תנ"ך - הנה
היו
כקש
אש
שרפתם
לא־יצילו
את־נפשם
מיד
להבה
אין־גחלת
לחמם
אור
לשבת
נגדו:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
הִנֵּ֨ה
הָי֤וּ
כְקַשׁ֙
אֵ֣שׁ
שְׂרָפָ֔תַם
לֹא־יַצִּ֥ילוּ
אֶת־נַפְשָׁ֖ם
מִיַּ֣ד
לֶהָבָ֑ה
אֵין־גַּחֶ֣לֶת
לַחְמָ֔ם
א֖וּר
לָשֶׁ֥בֶת
נֶגְדּֽוֹ:
(ישעיהו פרק מז פסוק יד)
הִנֵּה
הָיוּ
כְקַשׁ
אֵשׁ
שְׂרָפָתַם
לֹא־יַצִּילוּ
אֶת־נַפְשָׁם
מִיַּד
לֶהָבָה
אֵין־גַּחֶלֶת
לַחְמָם
אוּר
לָשֶׁבֶת
נֶגְדּוֹ:
(ישעיהו פרק מז פסוק יד)
הנה
היו
כקש
אש
שרפתם
לא־יצילו
את־נפשם
מיד
להבה
אין־גחלת
לחמם
אור
לשבת
נגדו:
(ישעיהו פרק מז פסוק יד)
הנה
היו
כקש
אש
שרפתם
לא־יצילו
את־נפשם
מיד
להבה
אין־גחלת
לחמם
אור
לשבת
נגדו:
(ישעיהו פרק מז פסוק יד)
הָא
הֲווֹ
חַלָשִׁין
כְּקַשָׁא
עַמְמַיָא
דְּתַקִיפִין
כְּאִישָׁתָא
שֵׁיצִיאוּנוּן
לָא
יְשֵׁיזְבוּן
יָת
נַפשְׁהוֹן
מִיַד
קָטוֹלִין
לֵית
לְהוֹן
שְׁאָר
וּמשֵׁיזֵיב
אַף
לָא
אֲתַר
לְאִשׁתֵּיזָבָא
בֵיהּ
:
שרפתם
-
ח'
פתחין
מיחדין
(שמונה
מלים
יחידאיות
,
בהן
בא
בהברה
האחרונה
פתח
במקום
קמץ):
בר'
לא
,
לב;
שמ'
יח
,
ח;
יהו'
ב
,
ו;
יש'
מז
,
יד;
הו'
ב
,
ט;
עמ'
ט
,
ד;
תה'
מח
,
ז;
קיט
,
קכט.
הנה
היו
חוזיך
כקש;
אין
גחלת
לחמם
-
אין
שארית
להם
,
כקש
הזה
,
שאין
בדליקתו
גחלים
להתחמם
לאורם.
אין
גחלת
לחמם
-
לחמם
אותם
,
אור
לשבת
נגדו.
הנה.
טעם
אש
-
מחנה
האויב
,
כמו
"כי
אש
יצאה
מחשבון"
(במ'
כא
,
כח).
לחמם
-
שם
הפועל
מפעלי
הכפל
,
והוא
שלם
,
על
משקל
"לשכב
את
בת
יעקב"
(בר'
לד
,
ז).
והטעם:
שימותו
הם
,
ולא
תשאר
להם
שארית.
כקש
לפני
אש
-
לפני
אויביהם.
אין
גחלת
לחמם
-
אם
תאמר:
כשיימסרו
ביד
אויביהם
,
יניחו
על
חכמתם
לחיות
,
אין
זאת
,
שאף
לאחר
שאכלתם
אש
אין
בהם
תועלת
להניחם
,
כקש
הזה
שאין
ממנו
גחלת
להתחמם.
לחמם
-
לחום
,
שם
דבר:
'חום'.
הנה
היו
-
החוזים
היו
כקש
שנשרף
מהר
מפני
האש
,
והנה
הם
לא
יכלו
להציל
עצמם
מיד
הלהבה
ששרפתם
,
והיא
הצרה
,
ואיך
יושיעוך?
אין
גחלת
לחמם
-
הנה
החוזים
אינם
כמו
העץ
הנשרף
שיש
תועלת
בגחלתו
,
אלא
כמו
הקש
הנשרף
שאין
תועלת
בו
,
כי
אין
בו
גחלת
וגם
להבתו
לא
תעמד
,
כן
אלה
החוזים
בבוא
הצרה
נבהלו
ולא
הועילו
בחכמתם
,
לא
לעצמם
ולא
לאחרים.
לחמם
-
מקור
בפלס
"לשכב
את
בת
יעקב"
(בר'
לד
,
ז)
,
רוצה
לומר:
להתחמם
בה
,
והלמ"ד
פתוחה
מפני
החי"ת.
אור
לשבת
נגדו
-
ואין
אור;
ואין
שזכר
עומד
במקום
שנים.
ואור
הוא
הלהבת
,
כלומר:
הלהבה
שרפתם
,
לא
שקבלו
תועלת
בה
לשבת
נגדה
להתחמם
,
כן
בבוא
הצרה
לא
מצאו
לנפשם
שום
מקום
תועלת.
הנה
היו
וגו'
-
אבל
הנה
היו
וגו'.
נפשם
-
גם
זה
כמו
'עצמם'
,
כמו
"והנפש
האוכלת"
(וי'
ז
,
יח);
"נפש
כי
תגע"
(שם
,
כא);
והעד:
אמרו
בכאן
מיד
להבה.
לחמם
-
השם
והמקור
הוא
'חמם'
,
והלמ"ד
הוא
מאותיות
בכל"ם
,
כמו
"לשכב"
(בר'
לד
,
ז).
וזה
דבק
בטעם
מצד
מה
שאמר
היו
כקש
וגו'
,
וידוע
כי
הקש
כשהוא
נשרף
,
לא
ישאר
שם
גחלת
שיוכל
לחמם
דבר
,
וכן
אין
שם
אור
שישב
אדם
נגדו.
אין
גחלת
לַחְמָם
-
קשה
בעיני
לפרשו
לשון
'חימום'
,
שהיה
לו
לומר
'לחַמֵּם';
ולַחְמָם
הוא
'בשרם'
,
כמו
"ולחומם
כגללים"
(צפ'
א
,
יז);
שלא
יֵעָשֶה
בשרם
גחלת
ואור
לשבת
נגדו
,
אלא
יהיו
אפר.