תנ"ך - כי
אצק־מים
על־צמא
ונזלים
על־יבשה
אצק
רוחי
על־זרעך
וברכתי
על־צאצאיך:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
כִּ֤י
אֶצָּק־מַ֙יִם֙
עַל־צָמֵ֔א
וְנֹזְלִ֖ים
עַל־יַבָּשָׁ֑ה
אֶצֹּ֤ק
רוּחִי֙
עַל־זַרְעֶ֔ךָ
וּבִרְכָתִ֖י
עַל־צֶאֱצָאֶֽיךָ:
(ישעיהו פרק מד פסוק ג)
כִּי
אֶצָּק־מַיִם
עַל־צָמֵא
וְנֹזְלִים
עַל־יַבָּשָׁה
אֶצֹּק
רוּחִי
עַל־זַרְעֶךָ
וּבִרְכָתִי
עַל־צֶאֱצָאֶיךָ:
(ישעיהו פרק מד פסוק ג)
כי
אצק־מים
על־צמא
ונזלים
על־יבשה
אצק
רוחי
על־זרעך
וברכתי
על־צאצאיך:
(ישעיהו פרק מד פסוק ג)
כי
אצק־מים
על־צמא
ונזלים
על־יבשה
אצק
רוחי
על־זרעך
וברכתי
על־צאצאיך:
(ישעיהו פרק מד פסוק ג)
אֲרֵי
כְמָא
דְמִתיַהבִּין
מַיָא
עַל
אֲרַע
בֵּית
צַהוָנָא
וּמִתנַגדִין
עַל
יַבֶּשׁתָּא
כֵּין
אֶתֵּין
רוּחַ
קוּדשִׁי
עַל
בְּנָך
וּבִרכְתִי
עַל
בְּנֵי
בְנָך
:
אצק
-
ל';
על
-
יבשה
-
ל';
וברכתי
-
ל'.
כי
אצק
מים
על
צמא
-
כמו
שאני
יוצק
מים
על
צמא
,
כן
אצק
רוחי
על
זרעך.
כי
אצק
-
כמו
שאצוק
מים
על
מקום
צמא
,
כן
אצק
רוח
קדשי
,
או
רוח
ישעי.
ונדגש
צד"י
אצוק
לחסרון
היו"ד
,
וכמהו
"בטרם
אצרך
בבטן"
(יר'
א
,
ה).
כי
כשם
שאצק
מים
על
צמא
ונזלים
על
יבשה
,
כן
אצק
רוחי
הטובה
על
זרעך
,
להטיב
להם
ולהרבותם
,
כענין
"ושפכתי...
רוח
חן
ותחנונים"
(זכ'
יב
,
י);
ועל
ידי
רוחי
הטובה
וברכתי
שאצק
עליהם
,
וצמחו
כגרעין
קטן
כשל
חציר
,
כערבים
על
יבלי
מים.
כי
אצק
-
כי
כמו
שאני
יוצק
מים
על
מקום
צמא
,
כן
אצק
רוחי
על
זרעך
-
וכן
אמר
יואל
"אשפוך
רוחי
על
כל
בשר"
(יואל
ג
,
א)
,
ו"כל
בשר"
אינו
רוצה
לומר
,
אלא
ישראל
לבד
,
כמו
שאמר
"ונבאו
בניכם
ובנותיכם"
(שם)
-
וכן
אצוק
עליכם
ברכתי.
ובאמרו
על
זרעך
ועל
צאצאיך
-
כי
הנביא
היה
מדבר
כנגד
בני
דורו
,
והיה
מבטיח
הישועה
לבני
בניהם
שתבוא
הגאולה
בימיהם.
והמשיל
דבר
המים
לשני
עניינים:
רוחי
וברכתי;
האחד
-
לעניין
הנפש
,
והאחד
-
לעניין
הגוף;
לעניין
הנפש
-
שישראל
צמאים
בגלות
לדבר
נבואה
שפסקה
כמה
שנים
,
וכן
אמר
"לא
רעב
ללחם
ולא
צמא
למים
כי
אם
לשמוע...
דבר
יי'"
(עמ'
ח
,
יא)
,
והבטיח
לרוות
הצמא
כמו
שהמים
מרווים
המקום
הצמא
,
ואמר:
אצק
רוחי
על
זרעך.
ולעניין
הגוף
-
שישראל
צמאים
בגלות
לישועה
ולכל
הטוב
אשר
הבטיחם
האל
בשובם
לארצם
,
ועל
זה
אמר:
וברכתי
על
צאצאיך.
ובאמרו
על
יבשה
-
רוצה
לומר:
ארץ
יבשה
וצמאה;
כי
כל
הארץ
נקראת
'יבשה'
על
דרך
כלל
,
כמו
שאמר
"ויקרא
אלהים
ליבשה
ארץ"
(בר'
א
,
י)
,
אבל
זהו
פרט
למקום
הצמא
והיבש
מן
הארץ.