תנ"ך - חרש
עצים
נטה
קו
יתארהו
בשרד
יעשהו
במקצעות
ובמחוגה
יתארהו
ויעשהו
כתבנית
איש
כתפארת
אדם
לשבת
בית:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
חָרַ֣שׁ
עֵצִים֘
נָ֣טָה
קָו֒
יְתָאֲרֵ֣הוּ
בַשֶּׂ֔רֶד
יַעֲשֵׂ֙הוּ֙
בַּמַּקְצֻע֔וֹת
וּבַמְּחוּגָ֖ה
יְתָאֳרֵ֑הוּ
וַֽיַּעֲשֵׂ֙הוּ֙
כְּתַבְנִ֣ית
אִ֔ישׁ
כְּתִפְאֶ֥רֶת
אָדָ֖ם
לָשֶׁ֥בֶת
בָּֽיִת:
(ישעיהו פרק מד פסוק יג)
חָרַשׁ
עֵצִים
נָטָה
קָו
יְתָאֲרֵהוּ
בַשֶּׂרֶד
יַעֲשֵׂהוּ
בַּמַּקְצֻעוֹת
וּבַמְּחוּגָה
יְתָאֳרֵהוּ
וַיַּעֲשֵׂהוּ
כְּתַבְנִית
אִישׁ
כְּתִפְאֶרֶת
אָדָם
לָשֶׁבֶת
בָּיִת:
(ישעיהו פרק מד פסוק יג)
חרש
עצים
נטה
קו
יתארהו
בשרד
יעשהו
במקצעות
ובמחוגה
יתארהו
ויעשהו
כתבנית
איש
כתפארת
אדם
לשבת
בית:
(ישעיהו פרק מד פסוק יג)
חרש
עצים
נטה
קו
יתארהו
בשרד
יעשהו
במקצעות
ובמחוגה
יתארהו
ויעשהו
כתבנית
איש
כתפארת
אדם
לשבת
בית:
(ישעיהו פרק מד פסוק יג)
נַגָּרָא
אָעִין
נָפֵיץ
בְּחוּטָא
מָסַר
לֵיהּ
בְּמַשׁקֻלתָּא
מְגַזֵי
לֵיהּ
בְּאוּזמֵילָא
ובִנצוּרִין
מְאַחֵיד
לֵיהּ
וְעָבֵיד
לֵיהּ
כִּדמוּת
גְּבַר
כְּתֻשׁבְּחָת
אִתָּא
יָתְבַת
בֵּיתָא
:
חרש
-
ג'
(בפתח):
ראה
לעיל.
קָו
-
י"ט
קמץ
סמוך
לזרקא
(בטעם
סגול):
בר'
ג
,
ג;
מב
,
כה;
שמ'
כו
,
ה;
לו
,
יב;
וי'
ב
,
יג;
דב'
לא
,
ז
,
כג;
שו'
ז
,
ד;
ש"א
ג
,
ט;
ה
,
ד;
י
,
ח;
מ"א
א
,
כד;
יש'
מד
,
יג;
נג
,
יב;
דנ'
ט
,
יח;
דה"א
כב
,
ה;
דה"ב
ח
,
יח;
כד
,
כג;
כח
,
ה.
יתארהו
-
ב':
בפסוק
זה.
חרש
-
ג';
יתארהו
-
ב';
בשרד
-
ל';
במקצעות
-
ל';
ובמחוגה
-
ל';
יתארהו
-
ב';
כתבנית
-
ל';
כתפארת
-
ל'.
חרש
עצים
-
ואם
בא
לעשותו
של
עץ
,
וחרש
עצים
הוא
,
כך
הוא
דרכו:
נטה
קו
,
כדרך
הנגרים
,
ועל
פי
הקו
יתארהו
בשרד
-
מיישר
אותו
במסר
,
שקורין
'דולדוירא'
(בלעז).
יתארהו
-
ייפהו.
יעשהו
במקצעות
-
ומחליקו
ברהיטני
ואיזמל;
מקצועות
-
תירגם
יונתן:
"איזמלוון".
ובמחוגה
יתארהו
-
לשון
"ותאר
הגבול"
(יהו'
טו
,
יא);
אם
בא
לעשות
בו
ציורים
עגולים
,
מסבב
אותו
במחוגה
,
שקורין
'קונפש'
(בלעז).
כתפארת
אדם
-
היא
האשה
,
שהיא
תפארת
בעלה.
שרד
-
בלעז
'שבא'.
יעשהו
במקצועות
-
שצר
לו
פנים
ואחור.
מחוגה
-
'קונפש'
בלעז.
ויעשהו
כתבנית
איש
כתפארת
אדם
לשבת
בית
-
פעמים
צר
אותו
תבנית
איש
,
ופעמים
צר
אותו
כתפארת
אדם
-
זו
אשתו
של
אדם
,
שאדם
לוקח
אשה
לשבת
בית
,
והיא
תפארתו.
חרש
-
הזכיר
פסילי
האבן
והברזל
(לעיל
,
יב)
,
והֵנָה
גם
פסילי
העץ.
נטה
קו
-
כי
כן
משפטם.
יתארהו
-
יעשה
תוארו;
והנכון
שהוא
כמו
"ותאר
לכם
הגבול"
(במ'
לד
,
ד)
,
כדמות
'רושם'
(שבת
יב
,
ג).
בשרד
-
מין
ממיני
צבעונים;
ואין
ריע
לו.
יעשהו
במקצעות
-
יתקן;
ויאמר
רבי
יונה
ז"ל
כי
ה'מקצוע'
-
רמז
לשרטוט.
במחוגה
-
מגזרת
"חוג"
(יש'
מ
,
כב)
,
הוא
הכלי
שיעשה
בו
העגול.
כתפארת
אדם
-
יש
אומרים
(ת"י
ורס"ג
תרגום):
נקבה;
ואין
צורך
,
רק
הטעם
כפול.
לשבת
בית
-
כאדם
שיושב
בביתו.
חרש
ברזל
עושה
מעצד
לחצוב
הפסל
,
ופעל
המעצד
בפחם
-
הוא
המפוח
,
כדכתיב
"פחם
לגחלים"
(מש'
כו
,
כא)
,
ובמקבות
,
שקורין
'מרטיל'
(בלעז)
,
יצרהו
-
למעצד
,
ויפעלהו
-
למעצד.
גם
רעב
ללחם
וצמא
למים
פועל
אותו
,
כל
כך
מתעסק
במלאכתו.
וחרש
עצים
מה
עושה?
משנעשה
המעצד
לחטוב
,
נטה
קו
לישר
העץ
במעצד.
מעצד
-
'דולדויירא'
(בלעז).
יתארהו
בשרד
-
הוא
תוכן
הגוף
וחיתוך
האברים;
ושרד
-
אחד
מכלי
ברזל
הוא
,
וקל
וקטן
ממעצד
,
והוא
כגון
'בישאגודא'
(בלעז).
ואחרי
כן
יעשהו
ויתקנהו
וישפהו
במקצועות
-
איזמלים
חריפים
וחדים
ליפות
ולהחליק;
ואז
יתארהו
יפה
בפרצוף
הפנים
במחוגה
-
'קומפש'
(בלעז);
עוגל
הפנים
והמצח
והעינים
כתפארת
יופי
אדם
,
בנוי
לשבת
בית
,
כאשר
נאמר
"ממקומו
לא
ימיש"
(יש'
מו
,
ז).
חרש
עצים
-
גם
כן
סמוך
,
והרי"ש
פתוחה.
נטה
קו
-
קו
המדה.
יתארהו
בשרד
-
יתארהו
-
יגבלהו
,
כלומר:
ישים
גבול
בעץ
בשרד
,
והוא
חוט
הצבע
שמסמן
בו
הנגר
מה
שרוצה
לכרות
מן
העץ
,
וכן
"ותאר
הגבול"
(יהו'
טו
,
ט);
והצבע
ההוא
יקרא
'שרד'
,
והקו
שאמר
הוא
החוט
שצובע
אותו
בשרד.
יעשהו
במקצעות
-
ואחר
שסמן
אותו
,
יתקנהו
במקצעות.
ומקצעות
הם
שני
כלים
דומים
במלאכתם;
לאחד
קורין
'פלאנא'
ולאחד
'סימינט'
(בלעז)
,
שמקלף
בהם
הנגר
פני
העץ
ומחליקו;
ותרגום
"ואת
הבית
יקציע
מבית"
(וי'
יד
,
מא):
"יקלף".
ויונתן
תרגם
במקצעות:
"באזמילא"
,
ואלה
הכלים
עשויין
כמין
אזמלים.
ובמחוגה
יתארהו
-
מחוגה
-
'קומפאש'
בלעז
,
ובו
יעשו
הצורות
ותאר
הדברים
המצויירים.
יתארהו
-
הראשון:
האל"ף
בחטף
פתח;
והשני:
האל"ף
בחטף
קמץ.
כתפארת
אדם
-
כי
צורתו
נאה
ומפוארת
משאר
בעלי
חיים.
ויונתן
תרגם
כתפארת
אדם:
"כתושבחת
איתתא
למיתב
בביתא"
,
כלומר:
כמו
שהוא
תפארת
האשה
שתשב
בבית
,
שלא
תצא
לחוץ
,
כן
הוא
הפסל
יושב
בבית;
וכמהו
"נפש
אדם
מן
הנשים"
(במ'
לא
,
לה).
ואדוני
אבי
ז"ל
פירש
כמשמעו
,
והעניין
כפול
,
ואמר:
ויעשהו
כתבנית
איש
כתפארת
אדם;
ולמה?
לשבת
בית
,
לא
לצורך
אחר
,
כי
הוא
ממקומו
לא
ימיש
(ע"פ
יש'
מו
,
ז).
יעשהו
במקצועות
-
זה
הבי"ת
-
בי"ת
הכלי
,
וכן
בי"ת
"בראשית"
(בר'
א
,
א)
לפי
כונת
המורה
(מו"נ
ב
,
ל).
לשבת
בית
-
נכון
שהוא
הגדה
,
ונכון
שיהיה
מורכב
הרכבת
באור
ותנאי.
ובמקבות
יצרהו
-
אינו
לשון
'צורה'
,
שהיה
לו
לומר
'יצורהו'
,
אלא
יצרהו
הוא
לשון
'יצירה'
,
כמו
"בטרם
אצרך
בבטן"
(יר'
א
,
ה)
,
והדגש
-
להביא
יו"ד
'יצר'.
גם
רעב
העושה
אותו
,
ואין
לו
כח
,
לא
שתה
מים
ויעף
-
ואין
לו
כח
לחזקו
שלא
ירעב
ויצמא.
זהו
שלמתכת;
ואם
הוא
מעץ:
חרש
עצים
נטה
קו
-
כדרך
הנגרים.
יתארהו
בשרד
-
כלי
הוא
שהאומן
מסמן
בו
את
העץ
אנה
יחתוך
אותו.
במקצועות
-
כלי
הנגרים
הם.
ויעשהו
כתבנית
איש
כתפארת
אדם
-
'כפל
לשון'
הוא.