תנ"ך - כי עשרת צמדי־כרם יעשו בת אחת וזרע חמר יעשה איפה: ס

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

כִּ֗י עֲשֶׂ֙רֶת֙ צִמְדֵּי־כֶ֔רֶם יַעֲשׂ֖וּ בַּ֣ת אֶחָ֑ת וְזֶ֥רַע חֹ֖מֶר יַעֲשֶׂ֥ה אֵיפָֽה: ס (ישעיהו פרק ה פסוק י)

טקסט וניקוד:

כִּי עֲשֶׂרֶת צִמְדֵּי־כֶרֶם יַעֲשׂוּ בַּת אֶחָת וְזֶרַע חֹמֶר יַעֲשֶׂה אֵיפָה: ס (ישעיהו פרק ה פסוק י)

טקסט בלבד:

כי עשרת צמדי־כרם יעשו בת אחת וזרע חמר יעשה איפה: ס (ישעיהו פרק ה פסוק י)

תיקון קוראים:

כי עשרת צמדי־כרם יעשו בת אחת וזרע חמר יעשה איפה: ס (ישעיהו פרק ה פסוק י)
אֲרֵי בְּחוֹבָא דְלָא יְהַבוּ מַעשְׂרַיָא בֵּית עֲשַׂר אַשׁכְּרָאִין דִּכרַם יַעבְּדוּן בַּתָּא חֲדָא וּבֵית כּוֹר זְרַע יַעֲבֵיד תְּלָת סְאִין :

צמדי - ל'.

כי עשרת צמדי כרם - [מפני הרעב יגלו יושבי הבתים ואין ישב בם] וגם זאת תהיה לכם גמול מדה במדה , שגזלתם חלקו של מקום במעשר הארץ. עשרת צמדי כרם וגו' - 'ארפינט' בלעז. ואומר אני: כדי עבודת יום אחד בצמד בקר , קרוי 'צמד'. יעשו בת אחת - מדה אחת של יין , 'בת' - שלש סאין. וזרע חומר - בית כור , שהוא שלשים סאין של תבואה , יעשה איפה - שלש סאין.

הוי מגיעי בית בבית - רואה ביתו של עני סמוך לביתו וסמוך לחבירו שכנגדו , זה מסיג גבול העני קמעא , וזה מסיג גבול העני קמעא , עד אפס מקום לעני; וכעניין הזה אתם מיושבים לבדכם בקרב הארץ. באזני יי' צבאות אם לא בתים רבים לשמה יהיו גדולים וטובים מאין יושב - אמר הנביא: באזני שמעתי שנגזרה גזירה לפני הקדוש ברוך הוא; אם לא בתים רבים לשמה - בשבועה! שבתים רבים לשמה יהיו. ומי גרם לבתים רבים שלשמה יהיו מאין יושב בהם? כי עשרת צמדי כרם יעשו בת אחת וזרע חומר יעשה איפה - שבזמן שה"גפן תתן פריה והארץ תתן את יבולה" (זכ' ח , יב) , אדם יושב בתוך ביתו שליו , אבל בזמן שאין ברכה מצויה בשדות ואינו אוסף בשעת האסיף , אז הוא נודד ממקומו והולך , והבית לשמה יהיה. והט אזנך וכפוף עצמך למקרא זה , שכל מקרא ומקרא שדרשוהו רבותינו , בטוב תלין נפשם , משאמרו עליו מדרש , הם הם שאמרו עליו לסוף (שבת סג , א): אמרו: אין מקרא יוצא מידי פשוטו; שאין לנו מידה טובה במקרא יותר מפשוטו. תדע שהוא כן , הרי הוא אומר כאן: כי עשרת צמדי כרם יעשו בת אחת , ותירגם יונתן: "ארי בעון דלא יהבין מעשריא" - עון שאין מעשרין , גרם להם שעשרת צמדי כרם יעשו בת אחת , ולא תלה הפורענות בעון בני אדם ששדה בשדה יקריבו; ולדבריו , לא מצינו שענש הכתוב על 'מקריבי שדה בשדה' , כשם שענש על 'מגיעי בית בבית' , שבעון 'מגיעי בית בבית' הוא גוזר בסמוך: בתים רבים לשמה יהיו , ובעון 'מקריבי שדה בשדה' לדברי יונתן , מה ענש? אם תאמר שענש עליו שעשרת צמדי כרם יעשו בת אחת וזרע חומר יעשה איפה , והלא תלה הדבר בעון בני אדם , שאין מוציאין מעשרותיהן כתיקנן? ולדבריו לא מצינו שענש על 'מקריבי שדה בשדה' , כשם שענש על מגיעי בית בבית; ועל כן אמרתי שאין לך מידה יתירה במקרא יותר מפשוטו של דבר. וכן שלמה מלך ישראל הוא אומר "הט אזנך... לדברי חכמים ולבך תשית לדעתי" (מש' כב , יז); ופתרון: אע"פ שמצוה עליך לשמוע דברי חכמים , "לבך תשית לדעתי" - לגופו של דבר; 'לדעתם' לא נאמר , אלא 'לדעתי'. עד כאן פירשתיהו לפי הילוכו ופשוטו , עתה נחזור לדברי רבותינו , עצמותם כדשא תפרחנה: הוי מגיעי בית בבית - רבי יהושע דסכנין בשם רבי לוי אמר (איכ"ר פתיחתא כב): הוי מגיעי בית בבית - מלוהו על שדהו ליטלו ממנו ומלוהו על ביתו ליטלו ממנו. אמר הקדוש ברוך הוא: מה אתם סבורים , שאתם יורשים את הארץ לבדכם? נגלה באזני יי' צבאות - אמר ריש לקיש (שם): מי שהוא צווח באזנו של חבירו , לא באזן אחת הוא צווח אלא בשתים , כך באזני יי' צבאות. רבי שמעון בן לקיש אמר: הוי מגיעי בית בבית - הוי על שגורמים בעונותם שמגיעין חורבן בית ראשון לחורבן בית שיני. שדה בשדה יקריבו - גרמו לבית ליעשות שדה , כמדתמר "ציון שדה תחרש... והר הבית לבמות יער" (יר' כו , יח). מי גרם להם ליחרב? עד אפס מקום - שלא הניחו מקום שלא עבדו עליו עבודה זרה. בתחילה היו עובדין אותה במטמוניות , הדא הוא דכתיב "הראית בן אדם אשר זקני בית ישראל עושים בחשך" (יח' ח , יב) , ולבסוף עבדו אותה בגלוי. כי עשרת צמדי כרם יעשו בת אחת - בעון שאין נותנין מעשרות , בית עשר מידות של כרם יעשו מדה אחת. לשעבר היו הם בעלי בתים והקדוש ברוך הוא כהן , עכשיו הם נעשו כהנים והקדוש ברוך הוא בעל הבית. מעשה באחד שהיה לו שדה אחת שהיה עושה בכל שנה אלף מידות וכו'; בפסיקתא בפרק 'עשר תעשר' (פר"כ י , א).

כי עשרת - סך חשבון , והטעם: רבים. וטעם צמדי כרם - בעבור שהסיגו הגבול , והנה רובי הכרמים נצמדים. בת אחת - מדה אחת , והחומר הוא עשרת כורים , והבת והאיפה שוות.

כי עשרת צמדי כרם - מה שעשרת צמדי כרם חורשים ביום אחד , יעשו להם בת אחת , ובית זרע חומר יעשה איפה , על הגיעם "שדה בשדה" (לעיל , ח); וכאשר הוציאו העניים מבתיהם מרוב דוחק , כן יצאו אף הם מבתיהם מרוב דוחק. איפה ובת מדה אחת להם , אלא שה'איפה' ביבש , וה'בת' בלח; כן מוכיח ביחזקאל (מה , יא) וכאן.

כי עשרת - עתה נתן טעם , למה יהיו הבתים לשממה מאין יושב: כי אשלח קללה בשדות ובכרמים; תחת אשר היו גוזלים אותם מהעניים , לפיכך תהיה תבואתם לקללה , וכיון שלא יהיו הפירות , לא יהיו היושבים. ופירוש עשרת צמדי כרם: מקום בכרם , שיחרשו עשרת צמדי בקר ביום אחד , לא יצא ממנו יין , אלא בת אחת בלח , כשיעור 'איפה' ביבש; ומקום בשדה שיזרעו בו כור , לא יעשה אלא איפה; וחומר הוא הכור , והוא עשר איפות. ויונתן תרגם: "ארי בחובא דלא יגבון מעשרא , עשר אשכרן דכרם יעבדון ביתא חדה".

כי עשרת צמדי כרם וגו' - הטעם , שבעבור היותה חורבה ומעטה מיושבים , לכן יחשבו עשרת צמדי כרם רק בת אחת , והם עשרה בתים או קרוב לזה; וכן וזרע חמר יעשה איפה. ואלו המדות ידועות אצלם.

באזני יי' צבאות... כי עשרת צמדי כרם - כשיעור חרישת צמד בקר באורך המחרישה - לא יעשו כי אם בת אחת שליין; ומקום זריעת חומר , שהוא עשר איפות , לא יעשה אלא איפה אחת.
ריכוז קישורים