תנ"ך - חרש עצים נטה קו יתארהו בשרד יעשהו במקצעות ובמחוגה יתארהו ויעשהו כתבנית איש כתפארת אדם לשבת בית:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

חָרַ֣שׁ עֵצִים֘ נָ֣טָה קָו֒ יְתָאֲרֵ֣הוּ בַשֶּׂ֔רֶד יַעֲשֵׂ֙הוּ֙ בַּמַּקְצֻע֔וֹת וּבַמְּחוּגָ֖ה יְתָאֳרֵ֑הוּ וַֽיַּעֲשֵׂ֙הוּ֙ כְּתַבְנִ֣ית אִ֔ישׁ כְּתִפְאֶ֥רֶת אָדָ֖ם לָשֶׁ֥בֶת בָּֽיִת: (ישעיהו פרק מד פסוק יג)

טקסט וניקוד:

חָרַשׁ עֵצִים נָטָה קָו יְתָאֲרֵהוּ בַשֶּׂרֶד יַעֲשֵׂהוּ בַּמַּקְצֻעוֹת וּבַמְּחוּגָה יְתָאֳרֵהוּ וַיַּעֲשֵׂהוּ כְּתַבְנִית אִישׁ כְּתִפְאֶרֶת אָדָם לָשֶׁבֶת בָּיִת: (ישעיהו פרק מד פסוק יג)

טקסט בלבד:

חרש עצים נטה קו יתארהו בשרד יעשהו במקצעות ובמחוגה יתארהו ויעשהו כתבנית איש כתפארת אדם לשבת בית: (ישעיהו פרק מד פסוק יג)

תיקון קוראים:

חרש עצים נטה קו יתארהו בשרד יעשהו במקצעות ובמחוגה יתארהו ויעשהו כתבנית איש כתפארת אדם לשבת בית: (ישעיהו פרק מד פסוק יג)
נַגָּרָא אָעִין נָפֵיץ בְּחוּטָא מָסַר לֵיהּ בְּמַשׁקֻלתָּא מְגַזֵי לֵיהּ בְּאוּזמֵילָא ובִנצוּרִין מְאַחֵיד לֵיהּ וְעָבֵיד לֵיהּ כִּדמוּת גְּבַר כְּתֻשׁבְּחָת אִתָּא יָתְבַת בֵּיתָא :

חרש - ג' (בפתח): ראה לעיל. קָו - י"ט קמץ סמוך לזרקא (בטעם סגול): בר' ג , ג; מב , כה; שמ' כו , ה; לו , יב; וי' ב , יג; דב' לא , ז , כג; שו' ז , ד; ש"א ג , ט; ה , ד; י , ח; מ"א א , כד; יש' מד , יג; נג , יב; דנ' ט , יח; דה"א כב , ה; דה"ב ח , יח; כד , כג; כח , ה. יתארהו - ב': בפסוק זה.

חרש - ג'; יתארהו - ב'; בשרד - ל'; במקצעות - ל'; ובמחוגה - ל'; יתארהו - ב'; כתבנית - ל'; כתפארת - ל'.

חרש עצים - ואם בא לעשותו של עץ , וחרש עצים הוא , כך הוא דרכו: נטה קו , כדרך הנגרים , ועל פי הקו יתארהו בשרד - מיישר אותו במסר , שקורין 'דולדוירא' (בלעז). יתארהו - ייפהו. יעשהו במקצעות - ומחליקו ברהיטני ואיזמל; מקצועות - תירגם יונתן: "איזמלוון". ובמחוגה יתארהו - לשון "ותאר הגבול" (יהו' טו , יא); אם בא לעשות בו ציורים עגולים , מסבב אותו במחוגה , שקורין 'קונפש' (בלעז). כתפארת אדם - היא האשה , שהיא תפארת בעלה.

שרד - בלעז 'שבא'. יעשהו במקצועות - שצר לו פנים ואחור. מחוגה - 'קונפש' בלעז. ויעשהו כתבנית איש כתפארת אדם לשבת בית - פעמים צר אותו תבנית איש , ופעמים צר אותו כתפארת אדם - זו אשתו של אדם , שאדם לוקח אשה לשבת בית , והיא תפארתו.

חרש - הזכיר פסילי האבן והברזל (לעיל , יב) , והֵנָה גם פסילי העץ. נטה קו - כי כן משפטם. יתארהו - יעשה תוארו; והנכון שהוא כמו "ותאר לכם הגבול" (במ' לד , ד) , כדמות 'רושם' (שבת יב , ג). בשרד - מין ממיני צבעונים; ואין ריע לו. יעשהו במקצעות - יתקן; ויאמר רבי יונה ז"ל כי ה'מקצוע' - רמז לשרטוט. במחוגה - מגזרת "חוג" (יש' מ , כב) , הוא הכלי שיעשה בו העגול. כתפארת אדם - יש אומרים (ת"י ורס"ג תרגום): נקבה; ואין צורך , רק הטעם כפול. לשבת בית - כאדם שיושב בביתו.

חרש ברזל עושה מעצד לחצוב הפסל , ופעל המעצד בפחם - הוא המפוח , כדכתיב "פחם לגחלים" (מש' כו , כא) , ובמקבות , שקורין 'מרטיל' (בלעז) , יצרהו - למעצד , ויפעלהו - למעצד. גם רעב ללחם וצמא למים פועל אותו , כל כך מתעסק במלאכתו. וחרש עצים מה עושה? משנעשה המעצד לחטוב , נטה קו לישר העץ במעצד. מעצד - 'דולדויירא' (בלעז). יתארהו בשרד - הוא תוכן הגוף וחיתוך האברים; ושרד - אחד מכלי ברזל הוא , וקל וקטן ממעצד , והוא כגון 'בישאגודא' (בלעז). ואחרי כן יעשהו ויתקנהו וישפהו במקצועות - איזמלים חריפים וחדים ליפות ולהחליק; ואז יתארהו יפה בפרצוף הפנים במחוגה - 'קומפש' (בלעז); עוגל הפנים והמצח והעינים כתפארת יופי אדם , בנוי לשבת בית , כאשר נאמר "ממקומו לא ימיש" (יש' מו , ז).

חרש עצים - גם כן סמוך , והרי"ש פתוחה. נטה קו - קו המדה. יתארהו בשרד - יתארהו - יגבלהו , כלומר: ישים גבול בעץ בשרד , והוא חוט הצבע שמסמן בו הנגר מה שרוצה לכרות מן העץ , וכן "ותאר הגבול" (יהו' טו , ט); והצבע ההוא יקרא 'שרד' , והקו שאמר הוא החוט שצובע אותו בשרד. יעשהו במקצעות - ואחר שסמן אותו , יתקנהו במקצעות. ומקצעות הם שני כלים דומים במלאכתם; לאחד קורין 'פלאנא' ולאחד 'סימינט' (בלעז) , שמקלף בהם הנגר פני העץ ומחליקו; ותרגום "ואת הבית יקציע מבית" (וי' יד , מא): "יקלף". ויונתן תרגם במקצעות: "באזמילא" , ואלה הכלים עשויין כמין אזמלים. ובמחוגה יתארהו - מחוגה - 'קומפאש' בלעז , ובו יעשו הצורות ותאר הדברים המצויירים. יתארהו - הראשון: האל"ף בחטף פתח; והשני: האל"ף בחטף קמץ. כתפארת אדם - כי צורתו נאה ומפוארת משאר בעלי חיים. ויונתן תרגם כתפארת אדם: "כתושבחת איתתא למיתב בביתא" , כלומר: כמו שהוא תפארת האשה שתשב בבית , שלא תצא לחוץ , כן הוא הפסל יושב בבית; וכמהו "נפש אדם מן הנשים" (במ' לא , לה). ואדוני אבי ז"ל פירש כמשמעו , והעניין כפול , ואמר: ויעשהו כתבנית איש כתפארת אדם; ולמה? לשבת בית , לא לצורך אחר , כי הוא ממקומו לא ימיש (ע"פ יש' מו , ז).

יעשהו במקצועות - זה הבי"ת - בי"ת הכלי , וכן בי"ת "בראשית" (בר' א , א) לפי כונת המורה (מו"נ ב , ל). לשבת בית - נכון שהוא הגדה , ונכון שיהיה מורכב הרכבת באור ותנאי.

ובמקבות יצרהו - אינו לשון 'צורה' , שהיה לו לומר 'יצורהו' , אלא יצרהו הוא לשון 'יצירה' , כמו "בטרם אצרך בבטן" (יר' א , ה) , והדגש - להביא יו"ד 'יצר'. גם רעב העושה אותו , ואין לו כח , לא שתה מים ויעף - ואין לו כח לחזקו שלא ירעב ויצמא. זהו שלמתכת; ואם הוא מעץ: חרש עצים נטה קו - כדרך הנגרים. יתארהו בשרד - כלי הוא שהאומן מסמן בו את העץ אנה יחתוך אותו. במקצועות - כלי הנגרים הם. ויעשהו כתבנית איש כתפארת אדם - 'כפל לשון' הוא.
ריכוז קישורים