תנ"ך - ובא
עליך
רעה
לא
תדעי
שחרה
ותפל
עליך
הוה
לא
תוכלי
כפרה
ותבא
עליך
פתאם
שאה
לא
תדעי:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וּבָ֧א
עָלַ֣יִךְ
רָעָ֗ה
לֹ֤א
תֵֽדְעִי֙
שַׁחְרָ֔הּ
וְתִפֹּ֤ל
עָלַ֙יִךְ֙
הֹוָ֔ה
לֹ֥א
תוּכְלִ֖י
כַּפְּרָ֑הּ
וְתָבֹ֨א
עָלַ֧יִךְ
פִּתְאֹ֛ם
שֹׁאָ֖ה
לֹ֥א
תֵדָֽעִי:
(ישעיהו פרק מז פסוק יא)
וּבָא
עָלַיִךְ
רָעָה
לֹא
תֵדְעִי
שַׁחְרָהּ
וְתִפֹּל
עָלַיִךְ
הֹוָה
לֹא
תוּכְלִי
כַּפְּרָהּ
וְתָבֹא
עָלַיִךְ
פִּתְאֹם
שֹׁאָה
לֹא
תֵדָעִי:
(ישעיהו פרק מז פסוק יא)
ובא
עליך
רעה
לא
תדעי
שחרה
ותפל
עליך
הוה
לא
תוכלי
כפרה
ותבא
עליך
פתאם
שאה
לא
תדעי:
(ישעיהו פרק מז פסוק יא)
ובא
עליך
רעה
לא
תדעי
שחרה
ותפל
עליך
הוה
לא
תוכלי
כפרה
ותבא
עליך
פתאם
שאה
לא
תדעי:
(ישעיהו פרק מז פסוק יא)
וְתֵיתֵי
עֲלַך
בִּשׁתָּא
לָא
תִידְּעִין
לְמִבעֵי
עֲלַהּ
וְתִפּוֹל
עֲלַך
עָקָא
לָא
תִיכְּלִין
לְאַעדָּיוּתַהּ
וְיֵיתֵי
עֲלַך
בִּתכֵּיף
אִתרְגוֹשָׁא
לָא
תִידְּעִין
:
ובא
-
י"ז
ראשי
פסוקים:
וי'
יד
,
לה
,
מד;
טז
,
כג;
כב
,
ז;
במ'
ד
,
ה;
דב'
יג
,
ג;
יד
,
כט;
ש"ב
טז
,
ה;
יש'
מז
,
יא;
נט
,
כ;
יר'
מג
,
יא;
יח'
מא
,
ג;
מו
,
ב;
מש'
ו
,
יא;
כד
,
לד;
דנ'
יא
,
ט
,
מא.
תוכלי
-
ב':
יש'
מז
,
יא
,
יב.
ובא
-
י"ז
רא'
פס';
שחרה
-
ל';
ותפל
-
ל';
תוכלי
-
ב';
כפרה
-
ל';
ותבא
-
ל'.
לא
תדעי
שחרה
-
"לא
תדעין
למיבעי
עלה"
(ת"י);
את
פני
מי
תשחרי
למלטך
ממנה.
כפרה
-
לקנחה
ולהעבירה;
וזהו
כל
לשון
'כפרה'
,
הוא
לשון
'קינוח'
לסלק.
לא
תדעי
שחרה
-
לא
תדעי
להתפלל
אליה;
כמו
"שוחר
טוב
יבקש
רצון"
(מש'
יא
,
כז).
לא
תוכלי
כפרה
-
לא
תוכלי
לקנח
את
הגזירה
ולבטלה;
כמו
"אכפרה
פניו"
(בר'
לב
,
כ).
ותבא
עליך
פתאם
שואה
-
זה
כורש
שבא
על
בבל
פתאום
,
וישימוה
למשואות
נצח
(ע"פ
תה'
עד
,
ג).
ובא
עליך
רעה
-
יום
רעה.
שחרה
-
כלילה
,
שאין
לו
שחר
,
והטעם:
אור.
הוה
-
מגזרת
"ואתה
הוה
להם"
(נחמ'
ו
,
ו)
,
לרע
,
שיהיה
פתאום
,
וכמוהו
"והותי
במאזנים"
(איוב
ו
,
ב).
כפרה
-
לתת
כופר
להסירה
,
או
לבטלה
,
כמו
"ואיש
חכם
יכפרנה"
(מש'
טז
,
יד).
שואה
-
כמו
'שממה'.
ותבטחי
ברעתך
-
אף
בכל
מה
שהרעת
,
היית
בוטחת
שלא
יינקם
ממך
,
שאמרת:
אין
רואני
-
שידקדק
אחריי
במעשיי
ליפרע
ממני.
היא
שובבתך
מדרך
הטובה
,
ליזהר
ממכשולים.
שובבתך
-
כמו
"מהר
אל
גבעה
שובבום"
(ראה
יר'
נ
,
ו);
"שובו
בנים
שובבים"
(שם
ג
,
יד);
כלם
לשון
'השאה'
ו'הסת'
המה.
ותאמרי
בלבך:
אני
ואפסי
עוד
,
ועל
בטחון
זה
באה
עליך
רעה
פתאם
,
שלא
תדעי
שחרה
-
לשחר
פני
אדם
עליה
להסירה
ממך
,
כל
כך
תהא
גדולה.
כפרה
-
לכפר
פני
אדם
עליה
להעבירה.
שואה
-
הוא
ענן
הבא
פתאם
ברוח
סועה
וסער
ומכסה
את
כל
הארץ
,
וכן
הוא
אומר
"ועלית
כשואה
תבא
כענן
לכסות
הארץ"
(יח'
לח
,
ט).
ובא
עליך
רעה
-
ובא
-
לשון
זכר
,
ורעה
-
לשון
נקבה
,
על
כן
נאמר
כי
הוא
חסר
'יום'
או
'דבר'
,
כלומר:
יום
רעה.
לא
תדעי
שחרה
-
לא
תדעי
עת
בואה
,
כמו
השחר
שבא
בבקר
ברגע.
ויש
מפרשים
(ראה
השרשים:
'שחר'):
לצאת
ממנה
לאור
,
כי
הרעה
חשך.
ויונתן
תרגם:
"לא
תדעין
למיבעי
עלה".
הוה
-
כמו
"שבר"
(יש'
טו
,
ה).
כפרה
-
להסיר
אותה
,
כמו
"אכפרה
פניו"
(בר'
לב
,
כ)
,
שפירושו:
אסיר
כעסו.
שואה
-
פירוש:
שממה.
לא
תדעי
שחרה
-
לא
תדעי
השחר
שלה
,
כאדם
היושב
בחושך
ומקוה
לאור
ואין.
לא
תוכלי
כפרה
-
לבטל
אותה
,
כמו
"וכפר
בריתכם
את
מות"
(יש'
כח
,
יח)
,
שהוא
לשון
'ביטול'.