תנ"ך - ועתה
שמעי־זאת
עדינה
היושבת
לבטח
האמרה
בלבבה
אני
ואפסי
עוד
לא
אשב
אלמנה
ולא
אדע
שכול:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וְעַתָּ֞ה
שִׁמְעִי־זֹ֤את
עֲדִינָה֙
הַיּוֹשֶׁ֣בֶת
לָבֶ֔טַח
הָאֹֽמְרָה֙
בִּלְבָבָ֔הּ
אֲנִ֖י
וְאַפְסִ֣י
ע֑וֹד
לֹ֤א
אֵשֵׁב֙
אַלְמָנָ֔ה
וְלֹ֥א
אֵדַ֖ע
שְׁכֽוֹל:
(ישעיהו פרק מז פסוק ח)
וְעַתָּה
שִׁמְעִי־זֹאת
עֲדִינָה
הַיּוֹשֶׁבֶת
לָבֶטַח
הָאֹמְרָה
בִּלְבָבָהּ
אֲנִי
וְאַפְסִי
עוֹד
לֹא
אֵשֵׁב
אַלְמָנָה
וְלֹא
אֵדַע
שְׁכוֹל:
(ישעיהו פרק מז פסוק ח)
ועתה
שמעי־זאת
עדינה
היושבת
לבטח
האמרה
בלבבה
אני
ואפסי
עוד
לא
אשב
אלמנה
ולא
אדע
שכול:
(ישעיהו פרק מז פסוק ח)
ועתה
שמעי־זאת
עדינה
היושבת
לבטח
האמרה
בלבבה
אני
ואפסי
עוד
לא
אשב
אלמנה
ולא
אדע
שכול:
(ישעיהו פרק מז פסוק ח)
וּכעַן
שְׁמַעִי
דָא
מְפֻנַקתָּא
דְּיָתְבָא
לְרֻחצָן
דְּאָמְרָא
בְּלִיבַּהּ
אֲנָא
וְלֵית
בָּר
מִנִי
עוֹד
לָא
אַתֵּיב
אַרמְלוּ
וְלָא
אִדַּע
תַּכלוּ
:
עדינה
-
ב'
,
חד
כתיב
נה
וחד
כתיב
נא:
יש'
מז
,
ח;
דה"א
יא
,
מב.
ולא
אדע
-
ג':
יש'
מז
,
ח;
תה'
עג
,
כב;
איוב
מב
,
ג.
עדינה
ב'
בתר'
לשנין
ועתה
שמעי
זאת
עדינא
בן
שיזא
.
בתרייה
א'
כתב
.
ולא
אדע
ג'
לא
אשב
אלמנה
ואני
בער
מי
זה
מעלים
עצה
.
עדינה
-
ב'
כת'
נה
וחד
כת'
נא;
ולא
אדע
-
ג'.
עדינה
-
תירגם
יונתן:
"מפנקיתא".
ואפסי
עוד
-
ו"אפס
מאותי"
(יש'
נד
,
טו)
-
כמו
'אין
זולתי'.
לא
אשב
אלמנה
-
כשאר
אומות
הנופלים
בחרב
,
נשיהם
אלמנות
מבעליהן
ושכולות
מבניהן
,
ואני
איני
כן
,
שאיני
יודעת
מהו
שכול
ואלמון
,
שאני
יושבת
לבטח.
חייך
שתבאנה
לך
שתי
אלה
רגע
ביום
אחד:
שכול
ואלמון
,
כתומם
יבאו
לך
-
כמו
"והנה
תומים
בבטנה"
(בר'
כה
,
כד)
,
כלומר:
יחדיו
יבאו
עלייך.
ועתה.
עדינה
-
שם
התואר
,
מגזרת
"היתה
לי
עדנה"
(בר'
יח
,
יב).
ואפסי
-
היו"ד
נוסף
,
כתוספת
יו"ד
"מני
אפרים"
(שו'
ה
,
יד).
(אלמנה
-
)
הבעל
הוא
המלך.
שכול
-
שם
,
על
משקל
"דק
ככפור"
(שמ'
טז
,
יד)
על
"חרב
שפוט"
(דה"ב
כ
,
ט).
עדינה
-
לשון
"מעדני
מלך"
(בר'
מט
,
כ);
גם
קרוב
הענין
למשכו
,
ללשון
"עדן
עדנין"
(דנ'
ז
,
כה);
כלומר:
"לעולם
אהיה
גברת"
(לעיל
,
ז).
אני
ואפסי
-
אני
גברת
לעולם
,
ואפס
כמוני
עוד
אחר.
ועתה...
עדינה
-
כמו
שקראה
גם
כן
"ענגה"
(לעיל
,
א).
ואפסי
-
ואפס
זולתי
בגדולה
כמוני.
אלמנה
-
העיר
נקראת
'אלמנה'
במות
מלכה
,
שהוא
לה
כמו
הבעל
לאשה
,
והיא
שכולה
במות
עמה
,
שהם
כמו
בנים
לה.