תנ"ך - לכן הרחיבה שאול נפשה ופערה פיה לבלי־חק וירד הדרה והמונה ושאונה ועלז בה:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

לָכֵ֗ן הִרְחִ֤יבָה שְּׁאוֹל֙ נַפְשָׁ֔הּ וּפָעֲרָ֥ה פִ֖יהָ לִבְלִי־חֹ֑ק וְיָרַ֨ד הֲדָרָ֧הּ וַהֲמוֹנָ֛הּ וּשְׁאוֹנָ֖הּ וְעָלֵ֥ז בָּֽהּ: (ישעיהו פרק ה פסוק יד)

טקסט וניקוד:

לָכֵן הִרְחִיבָה שְּׁאוֹל נַפְשָׁהּ וּפָעֲרָה פִיהָ לִבְלִי־חֹק וְיָרַד הֲדָרָהּ וַהֲמוֹנָהּ וּשְׁאוֹנָהּ וְעָלֵז בָּהּ: (ישעיהו פרק ה פסוק יד)

טקסט בלבד:

לכן הרחיבה שאול נפשה ופערה פיה לבלי־חק וירד הדרה והמונה ושאונה ועלז בה: (ישעיהו פרק ה פסוק יד)

תיקון קוראים:

לכן הרחיבה שאול נפשה ופערה פיה לבלי־חק וירד הדרה והמונה ושאונה ועלז בה: (ישעיהו פרק ה פסוק יד)
בְּכֵין אַפתִּיאַת שְׁאוֹל נַפשַׁהּ וּפתַחַת פּוּמַהּ וְלֵית סוֹף וּנחַתוּ יַקִירֵיהוֹן וְסִגוּיְהוֹן וְאִתרְגוֹשַׁתהוֹן וּדתַּקִיף בְּהוֹן :

הדרה - ב': יש' ה , יד; איכה א , ו.

הדרה ב' וירד הדרה והמונה ויצא מן בת ציון .

הרחיבה - ל'; ופערה - ל'; הדרה - ב'; והמונה - ל'; ושאונה - ל'; ועלז - ל'.

[לכן הרחיבה - מדה במדה: הם הרחיבו נפשם לבלוע מאכל ומשתה לרוב , ופערו פה לבלוע , אף שאול תרחיב נפשה לבולעם.] נפשה - עצמה. ופערה - ופתחה. לבלי חק - לאין סוף; דבר אחר: לבלי חק - לפי שלא היה בידם חק. וירד שם הדרה של ירושלם. ועלז בה - העליזים שבה.

לכן הרחיבה שאול נפשה ופערה פיה לבלי חוק - לכן בעון בני אדם שאוכלין ושותין לבלי חוק - בלא מידה , אף השאול הרחיבה נפשה ופערה פיה לבלי חק - הם האומות שנמשלו לשאול , דכתיב "מיד שאול אפדם" (הו' יג , יד) , הם פערו פיהם בלא מידה לבלוע את ישראל. וירד הדרה והמונה... ועלז בה - פתרון: וירד בה , באותה שאול , המתהדרים והמתקבצים המונים המונים , והמתעלזים עכשיו בתף וחליל וכנור ונבל ויין משתיהם.

לכן. נפשה - היא הרוח היוצא מהפה , וכמוהו "נפשו גחלים תלהט" (איוב מא , יג). ופערה - כמו 'פתחה' , וכמוהו "ופיהם פערו למלקוש" (שם כט , כג). לבלי חק - הפך המנהג. ועלז - וכל עלז שיש בה; או יהיה עלז לאחרים במפלתה. ויאמר רבי יונה (השרשים: 'עלז') , כי הוא כדרך השחוק שאירע לקצה המתים בעת המות.

לכן... מבלי הדעת (בנוסחנו: דעת) - שלא הכירו וידעו פעֻלת יי' "ומעשה ידיו" (לעיל , יב) , שיהרסם ולא יבנם , ולא שמו אל לבם להשיב גזילת העני , והעלום מעל ירושתם. גלה עמי , גם הוא , מעל ירושת אבותיו. וכבודו - בני ביתו , והכבודה אשר היה לו בעשרו , יהיו כלם מתי רעב , כמו שאמרנו (לעיל , י) , שעשרה צמדי כרם יעשו בת אחת , ולכך יגלה; וגם נופל 'כבוד' לחילוף ב'רעב' , כלפי שאנו מוצאים "חרפת רעב" (יח' לו , ל). צחה - לשון "שכנו צחיחה" (תה' סח , ז); "רוח צח שפיים" (יר' ד , יא). זאת להם על הגלותם העניים מעל ירושתם , ועל פותחם פיהם לאכול ולשתות לבלי חק השכם בבקר ולאחר בנשף , ואת פעל יי' לא הביטו (ראה לעיל , יא - יב) , הרחיבה שאול נפשה גם היא כנגדם לבלעם לבלי חק , שלא כמות אדם ופקדתו , וירד בה הדרה והמונה ושאונה , והעלזים על משתיהם ב"כנור ונבל" (לעיל , יב). בה - מוסב על שאול.

לכן הרחיבה - אמר אמר דרך משל: לרוב בני אדם שימותו מישראל , הרחיבה שאול נפשה לקבל המתים. וירד הדרה - פירוש: הדר ארץ ישראל; או הכינוי כנגד ירושלם. אמר שירדו לשאול אנשי הכבוד וההדר והמון העם. ועוד כפל העניין במלות שונות , ואמר: ושאונה ועלז בה; ושאונה - כמו המונה שזכר; ועלז בה - כמו הדרה שזכר. ופירוש ועלז בה: ומי שהיה עלז ושמח בעיר מרוב הטובה , ירד לשאול כמו כן. ויונתן תרגם ועלז בה: "ודתקיף בהון" , והוא העניין שפירשנו. ויש מפרשים: ועלז בה - האויב.

נפשה - די בזה עֵד נאמן שנפשה כמו 'עצמה' , וכן בלשון ערבי - 'נפסה' כמו 'עצמו'; ורבים כן מִשֵם 'נפש' , ובאור יותר 'אוצר יי'' יבא. לבלי חק - ידוע בעברי הוראת חק וגדר. הדרה - כנוי לאומה זו או לעם זה. ועלז - שם נגזר , והטעם: ואשר עלז בה.

ופערה פיה לבלי חוק - בלא מידה; וירד שם הדרה ושאונה וכל עלז שבה.
ריכוז קישורים