תנ"ך - כה־אמר
האל
׀
ה'
בורא
השמים
ונוטיהם
רקע
הארץ
וצאצאיה
נתן
נשמה
לעם
עליה
ורוח
להלכים
בה:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
כֹּה־אָמַ֞ר
הָאֵ֣ל
׀
יְהוָ֗ה
בּוֹרֵ֤א
הַשָּׁמַ֙יִם֙
וְנ֣וֹטֵיהֶ֔ם
רֹקַ֥ע
הָאָ֖רֶץ
וְצֶאֱצָאֶ֑יהָ
נֹתֵ֤ן
נְשָׁמָה֙
לָעָ֣ם
עָלֶ֔יהָ
וְר֖וּחַ
לַהֹלְכִ֥ים
בָּֽהּ:
(ישעיהו פרק מב פסוק ה)
כֹּה־אָמַר
הָאֵל
׀
יְהוָה
בּוֹרֵא
הַשָּׁמַיִם
וְנוֹטֵיהֶם
רֹקַע
הָאָרֶץ
וְצֶאֱצָאֶיהָ
נֹתֵן
נְשָׁמָה
לָעָם
עָלֶיהָ
וְרוּחַ
לַהֹלְכִים
בָּהּ:
(ישעיהו פרק מב פסוק ה)
כה־אמר
האל
׀
ה'
בורא
השמים
ונוטיהם
רקע
הארץ
וצאצאיה
נתן
נשמה
לעם
עליה
ורוח
להלכים
בה:
(ישעיהו פרק מב פסוק ה)
כה־אמר
האל
׀
יהוה
בורא
השמים
ונוטיהם
רקע
הארץ
וצאצאיה
נתן
נשמה
לעם
עליה
ורוח
להלכים
בה:
(ישעיהו פרק מב פסוק ה)
כִּדנָן
אֲמַר
אֱלָהּ
עָלְמָא
יְיָ
דִּברָא
שְׁמַיָא
וּתלָנוּן
שַׁכלֵיל
אַרעָא
וְדָיְרַהָא
יָהֵיב
נִשׁמָא
לְעַם
דַּעֲלַהּ
וְרוּחַ
לְדִמהַלְכִין
בַּהּ
:
כה
-
אמר
-
ג'
בטעמא
(גרשיים)
בסיפרא:
יש'
מב
,
ה;
מט
,
כב;
נא
,
כב.
האל
יי'
-
ב':
יש'
מב
,
ה;
תה'
פה
,
ט.
האל
יי'
ב'
כה
אמר
אשמעה
מה
ידבר
.
האל
יי'
-
ב';
ונוטיהם
-
ל';
לעם
עליה
-
ל'.
האל
יי'
-
בעל
הדין
ובעל
הרחמים.
בורא
השמים
-
תחילה
כמין
פקיע
של
שתי
,
ואחר
כך
נטה
אותם
,
כדאיתה
במסכת
חגיגה
(יב
,
א).
וצאצאיה
-
ובורא
את
[היוצאים]
ממנה.
נותן
נשמה
-
נשמת
חיים.
לעם
עליה
-
לכולם
בשוה.
ורוח
קודשו
להולכים
בה
-
למתהלכים
לפניו.
כה.
בורא
השמים
-
כי
יש
להם
קו
,
שהוא
גבול
להם.
ונוטיהם
על
הארץ;
רמז
ל"רקיע"
(בר'
א
,
ו).
רוקע
הארץ
וצאצאיה
-
'פוֹעֵל'
,
ונפתח
הקו"ף
בעבור
העי"ן;
"הנוטע
אזן
הלא
ישמע"
(תה'
צד
,
ט).
וצאצאיה
-
הם
הצמחים
שהם
על
פני
האדמה.
נותן
הנשמה
לאדם
,
והם
העם
אשר
עליה
,
ורוח
לחיות
ההולכים.
ואמר
עליה
,
בעבור
הליכתו
בקומה
זקופה.
גם
אור
פני
העשיר
,
שמאיר
בזכותו
שיש
לו
בדין
,
לא
יכהה
,
ומשענתו
החזקה
בזכות
לא
ירוץ
,
כי
לאמת
יוציא
משפט
לעולם
,
עד
שישים
וינהיג
וירגיל
בארץ
משפט
-
שהכל
שופטין
משפטיו
ותורתיו
,
שאף
איי
האומות
ייחלו
לתורתו
-
לכל
אשר
יצום.
בכל
זה
הנביאים
משתדלין
ללמד
בעם
חקים
ומשפטים
ותורות
,
"אם
ישמעו
ואם
יחדלו"
(יח'
ב
,
ה)
,
ונותנים
גיום
למכים
ולחייהם
למורטים
(ע"פ
יש'
נ
,
ו)
,
לעשות
צדקה
ומשפט
,
להוכיח
עמים
,
להשים
בארץ
משפט
,
שאף
איים
ייחלו
לתורתו.
ואחרי
שכך
מוסרים
עצמם
ללמוד
ולהוכיח
,
כה
אמר
האל
יי'
,
בורא
שמים
בתוך
המים
,
עד
שלא
נקוו
,
ונוטיהם
כדק
וכאהל
,
לאחר
שנקוו
המים.
רקע
הארץ
וצאצאיה
נותן
נשמה
לעם
עליה
-
שאף
שאינן
ברואים
בראתי
,
קל
וחומר
הברואים
כבר;
וצאצאיה
-
שאפקח
עינים
עורות
,
כמו
שמפרש
והולך
(להלן
,
ז).
כה
אמר
האל
יי'
-
האל
שיכול.
בורא
השמים
-
העניין
הזה
אמרו
הנביא
כמה
פעמים
,
לפי
שהיו
בדורו
בעלי
אמונה
רעה
,
שהיו
מאמינים
כי
העולם
לא
נברא
,
אלא
כך
היה
קדמון
,
אבל
הוא
עלול
ויש
לו
עִלָה
,
ויש
שהיו
מאמינים
כי
העולם
מקרה
,
אין
לו
בורא
ולא
עִלָה
,
כמו
שכתבנו
(יש'
מ
,
כא)
,
ומפני
האמונות
הרעות
ההם
היה
שונה
תמיד
העניין
הזה
,
כי
יי'
יתברך
הוא
בורא
העולם
ומחדשו
ומוציאו
מֵאַיִן
לְיֵש.
ואמר
בורא
השמים
-
אמר:
אל
יחשוב
אדם
כי
השמים
,
בעבור
שהם
קיימים
ולא
יקרה
אותם
שום
הפסד
ושום
שינוי
,
שהם
קדמונים
,
אלא
האל
בראם
וחדשם.
ונוטיהם
-
שנטה
אותם
כאהל
על
הארץ.
ומלת
ונוטיהם
נכתבה
ביו"ד
הריבוי
,
בלשון
כבוד
,
כמו
"איה
אלהי
עושי"
(איוב
לה
,
י);
"ישמח
ישראל
בעושיו"
(תה'
קמט
,
ב).
רקע
הארץ
-
הרקיעה
היא
הפרישה
והרדוי
,
כמו
"וירקעו
את
פחי
הזהב"
(שמ'
לט
,
ג);
"ורקע
ברגלך"
(יח'
ו
,
יא).
והנה
הארץ
עגולה
ככדור
,
והנה
האל
,
כשהקוה
המים
שהיו
על
פני
הארץ
אל
מקום
אחד
להיות
עליה
צמחים
,
וכולל
אותם
במלת
וצאצאיה
,
עשה
הארץ
שהיא
היבשה
,
כאלו
היא
שטוחה
לשבת
עליה
,
כאדם
הרוקע
דבר
ושוטח
אותו
,
כמו
הצורף
ששוטח
הטסים.
וצאצאיה
-
פירוש:
ברא
צאצאיה;
כלומר:
אחר
שרקע
אותה
ברא
צאצאיה
עליה
-
כי
אחר
שאמר
"ותראה
היבשה"
(בר'
א
,
ט)
,
אמר
"תדשא
הארץ"
(שם
,
יא)
-
ואחר
כן
נתן
נשמה
לעם
עליה
ורוח
להולכים
בה
,
וזה
היה
ביום
הששי
שברא
אדם
ונפח
בו
נשמה
,
כמו
שאמר
"ויפח
באפיו
נשמת
חיים"
(בר'
ב
,
ז);
זהו
נותן
נשמה
לעם
עליה;
ויצר
שאר
החיים
,
כמו
שאמר
"תוצא
הארץ
נפש
חיה
למינה"
(בר'
א
,
כד);
זהו
ורוח
להולכים
בה
-
כי
לא
יאמר
'נשמה'
אלא
על
האדם
,
ופירוש
"כל
אשר
נשמת
רוח
חיים
באפיו"
(בר'
ז
,
כב)
-
אמר
"נשמת"
בעבור
האדם
,
ואמר
"רוח"
בעבור
שאר
החיים
,
והקדים
האדם
,
ואע"פ
שהיה
אחרון
,
לפי
שהוא
עיקר
היצירה;
וכן
אמר
"עשיתי
ארץ
ואדם
עליה
בראתי"
(יש'
מה
,
יב)
-
זכר
אדם
לבדו
,
לפי
שהוא
עיקר
היצירה.
בורא
השמים
,
וכן
רוקע
הארץ
-
גם
בזה
הערה
ו'אוצר
יי''
יבא.