הו"ו במקום אות הכפל. זו חטאנו - זה אשר חטאנו לו. ויש מפרשים (השרשים: 'זו') זו במקום 'אשר' , וכן "ברשת זו טמנו לי" (תה' לא , ה). ולא אבו - כן דרך המקרא , כמו שכתבנו כמה פעמים , שיאמר בפסוק אחד בכינויים משונים זה מזה והעניין אחד , ודומה לזה "היה זרועם לבקרים אף ישועתינו בעת צרה" (יש' לג , ב).

זאת - רמז למה שקדם זכרו , רוצה לומר: היות ישראל למשסה (לעיל , כב). וטעם לאחור - לדבר שהיה לאחור , כלומר , שהיה כבר , והוא מי נתן וגו' , כי באה זאת הצרה להם כבר , וגם הנביאים הנה כבר יעדוה להם , והם לא האזינו והקשיבו להם כבר , וגם היום לא יבינו מי נתן וגו' , כלומר: מה היתה הסבה הפועלת. מי נתן וגו' - זה שאלה מהנביא דרך משא ומתן , והוא עצמו אומר התשובה , והוא: הלא יי' וגו'; וכן קדם "מי יתנני שמיר ושית" וגו' (יש' כז , ד) , אבל בזה באה התשובה יותר מפורשת משם , והבקיאים בהגיון יבינו זה. ואמר הנביא חטאנו - בעד כלל העם , ורבים כן.
ריכוז קישורים