תנ"ך - קנה רצוץ לא ישבור ופשתה כהה לא יכבנה לאמת יוציא משפט:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

קָנֶ֤ה רָצוּץ֙ לֹ֣א יִשְׁבּ֔וֹר וּפִשְׁתָּ֥ה כֵהָ֖ה לֹ֣א יְכַבֶּ֑נָּה לֶאֱמֶ֖ת יוֹצִ֥יא מִשְׁפָּֽט: (ישעיהו פרק מב פסוק ג)

טקסט וניקוד:

קָנֶה רָצוּץ לֹא יִשְׁבּוֹר וּפִשְׁתָּה כֵהָה לֹא יְכַבֶּנָּה לֶאֱמֶת יוֹצִיא מִשְׁפָּט: (ישעיהו פרק מב פסוק ג)

טקסט בלבד:

קנה רצוץ לא ישבור ופשתה כהה לא יכבנה לאמת יוציא משפט: (ישעיהו פרק מב פסוק ג)

תיקון קוראים:

קנה רצוץ לא ישבור ופשתה כהה לא יכבנה לאמת יוציא משפט: (ישעיהו פרק מב פסוק ג)
עִנוְתָנַיָא דְכִקנֵי רְעִיעַ לָא יִתבַּר וְחַשִׁיכַיָא דִכבוֹצִין עָמֵי לָא יְטַפֵּי לְקוּשׁטֵיהּ יַפֵּיק דִּינָא :

ישבור - ג' מלא בלישנא: יש' מב , ג; יר' כח , יב; הו' ב , כ.

ישבור - ל' מל'; ופשתה - ל'; יכבנה - ל'.

קנה רצוץ לא ישבר - תירגם יונתן: "עינוותנייא דאינון כקניא רעיעא לא יתבר וחשיכיא דאינון כבוצין עמי" - כנר כבה - "לא יטפי". המלך שלהם לא יגזול את הדלים ולא ירצץ את העניים ואת החלשים [ופשתה כהה - פתילת פשתה לחה , שקרובה לכבות.]

קנה רצוץ לא ישבר (בנוסחנו: ישבור) - ישראל שהם כקנה רצוץ לא ישבר. ופשתה כהה לא יכבנה - ישראל שהם חלשים זה שבעים שנה בגלות בבל , כפשתה כהה , לא יכבנה , אלא לאמת יוציא משפט - שינקום נקמתם מבבל. ודע כי כל אדם שאינו בקי , לא בסדר המקרא ולא בהילוך הכתובים , יפרש פרשה זו על מלך המשיח , וממקומות הרבה יכול להביא ראיה לדבריו , אך חלילה להניח הילוך הפרשה וסדרה ודבר המתיישב , ולתפור ולחבר כל העניין ממה שאוחז שנים ושלשה פסוקים בפרשה , והפסיק ביניהם.

קנה רצוץ - נקרא על שם סופו , וככה "ובגדי ערומים תפשיט" (איוב כב , ו) , והטעם: הוא לא ישבר קנה; והטעם: לא יכריח. ופשתה... לא יכבנה - שהוא דבר קל , עד שתהיה כהה , כמו "והנה כהה הנגע" (וי' יג , ו); ויש הפרש ביניהם בדקדוק , כי "כהה" של תורה - פועל עבר , וזאת כהה - תואר השם; והטעם: הוא לא יזיק לגוי בעבור נבואתו , רק יאמר מה שיהיה באמת. לאמת יוציא משפט כל גוי , כאשר הוא עתיד להיותו בגזירת השם.

קנה רצוץ - דלים ואביונים , שאין להם על מה יסמכו כנגד אנשי ריבם החזקים מהם , לא ישבר - לישא פנים להטות משפטם; ופשתה כהה - אדם עני שאור פניו כהה במשפט לפני בעל דינו , כפתילה של פשתים שכהה מאורה , לא יכבנה. ואם תאמר: מהדר פני דל בריב הוא! - לאמת יוציא משפט.

קנה רצוץ - רצוץ עניינו: הקנה שהוא קרוב להשבר , וכן על "משענת הקנה הרצוץ" (יש' לו , ו); שאם היה שבור מכל וכל , לא היה אדם נשען עליו. אמר: כל כך יהיו דבריו והנהגת מלכותו בנחת , עד שאפילו החלושים לא ירגישו בו. ודמה החלושים לקנה רצוץ ולפשתה כהה , שענינה שהיא קרובה לכבות. ולא יעלה על דעתך: לפי שיהיה נח ורפה , לא יעשה משפט. אלא אע"פ כן לאמת יוציא משפט [כי לא יבצר ממנו מזימה (ע"פ איוב מב , ב)].

ישא - קולו , כמו שנזכרהו אחריו; והטעם בכל זה: דרך שפלות וענוה , ולא כיתר העמים , כי אף קנה רצוץ וגו' , ואף פשתה כהה וגו' , וכן לאמת יוציא משפט , כטעם "דברי חכמים בנחת" וגו' (קה' ט , יז). והכלל בכל זה , לבאר שהוא פועל ומניע שאר העמים לכל טובה ויושר ואמת , מבלי שהוא מדבר דבר ועושה בידים; וזה אחד ממיני הסבות , ובאור יותר 'אוצר יי'' יבא. וטעם לא יכהה - כי הוא בעל אור. וטעם ולא ירוץ - ולא ירוץ לענין אחר , כמו שקדם "ואל תשתע" (יש' מא , י); וכל אלה הענינים מבוארים ליודעי חלופי סוג תנועה. ואמרו עד - הוא על דרך אחת משני מיניו.

היתום , שהוא דומה לקנה רצוץ , לא ישבור אותו , אלא יחזקנו בדינו; והאלמנה הדומה לפשתה כהה , שאינה עושה אפילו פחם , לא יכבנה , אלא לאמת יוציא משפטם.
ריכוז קישורים