תנ"ך - תגל
ערותך
גם
תראה
חרפתך
נקם
אקח
ולא
אפגע
אדם:
פ
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
תִּגָּל֙
עֶרְוָתֵ֔ךְ
גַּ֥ם
תֵּרָאֶ֖ה
חֶרְפָּתֵ֑ךְ
נָקָ֣ם
אֶקָּ֔ח
וְלֹ֥א
אֶפְגַּ֖ע
אָדָֽם:
פ
(ישעיהו פרק מז פסוק ג)
תִּגָּל
עֶרְוָתֵךְ
גַּם
תֵּרָאֶה
חֶרְפָּתֵךְ
נָקָם
אֶקָּח
וְלֹא
אֶפְגַּע
אָדָם:
פ
(ישעיהו פרק מז פסוק ג)
תגל
ערותך
גם
תראה
חרפתך
נקם
אקח
ולא
אפגע
אדם:
פ
(ישעיהו פרק מז פסוק ג)
תגל
ערותך
גם
תראה
חרפתך
נקם
אקח
ולא
אפגע
אדם:
פ
(ישעיהו פרק מז פסוק ג)
תִּתגַּלֵי
בַּהתְּתִיך
אַף
יִתַּחזֵי
קְלָנַך
פּוֹרעָנוּת
גְּמֵירָא
אֶתפְּרַע
מִנִיך
וַאֲשַׁנֵי
דִינִיך
מִבְּנֵי
אֱנָשָׁא
:
תראה
-
ב':
*וי'
יג
,
נז;
יש'
מז
,
ג.
ואחד:
ותראה
-
בר'
א
,
ט.
אקח
-
ד'
זוגין
מן
ב'
ב'
זקפא
,
חד
קמץ
וחד
פתח
(ארבעה
זוגות
מלים
מוטעמות
בזקף
,
המלה
מנוקדת
פעם
בקמץ
ופעם
בפתח):
בר'
לב
,
יב;
ש"א
יז
,
ט.
-
בר'
מא
,
ה;
מ"א
יט
,
ה.
-
במ'
יח
,
כ;
דב'
יט
,
יד.
-
מ"א
יא
,
לז;
יש'
מז
,
ג.
תגל
-
ל';
תראה
-
ב';
אקָח
-
ל'
זק'
קמ'.
לא
(בנוסחנו:
ולא)
אפגע
אדם
-
לא
אבקש
פני
איש
לקחת
נקמתי.
נקם
אקח
-
שהחרבת
את
עירי
ושרפת
את
היכלי
,
נקם
אקח
ממך
אני
בעצמי
,
ולא
אפגע
אדם
-
לא
אפייס
אדם
לעזרני.
ואותה
שעה
,
בנקום
יי'
נקמתו
מבבל
,
גואלנו
יי'
צבאות
שמו.
תגל
-
מבניין
נפעל.
ולא
אפגע
אדם
-
ולא
אקבל
פגיעת
אדם
,
כמו
'פיוס'
,
כמו
"ואל
תפגע
בי"
(יר'
ז
,
טז);
והנה
,
אם
היה
אחר
מלת
'פגיעת
,
בי"ת
,
יהיה
הוא
הפוֹעֵל.
ויש
אומר:
נקם
אקח
ממך
,
ולא
אפגע
אדם
-
כמו
"ויפגעו
את
משה
ואת
אהרן"
(שמ'
ה
,
כ)
-
שיעמוד
לי
בדרך
,
או
שיאמר
לי:
אל
תעשה!
או
לא
אפגע
אדם
-
שלא
אֲשַמַּח.
נקם
אקח
ממך
,
ולא
אפגע
אדם
שיתיצב
לפני.
תגל
ערותך
-
וכפל
ואמר:
גם
תראה
חרפתך.
ואמר
גם
-
רוצה
לומר
,
שתראה
לכל
העולם
חרפתה.
נקם
אקח
-
מהרעה
שעשו
לישראל.
ולא
אפגע
אדם
-
מעניין
"פן
יפגענו
בדבר
או
בחרב"
(שמ'
ה
,
ג).
ואדם
חסר
כ"ף
השמוש
,
כמו
"לב
שמח
ייטיב
גהה"
(מש'
יז
,
כב)
,
שפירושו:
כגהה
,
וכן
אדם
,
פירושו:
כאדם
,
כלומר:
לא
אפגעם
כשאר
אדם
,
אלא
אקח
נקמה
שלימה
מהם;
ועל
הדרך
הזה
תרגם
יונתן:
"ואשני
דינך
מבני
אנשא".
ויש
מפרשים
אפגע
מעניין
'בקשה'
,
כמו
"אל
תפגע
בי"
(יר'
ז
,
טז);
וכאשר
הוא
קשור
עם
בי"ת
או
שיהיה
בלא
קשר
,
הוא
נופל
על
המעתיר
,
וכאשר
הוא
קשור
בלא
בי"ת
הוא
נופל
על
הנעתר
,
וכן
לא
אפגע
אדם
-
לא
אקבל
בקשת
אדם
עליהם
,
וכן
"פגעת
את
שש"
(יש'
סד
,
ד)
,
כמו
שאני
עתיד
לפרשו.
תגל
ערותיך
-
מצד
היותה
מגביהה
בגדיה.
אפגע
-
גם
זה
השרש
אין
בו
,
רק
ענין
אחד
לבד
,
והוא
קריבת
דבר
לדבר
,
עם
היותנו
יודעים
שהדבר
סוג
לעצם
ולמקרא
בכלל
,
כל
שכן
שהמורה
(מו"נ
א
,
יח)
באר
סוג
ענין
'קרב'
ו'נגע'
ו'נגש';
ואלה
התארים
כולם
סוגים
עליונים
,
כמו
הדָבָר
,
והנמצא
,
והיש
,
והעצמוּת
,
והבריאה
,
ורבים
כן;
לכן
אמרו
נקם
אקח
ולא
אפגע
אדם
-
כמו
שיאמר
עוד
"פורה
דרכתי
לבדי
ומעמים
אין
איש
אתי"
(יש'
סג
,
ג).
ואולם
איך
יצדק
זה
,
הנה
הוא
יתברך
צוה
זה
לחיה
השנית
,
כטעם
"ומיד
(בנוסחנו:
מיד)
כל
חיה
אדרשנו"
(בר'
ט
,
ה)?
וכן
כתב
לפנים
"יי'
וכלי
זעמו"
(יש'
יג
,
ה)
-
על
בני
מדי;
אבל
הכל
אמת
,
ובאור
כלל
זה
'אוצר
יי''
יבא.
לא
(בנוסחנו:
ולא)
אפגע
אדם
-
לשון
'תפלה'
הוא
,
כמו
"אל
תפגע
בי"
(יר'
ז
,
טז);
לא
אקבל
פגיעת
שום
אדם
עליך.