תנ"ך - ותבאנה
לך
שתי־אלה
רגע
ביום
אחד
שכול
ואלמן
כתמם
באו
עליך
ברב
כשפיך
בעצמת
חבריך
מאד:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וְתָבֹאנָה֩
לָּ֨ךְ
שְׁתֵּי־אֵ֥לֶּה
רֶ֛גַע
בְּי֥וֹם
אֶחָ֖ד
שְׁכ֣וֹל
וְאַלְמֹ֑ן
כְּתֻמָּם֙
בָּ֣אוּ
עָלַ֔יִךְ
בְּרֹ֣ב
כְּשָׁפַ֔יִךְ
בְּעָצְמַ֥ת
חֲבָרַ֖יִךְ
מְאֹֽד:
(ישעיהו פרק מז פסוק ט)
וְתָבֹאנָה
לָּךְ
שְׁתֵּי־אֵלֶּה
רֶגַע
בְּיוֹם
אֶחָד
שְׁכוֹל
וְאַלְמֹן
כְּתֻמָּם
בָּאוּ
עָלַיִךְ
בְּרֹב
כְּשָׁפַיִךְ
בְּעָצְמַת
חֲבָרַיִךְ
מְאֹד:
(ישעיהו פרק מז פסוק ט)
ותבאנה
לך
שתי־אלה
רגע
ביום
אחד
שכול
ואלמן
כתמם
באו
עליך
ברב
כשפיך
בעצמת
חבריך
מאד:
(ישעיהו פרק מז פסוק ט)
ותבאנה
לך
שתי־אלה
רגע
ביום
אחד
שכול
ואלמן
כתמם
באו
עליך
ברב
כשפיך
בעצמת
חבריך
מאד:
(ישעיהו פרק מז פסוק ט)
וְיֵיתיָן
לִיך
תַּרתֵּין
אִלֵין
זְמָן
בְּיוֹמָא
חַד
תְּכַל
וְאַרמְלָן
כִּיד
שַׁלמָן
יֵיתיָן
עֲלַך
בְּסַגִּיאוּת
חַרשַׁך
בִּתקוֹף
קִסמַך
לַחדָּא
:
ותבאנה
-
ב'
(רפין
,
חד
חסר
וחד
מלא):
יש'
מז
,
ט;
יר'
ט
,
טז.
ותבאנה
-
ב';
ואלמן
-
ל';
כתמם
-
ל';
בעצמת
-
ל';
חבריך
-
ל'.
שתי
אלה
-
שאמרת
,
שלא
תשבי
אלמנה
,
ולא
תדעי
שכול
,
תבאנה
לך
פתאום.
שכול
-
מיושביך
,
ואלמון
-
ממלכך;
כל
קבורת
בנים
וגלות
בני
הארץ
הוא
קרוי
'שכול'.
כתומם
-
כולם
שלימים
בגזירתם
,
השיכול
והאלמנות.
חבריך
-
לשון
כשפים
כמו
"חובר
חבר"
(דב'
יח
,
יא).
לא
אשב
אלמנה
-
כשאר
אומות
הנופלים
בחרב
,
נשיהם
אלמנות
מבעליהן
ושכולות
מבניהן
,
ואני
איני
כן
,
שאיני
יודעת
מהו
שכול
ואלמון
,
שאני
יושבת
לבטח.
חייך
שתבאנה
לך
שתי
אלה
רגע
ביום
אחד:
שכול
ואלמון
,
כתומם
יבאו
לך
-
כמו
"והנה
תומים
בבטנה"
(בר'
כה
,
כד)
,
כלומר:
יחדיו
יבאו
עלייך.
ותבואנה
-
חסרון
המלוכה
ומות
הבנים.
כתומם
-
כאשר
היו
הרעת
שלמות
,
והוא
שם
הפועל
,
וכל
זה
בעבור
רוב
כשפיך.
כתמם
-
נפל
על
רגע
ביום
אחד
,
ולשון
'כיוון'
הוא
,
שיחדיו
יהיו
תמים
ומכוונין
לבא
עליך
שניהם
פתאם.
ברב
כשפיך
-
אף
ברב
כשפיך
,
ולא
יועילוך.
ותבאנה
-
הו"ו
בשוא.
רגע
ביום
אחד
-
כי
בלילה
נהרג
בלשצר
המלך
,
ונכנסו
מדי
ופרס
ולכדו
העיר
,
כמו
שכתוב
"ביה
בליליא
קטיל
בלשצר
מלכא
כשדאה.
ודריוש
מדאה
קביל
מלכותא"
(דנ'
ה
,
ל;
ו
,
א);
ופירוש
ביום
-
בעת
,
כמו
"יום
צעקתי
בלילה
נגדך"
(תה'
פח
,
ב).
שכול
ואלמון
-
שֵם;
רוצה
לומר
,
שימותו
נערים
וגדולים
ותהיינה
הנשים
אלמנות
מבעליהן
ושכולות
מבניהן.
כתומם
-
כהשלמתם
,
כלומר:
רעות
שלמות
יבואו
עליך.
ואמר
באו
-
כאלו
'עבר'
ואע"פ
שהוא
'עתיד';
כן
דרך
בנבואות
ברוב
מקומות
,
שהרי
הוא
כאלו
היה.
ברוב
כשפיך
-
כלומר:
עם
רוב
כשפיך
ועצמת
חבריך
,
שלא
הועילוך.
והעניין
כפול
במלות
שונות.
חבריך
-
מן
"וחובר
חבר"
(דב'
יח
,
יא)
,
והוא
עניין
כשפים.
שתי
אלה
-
רמז
לבא
אחריו:
שכול
ואלמון
,
וכאלו
כתב:
רוצה
לומר:
שכול
ואלמון.
רגע
ביום
אחד
-
כאלו
אמר:
רוצה
לומר:
ביום
אחד;
כי
הרגע
הוא
נקֻדה
שאין
חלק
לה
,
ולכן
פרש
כי
הכונה
באמרו
רגע
-
ביום
אחד
,
מה
שאמרנו.
וידוע
כי
'יום
אחד'
נאמר
על
זמן
רחב
,
אם
שנה
או
שנתים
,
אם
כן
העירנו
בזה
על
שתוף
שם
'רגע'
ועל
שתוף
'יום
אחד';
ואלה
ענינים
יקרים
,
והכל
'אוצר
יי''
יבא.
שכול
ואלמון
הם
לאשה
אחת:
השכול
-
מצד
אבדן
בניה
,
והאלמון
-
מצד
אבדן
בעלה.
כתמם
-
אין
זה
כ"ף
הדמיון
,
אבל
כאלו
כתוב
בבי"ת
,
כי
הוא
כ"ף
האמות
,
כלומר:
כי
בשלמותם
יבאו
עליך
,
כלומר:
שכול
ואלמון
שלמים
וגמורים
ברע.
וגם
זה
רומז
אל
מה
שכתוב
בתורה
"כי
לא
שלם
עון
האמרי
עד
הנה"
(בר'
טו
,
טז);
ובאור
זה
הכלל
'אוצר
יי''
יבא.
כתומם
באו
עליך
-
כהשלמתם
,
כלומר:
שלימים
בלי
חסרון
באו
עליך
השכול
והאלמון.
בעצמת
חברייך
-
לשון
"חובר
חבר"
(דב'
יח
,
יא).