תנ"ך - כי
עשרת
צמדי־כרם
יעשו
בת
אחת
וזרע
חמר
יעשה
איפה:
ס
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
כִּ֗י
עֲשֶׂ֙רֶת֙
צִמְדֵּי־כֶ֔רֶם
יַעֲשׂ֖וּ
בַּ֣ת
אֶחָ֑ת
וְזֶ֥רַע
חֹ֖מֶר
יַעֲשֶׂ֥ה
אֵיפָֽה:
ס
(ישעיהו פרק ה פסוק י)
כִּי
עֲשֶׂרֶת
צִמְדֵּי־כֶרֶם
יַעֲשׂוּ
בַּת
אֶחָת
וְזֶרַע
חֹמֶר
יַעֲשֶׂה
אֵיפָה:
ס
(ישעיהו פרק ה פסוק י)
כי
עשרת
צמדי־כרם
יעשו
בת
אחת
וזרע
חמר
יעשה
איפה:
ס
(ישעיהו פרק ה פסוק י)
כי
עשרת
צמדי־כרם
יעשו
בת
אחת
וזרע
חמר
יעשה
איפה:
ס
(ישעיהו פרק ה פסוק י)
אֲרֵי
בְּחוֹבָא
דְלָא
יְהַבוּ
מַעשְׂרַיָא
בֵּית
עֲשַׂר
אַשׁכְּרָאִין
דִּכרַם
יַעבְּדוּן
בַּתָּא
חֲדָא
וּבֵית
כּוֹר
זְרַע
יַעֲבֵיד
תְּלָת
סְאִין
:
כי
עשרת
צמדי
כרם
-
[מפני
הרעב
יגלו
יושבי
הבתים
ואין
ישב
בם]
וגם
זאת
תהיה
לכם
גמול
מדה
במדה
,
שגזלתם
חלקו
של
מקום
במעשר
הארץ.
עשרת
צמדי
כרם
וגו'
-
'ארפינט'
בלעז.
ואומר
אני:
כדי
עבודת
יום
אחד
בצמד
בקר
,
קרוי
'צמד'.
יעשו
בת
אחת
-
מדה
אחת
של
יין
,
'בת'
-
שלש
סאין.
וזרע
חומר
-
בית
כור
,
שהוא
שלשים
סאין
של
תבואה
,
יעשה
איפה
-
שלש
סאין.
הוי
מגיעי
בית
בבית
-
רואה
ביתו
של
עני
סמוך
לביתו
וסמוך
לחבירו
שכנגדו
,
זה
מסיג
גבול
העני
קמעא
,
וזה
מסיג
גבול
העני
קמעא
,
עד
אפס
מקום
לעני;
וכעניין
הזה
אתם
מיושבים
לבדכם
בקרב
הארץ.
באזני
יי'
צבאות
אם
לא
בתים
רבים
לשמה
יהיו
גדולים
וטובים
מאין
יושב
-
אמר
הנביא:
באזני
שמעתי
שנגזרה
גזירה
לפני
הקדוש
ברוך
הוא;
אם
לא
בתים
רבים
לשמה
-
בשבועה!
שבתים
רבים
לשמה
יהיו.
ומי
גרם
לבתים
רבים
שלשמה
יהיו
מאין
יושב
בהם?
כי
עשרת
צמדי
כרם
יעשו
בת
אחת
וזרע
חומר
יעשה
איפה
-
שבזמן
שה"גפן
תתן
פריה
והארץ
תתן
את
יבולה"
(זכ'
ח
,
יב)
,
אדם
יושב
בתוך
ביתו
שליו
,
אבל
בזמן
שאין
ברכה
מצויה
בשדות
ואינו
אוסף
בשעת
האסיף
,
אז
הוא
נודד
ממקומו
והולך
,
והבית
לשמה
יהיה.
והט
אזנך
וכפוף
עצמך
למקרא
זה
,
שכל
מקרא
ומקרא
שדרשוהו
רבותינו
,
בטוב
תלין
נפשם
,
משאמרו
עליו
מדרש
,
הם
הם
שאמרו
עליו
לסוף
(שבת
סג
,
א):
אמרו:
אין
מקרא
יוצא
מידי
פשוטו;
שאין
לנו
מידה
טובה
במקרא
יותר
מפשוטו.
תדע
שהוא
כן
,
הרי
הוא
אומר
כאן:
כי
עשרת
צמדי
כרם
יעשו
בת
אחת
,
ותירגם
יונתן:
"ארי
בעון
דלא
יהבין
מעשריא"
-
עון
שאין
מעשרין
,
גרם
להם
שעשרת
צמדי
כרם
יעשו
בת
אחת
,
ולא
תלה
הפורענות
בעון
בני
אדם
ששדה
בשדה
יקריבו;
ולדבריו
,
לא
מצינו
שענש
הכתוב
על
'מקריבי
שדה
בשדה'
,
כשם
שענש
על
'מגיעי
בית
בבית'
,
שבעון
'מגיעי
בית
בבית'
הוא
גוזר
בסמוך:
בתים
רבים
לשמה
יהיו
,
ובעון
'מקריבי
שדה
בשדה'
לדברי
יונתן
,
מה
ענש?
אם
תאמר
שענש
עליו
שעשרת
צמדי
כרם
יעשו
בת
אחת
וזרע
חומר
יעשה
איפה
,
והלא
תלה
הדבר
בעון
בני
אדם
,
שאין
מוציאין
מעשרותיהן
כתיקנן?
ולדבריו
לא
מצינו
שענש
על
'מקריבי
שדה
בשדה'
,
כשם
שענש
על
מגיעי
בית
בבית;
ועל
כן
אמרתי
שאין
לך
מידה
יתירה
במקרא
יותר
מפשוטו
של
דבר.
וכן
שלמה
מלך
ישראל
הוא
אומר
"הט
אזנך...
לדברי
חכמים
ולבך
תשית
לדעתי"
(מש'
כב
,
יז);
ופתרון:
אע"פ
שמצוה
עליך
לשמוע
דברי
חכמים
,
"לבך
תשית
לדעתי"
-
לגופו
של
דבר;
'לדעתם'
לא
נאמר
,
אלא
'לדעתי'.
עד
כאן
פירשתיהו
לפי
הילוכו
ופשוטו
,
עתה
נחזור
לדברי
רבותינו
,
עצמותם
כדשא
תפרחנה:
הוי
מגיעי
בית
בבית
-
רבי
יהושע
דסכנין
בשם
רבי
לוי
אמר
(איכ"ר
פתיחתא
כב):
הוי
מגיעי
בית
בבית
-
מלוהו
על
שדהו
ליטלו
ממנו
ומלוהו
על
ביתו
ליטלו
ממנו.
אמר
הקדוש
ברוך
הוא:
מה
אתם
סבורים
,
שאתם
יורשים
את
הארץ
לבדכם?
נגלה
באזני
יי'
צבאות
-
אמר
ריש
לקיש
(שם):
מי
שהוא
צווח
באזנו
של
חבירו
,
לא
באזן
אחת
הוא
צווח
אלא
בשתים
,
כך
באזני
יי'
צבאות.
רבי
שמעון
בן
לקיש
אמר:
הוי
מגיעי
בית
בבית
-
הוי
על
שגורמים
בעונותם
שמגיעין
חורבן
בית
ראשון
לחורבן
בית
שיני.
שדה
בשדה
יקריבו
-
גרמו
לבית
ליעשות
שדה
,
כמדתמר
"ציון
שדה
תחרש...
והר
הבית
לבמות
יער"
(יר'
כו
,
יח).
מי
גרם
להם
ליחרב?
עד
אפס
מקום
-
שלא
הניחו
מקום
שלא
עבדו
עליו
עבודה
זרה.
בתחילה
היו
עובדין
אותה
במטמוניות
,
הדא
הוא
דכתיב
"הראית
בן
אדם
אשר
זקני
בית
ישראל
עושים
בחשך"
(יח'
ח
,
יב)
,
ולבסוף
עבדו
אותה
בגלוי.
כי
עשרת
צמדי
כרם
יעשו
בת
אחת
-
בעון
שאין
נותנין
מעשרות
,
בית
עשר
מידות
של
כרם
יעשו
מדה
אחת.
לשעבר
היו
הם
בעלי
בתים
והקדוש
ברוך
הוא
כהן
,
עכשיו
הם
נעשו
כהנים
והקדוש
ברוך
הוא
בעל
הבית.
מעשה
באחד
שהיה
לו
שדה
אחת
שהיה
עושה
בכל
שנה
אלף
מידות
וכו';
בפסיקתא
בפרק
'עשר
תעשר'
(פר"כ
י
,
א).
כי
עשרת
-
סך
חשבון
,
והטעם:
רבים.
וטעם
צמדי
כרם
-
בעבור
שהסיגו
הגבול
,
והנה
רובי
הכרמים
נצמדים.
בת
אחת
-
מדה
אחת
,
והחומר
הוא
עשרת
כורים
,
והבת
והאיפה
שוות.
כי
עשרת
צמדי
כרם
-
מה
שעשרת
צמדי
כרם
חורשים
ביום
אחד
,
יעשו
להם
בת
אחת
,
ובית
זרע
חומר
יעשה
איפה
,
על
הגיעם
"שדה
בשדה"
(לעיל
,
ח);
וכאשר
הוציאו
העניים
מבתיהם
מרוב
דוחק
,
כן
יצאו
אף
הם
מבתיהם
מרוב
דוחק.
איפה
ובת
מדה
אחת
להם
,
אלא
שה'איפה'
ביבש
,
וה'בת'
בלח;
כן
מוכיח
ביחזקאל
(מה
,
יא)
וכאן.
כי
עשרת
-
עתה
נתן
טעם
,
למה
יהיו
הבתים
לשממה
מאין
יושב:
כי
אשלח
קללה
בשדות
ובכרמים;
תחת
אשר
היו
גוזלים
אותם
מהעניים
,
לפיכך
תהיה
תבואתם
לקללה
,
וכיון
שלא
יהיו
הפירות
,
לא
יהיו
היושבים.
ופירוש
עשרת
צמדי
כרם:
מקום
בכרם
,
שיחרשו
עשרת
צמדי
בקר
ביום
אחד
,
לא
יצא
ממנו
יין
,
אלא
בת
אחת
בלח
,
כשיעור
'איפה'
ביבש;
ומקום
בשדה
שיזרעו
בו
כור
,
לא
יעשה
אלא
איפה;
וחומר
הוא
הכור
,
והוא
עשר
איפות.
ויונתן
תרגם:
"ארי
בחובא
דלא
יגבון
מעשרא
,
עשר
אשכרן
דכרם
יעבדון
ביתא
חדה".
כי
עשרת
צמדי
כרם
וגו'
-
הטעם
,
שבעבור
היותה
חורבה
ומעטה
מיושבים
,
לכן
יחשבו
עשרת
צמדי
כרם
רק
בת
אחת
,
והם
עשרה
בתים
או
קרוב
לזה;
וכן
וזרע
חמר
יעשה
איפה.
ואלו
המדות
ידועות
אצלם.
באזני
יי'
צבאות...
כי
עשרת
צמדי
כרם
-
כשיעור
חרישת
צמד
בקר
באורך
המחרישה
-
לא
יעשו
כי
אם
בת
אחת
שליין;
ומקום
זריעת
חומר
,
שהוא
עשר
איפות
,
לא
יעשה
אלא
איפה
אחת.