תנ"ך - כי־כה׀ אמר ה' גם־שבי גבור יקח ומלקוח עריץ ימלט ואת־יריבך אנכי אריב ואת־בניך אנכי אושיע:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

כִּי־כֹ֣ה׀ אָמַ֣ר יְהוָ֗ה גַּם־שְׁבִ֤י גִבּוֹר֙ יֻקָּ֔ח וּמַלְק֥וֹחַ עָרִ֖יץ יִמָּלֵ֑ט וְאֶת־יְרִיבֵךְ֙ אָנֹכִ֣י אָרִ֔יב וְאֶת־בָּנַ֖יִךְ אָנֹכִ֥י אוֹשִֽׁיעַ: (ישעיהו פרק מט פסוק כה)

טקסט וניקוד:

כִּי־כֹה׀ אָמַר יְהוָה גַּם־שְׁבִי גִבּוֹר יֻקָּח וּמַלְקוֹחַ עָרִיץ יִמָּלֵט וְאֶת־יְרִיבֵךְ אָנֹכִי אָרִיב וְאֶת־בָּנַיִךְ אָנֹכִי אוֹשִׁיעַ: (ישעיהו פרק מט פסוק כה)

טקסט בלבד:

כי־כה׀ אמר ה' גם־שבי גבור יקח ומלקוח עריץ ימלט ואת־יריבך אנכי אריב ואת־בניך אנכי אושיע: (ישעיהו פרק מט פסוק כה)

תיקון קוראים:

כי־כה׀ אמר יהוה גם־שבי גבור יקח ומלקוח עריץ ימלט ואת־יריבך אנכי אריב ואת־בניך אנכי אושיע: (ישעיהו פרק מט פסוק כה)
אֲרֵי כִדנָן אֲמַר יְיָ אַף דִּשׁבוֹ גִיבָּרִין אֲתִיב וְדַעֲדוֹ תַּקִיפִין אֲשֵׁיזֵיב וְיָת פּוֹרעָנוּתִיך אֲנָא אֶתפְּרַע וְיָת בְּנַך אֲנָא אַפרוּק :

כי - כה אמר יי' - כ"י: ראה יש' ח , יא. יקח - ג' (ב' בקמץ ואחד בפתח): *בר' יח , ד; יש' מט , כה; איוב כח , ב. ימלט - י"ג: ראה לעיל.

יקח - ג'.

ואת יריבך - ועם מריביך אנכי אריב.

היוקח מגבור מלקוח - אומות העולם מונים את ישראל ואומרים להם: וכי איפשר דבר זה , שיוקח מגבור מלקוח? כלומר: וכי איפשר שימלט מידינו מלקוח שהגלינו מכם? אם שבי צדיק ימלט - שבי שנשבה במשפט ובצדק , דין הוא שימלט!? אתמהא , לא כך כתוב בתורתכם "והפיצך יי' בכל העמים" (דב' כח , סד)? ומאחר שהשבי שהשבינו מכם בצדק ובמשפט , דין הוא שכך גזירה גזורה עליכם , והיאך איפשר שימלט מידינו? מה הקדוש ברוך הוא משיבם? כה אמר יי' גם שבי גבור יוקח - אין צריך לומר מלקוח , שיוקח מגיבור מלקוח , אלא גם שבי גיבור , שנשבה למקום רחוק , יוקח מיד הגיבור; ששבי - משמע: שבי שנשבה למקום רחוק; וכל שכן מלקוח , שנשבה למקום קרוב , יוקח. ומה שאתם אומרים אם שבי צדיק ימלט , לא נשבה בצדק , אלא מלקוח עריץ הוא , בלא צדק ובלא משפט נשבה; את יריבך אני אריב.

כי כה. השבי - שלקח הגיבור , יוקח ממנו. עריץ - כמו גבור; והוא תואר השם , כמלת "אימים" (דב' ב , יא) , הנה הוא יוצא. ועוד , כי אעשה מריבה עם אנשי ריבך. ורבים אמרו , כי שרשו מבעלי היו"ד בראשונה , ואחרים (ראה שלשה ס"ד ע' 55 : 'רוב') אמרו שהוא הפוך. ויאמר הירושלמי , כי תחסר מלת 'אשר' , כאילו אמר: ועם אשר יריבך; וישם היו"ד , שהוא לעתיד; והנה שכח "ריבה יי' את יריבי" (תה' לה , א); והכלל , שהיא מלה זרה.

גם שבי גבור יקח - אע"פ שאין דרך העולם , יקרהו זאת. ומלקוח עריץ , ומאויים מרוב גבורתו , ימלט מידו , אבל מלקוח ושבי שלך לא יוקח ממך לעולם , שלא ישוב לך , והארץ שלקחתי מיד שבעה גוים לנחלתי ולמכון שבתי והורשתיה לכם , לעולם תשוב לכם. ואת יריבך - ובעל דינך שגזלה מידך , אנכי אריב - לומר: העולם ומילואו שלי ואני נטלתיה מן האמורי ונתתיה לעמי , ובעונותיהם גלו ממנה , ועכשיו אני מחזירה להם ואין לך בה כלום. ואת בנייך אנכי אושיע ואושיבם בארצם.

כי כה ענה הקדוש ברוך הוא: גם שבי גיבור יוקח - שאני גיבור מכם , שאקחנו מידכם; ומה שתאמרו "צדיק" (לעיל , כד) , אינו כי אם עריץ , כי בכח ובעריצות לקחתם אותו , לא בצדק ובמשפט; כן פרשו אדוני אבי ז"ל. יריבך - שם תואר , והיו"ד נוספת כיו"ד "יקום" (בר' ז , כג); כלומר: המריב אותך בגלות אני אריב אותו ואושיע בניך מתוכם.

היוקח מגבור מלקוח וגו' - גם זה ממין ה"א התמה שזכר. וראה הפלגה , כי לבאר ענין זה ולהעיר על מקומות חמורים שבלשונות ולומר גם שבי גבור יוקח , רוצה לומר , כי אמר בכאן שבי תמורת מלקוח , כי הם אחדים בענין; ואמר עריץ תמורת צדיק , כי זה השם , רוצה לומר: צדיק , הוא משותף לרב ענינים , והעד ספר קהלת; אבל בכאן הוא כענין "גבור ועריץ" (ראה יר' כ , יא). ואלו התמורות בשם - ענינים דקים מאד , ורבותינו ז"ל פרשו התורה וסודותיה בזה המין מאד , ובאור זה הכלל 'אוצר יי'' יבא.

כי כה אמר יי': גם שבי גיבור פעמים שיוקח , והמלקוח שלעריץ ימלט , אבל אני , את יריבך אנכי אריב אותו , ואת בניך אנכי אושיע; ו'מקרא קצר' הוא , וצריך להיות: 'את אשר יריבך'.
ריכוז קישורים