תנ"ך - ויעזקהו
ויסקלהו
ויטעהו
שרק
ויבן
מגדל
בתוכו
וגם־יקב
חצב
בו
ויקו
לעשות
ענבים
ויעש
באשים:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וַֽיְעַזְּקֵ֣הוּ
וַֽיְסַקְּלֵ֗הוּ
וַיִּטָּעֵ֙הוּ֙
שֹׂרֵ֔ק
וַיִּ֤בֶן
מִגְדָּל֙
בְּתוֹכ֔וֹ
וְגַם־יֶ֖קֶב
חָצֵ֣ב
בּ֑וֹ
וַיְקַ֛ו
לַעֲשׂ֥וֹת
עֲנָבִ֖ים
וַיַּ֥עַשׂ
בְּאֻשִֽׁים:
(ישעיהו פרק ה פסוק ב)
וַיְעַזְּקֵהוּ
וַיְסַקְּלֵהוּ
וַיִּטָּעֵהוּ
שֹׂרֵק
וַיִּבֶן
מִגְדָּל
בְּתוֹכוֹ
וְגַם־יֶקֶב
חָצֵב
בּוֹ
וַיְקַו
לַעֲשׂוֹת
עֲנָבִים
וַיַּעַשׂ
בְּאֻשִׁים:
(ישעיהו פרק ה פסוק ב)
ויעזקהו
ויסקלהו
ויטעהו
שרק
ויבן
מגדל
בתוכו
וגם־יקב
חצב
בו
ויקו
לעשות
ענבים
ויעש
באשים:
(ישעיהו פרק ה פסוק ב)
ויעזקהו
ויסקלהו
ויטעהו
שרק
ויבן
מגדל
בתוכו
וגם־יקב
חצב
בו
ויקו
לעשות
ענבים
ויעש
באשים:
(ישעיהו פרק ה פסוק ב)
וְקַדֵּישׁתִּנוּן
וְיַקַרתִּינוּן
וְקַיֵימתִּינוּן
כְּמִיצַב
גֶּפֶן
בְּחִירָא
וּבנֵית
מַקדְּשִׁי
בֵּינֵיהוֹן
וְאַף
מַדבְּחִי
יְהַבִית
לְכַפָּרָא
עַל
חֲטָאֵיהוֹן
אֲמַרִית
דְּיַעבְּדוּן
עוּבָדִין
טָבִין
וְאִינוּן
אַבאִישׁוּ
עוּבָדֵיהוֹן
:
ויקו
-
ב':
יש'
ה
,
ב
,
ז.
באשים
-
ב'
וחסר
ו"ו:
יש'
ה
,
ב
,
ד.
ויעזקהו
-
ל';
ויסקלהו
-
ל';
ויטעהו
-
ל';
חצב
-
ל';
ויקו
-
[ב'];
באשים
-
ב'
וחס'
ו'.
ויעזקהו
-
סייגו
וגדרו
סביב
,
מוקף
כמו
'טבעת'
,
דמתרגמינן
'עזקא'.
ויסקלהו
-
הוציא
מתוכו
אבנים
הרעים
לגפנים
,
כמו
"סקלו
מאבן"
(יש'
סב
,
י).
ויטעהו
שורק
-
הן
זמורות
היפות
לנטיעה
משאר
זמורות.
ויבן
מגדל
בתוכו
-
גת
לעצור
ענבים.
וגם
יקב
חצב
בו
-
הבור
שלפני
הגת
לקבל
היין;
וכן
כל
'יקב'
שבמקרא
,
לשון
'בור'
הוא
,
וכן
"עד
יקבי
המלך"
(זכ'
יד
,
י)
-
הוא
מודד
עומק
אוקיינוס
(ראה
רש"י
שם);
ולכך
נופל
בו
כאן
לשון
'חציבה'
,
כמו
"ובורות
חצובים"
(דב'
ו
,
יא).
ויקו
לעשות
ענבים
-
ויקו
ידידי
לעשות
לו
הכרם
הזה
ענבים;
ויעש
לו
באושים
-
דומים
לענבים
וקורין
'לנברויישיש'
(בלעז).
ויעזקהו
-
לשון
'היקף'
,
כי
"טבעת"
(במ'
לא
,
לה)
שמקיף
את
האצבע
,
מתרגמינן:
"עיזקא"
(ת"א);
ופתרון
ויעזקהו
-
הקיף
את
הכרם
בגדר
של
אבנים.
ויסקלהו
-
פינה
את
האבנים
מתוכה.
ופתרון
ויסקלהו
-
'אשפרייד
לוי'
בלעז.
ויטעהו
שורק
-
נטעו
גפן
מובחרת.
ויבן
מגדל
בתוכו
-
וצבר
יינו
לתוכו.
וגם
יקב
חצב
בו
-
חצב
-
פתרונו
כמו
"בורות
חצובים"
(דב'
ו
,
יא)
,
שפתרונו:
בורות
כרויים;
וכן
"הביטו
אל
צור
חצבתם"
(יש'
נא
,
א);
ועל
שם
שכורין
אותו
בעיגול
שלא
יפול
העפר
לתוך
חולייתו
,
נקרא
בלשון
'חציבה'.
הבור
שלפני
הגת
שהיין
זב
לתוכו
,
קרוי
יקב.
ויקו
לעשות
ענבים
-
קיוה
שיעשה
הכרם
יין
מובחר
,
ויעש
באושים
-
יין
רע
שאינו
יפה
לכלום.
ויעזקהו
-
יש
אומרים:
חיתמוֹ
,
מגזרת
תרגום
"טבעת"
(שמ'
כה
,
יב):
"עזקתא"
(ת"א);
ואין
לו
טעם.
והנכון
שאין
למלה
הזאת
אח
,
רק
תמצא
בלשון
קדר
,
וטעמו
כמו
גדר
ומשוכה.
ויסקלהו
-
מהבניין
הכבד
,
וטעמו:
הסיר
האבנים;
ואם
היה
מהבניין
הקל
אז
יהיה:
לחבר
האבנים;
וכן
"ושרשך
מארץ
חיים"
(תה'
נב
,
ז).
ויטעהו
שורק
-
מטע
שורק;
כי
שם
הפועל
הוא
בכח
כל
פועל
,
עבר
או
עתיד.
ויבן
מגדל
בתוכו
-
מקום
לשבת
השומר.
וגם
יקב
חצב
בו
-
להוציא
התירוש
בכרם.
באושים
-
כמו
חוחים
,
כמו
"ותחת
שעורה
באשה"
(איוב
לא
,
מ).
וטעם
ויעזקהו
-
שהיתה
ארץ
ישראל
בנויה
בבתים
נחמדים
וחומות;
ויסקלהו
-
שגרש
הכנענים;
והמגדל
הוא
בית
השם
שהיה
בהר
המוריה;
והיקב
-
משל
למזבח
העולה;
ענבים
-
כמו
צדיקים.
ויעזקהו
-
לפי
ענינו
היא
עבודת
גידולו
,
כגון
עידור
וכיוצא
בו.
ויסקלהו
-
מאבן.
ויטעהו
שורק
-
הוא
מֻבחר
בגפנים.
ואמר
בלבו
שיהיה
הפרי
נחמד
וטוב
,
ולפיכך
בנה
מגדל
בתוכו
לשמרו
בזמן
הבציר
,
ולא
כשאר
כרמים
שעושים
בהן
סוכת
עראי;
וגם
יקב
לדרוך
הענבים
חצב
בו
בצור
הסלע
,
קבוע
לעולם
,
ולא
כשאר
כרמים
שהיקב
של
עץ
ומיטלטל.
וכל
כך
למה?
לפי
שהיה
מצפה
ליין
טוב;
ויקו
לעשות
ענבים
ויעש
באושים.
כן
זרע
היה
לישראל
באבות
העולם
,
אברהם
ויצחק
ויעקב
צדיקי
העולם
,
והיה
להם
להיות
דומין
להם
,
והם
יוצאי
מצרים.
ויעזקהו
-
נתן
להם
תורה
ומצוות.
ויסקלהו
-
הסיר
כל
הרעים
מתוכן;
שלכך
עכבן
ארבעים
שנה
במדבר
"עד
תום
כל
הדור
העשה
הרע
בעיני
יי'"
(במ'
לב
,
יג)
,
שהיה
להם
לב
האבן
לשמע
בקולו.
ויטעהו
שורק
-
בניהם
שעמדו
אחריהם
,
דורו
של
יהושע.
וסבור
היה
,
אחרי
שהסיר
כל
הרעים
מתוכן
,
שייתקנו
אֵילו
ויהיו
טובים
,
ולא
יוסיפו
עוד
לעשות
הרע.
וכן
בכל
דור
ודור
היה
מבער
הרעים
מתוכן
,
כאדם
שבורר
צרורות
מתוך
תבואתו
,
ולא
הועיל;
והוא
שאמר
ירמיהו
"ואנכי
נטעתיך
שורק
כולו
זרע
אמת
ואיך
נהפכת
לי
סורי
הגפן
נכריה"
(יר'
ב
,
כא)
,
שלא
ננטעה
כאן
מעולם.
ויעזקהו
-
פירוש:
חֲפָרוֹ;
מדברי
רבותינו
ז"ל
(ראה
מנחות
פה
,
ב):
מצאו
יושב
ועוזק
תחת
הזתים.
או
פירוש:
גדרו
סביב
,
מתרגום
"טבעת"
(במ'
לא
,
נ):
"עיזקא"
(ת"א)
,
שהיא
עגולה
מסבבת.
והרוצה
לטעת
כרם
גודרו
תחלה
,
כדי
שלא
תכנס
שם
חיה
ותשחית
הנטעים;
וגם
חופר
מקום
נטיעת
הגפנים
,
וכן
מסקל
ממנו
האבנים
,
ואחר
כך
נוטעו
ממבחר
הנטעים
שימצא;
זהו
שאמר:
ויסקלהו
-
שהסיר
משם
האבנים
,
ואחר
כך:
ויטעהו
שורק.
ושורק
-
היא
הנטע
המשובח
,
וכן
"נטעתיך
שורק"
(יר'
ב
,
כא).
ואמרו
(ראה
שרשים:
'שרק')
כי
נקרא
שורק
הגפן
שמוציא
ענבים
טובים
שאין
בהם
חרצן.
ופירוש
המשל:
כי
שמר
האל
ישראל
כשהכניסו
לארץ
,
והגדר
הם
העננים
אשר
סביבותם;
וסקל
מן
הכרם
האבנים
,
זהו
שבעה
אומות
מארץ
ישראל;
ונטע
בו
זה
העם
,
שהוא
נטע
מבחר
"זרע
אמת"
(יר'
ב
,
כא)
,
שהוא
זרע
אברהם
יצחק
ויעקב;
והיו
ראויים
שיעשו
פרי
טוב.
ויש
דרש
(ראה
תנח'
וילך
,
ב):
תר"ו
מצות
,
כמניין
שור"ק
,
הוספתי
על
שבע
מצוות
שנצטוו
בני
נח.
ויבן
מגדל
בתוכו
-
מי
שיש
לו
כרם
טוב
,
ורוצה
לשומרו
שמירה
טובה
ומעולה
,
בונה
מגדל
בתוכו
לשומרו
תמיד;
וגם
עושה
בו
יקב
,
ודורך
שם
הענבים
,
ושומר
שם
היין;
כל
זה
עושה
לאהבתו
הכרם.
[גם
יש
שבונים
מגדל
אחד
בכרם
לשמור
כל
הכרמים.]
כן
האל
יתברך
,
בנה
מגדל
בתוכו
-
שהבטיחם
בשמירתו;
כל
זמן
שישמעו
לקולו
,
יבטחו
בשמו
שלא
יבואם
רע;
וזהו
המגדל
החזק
,
כמו
שכתוב
"מגדל
עז
שם
יי'
בו
ירוץ
צדיק
ונשגב"
(מש'
יח
,
י).
וגם
יקב
חצב
בו
-
הנביאים
,
כמו
שנאמר
"חצבתי
בנביאים"
(הו'
ו
,
ה).
והיקב
-
דורכים
בו
הענבים
,
להוציא
פרי
הענבים
למעשה;
כן
הנביאים
,
מורים
לישראל
התורה
כדי
שיהיו
מעשיהם
טובים
עם
אלהים
ועם
אדם
(ע"פ
מש'
ג
,
ד).
ויונתן
תרגם
מגדל:
"בית
מקדשא"
,
ותרגם
יקב:
"מדבחא".
ויקו
לעשות
ענבים
ויעש
באושים
-
והנה
הוא
קוה
שיעשה
זה
הכרם
ענבים
טובים
,
כמו
שהיה
המטע
טוב;
כי
ממטע
טוב
היו
,
והם
אברהם
יצחק
ויעקב
,
והיה
ראוי
שיהיו
מעשיהם
טובים;
ויעש
באושים
-
פירוש:
ענבים
רעים;
וכן
פירש
רבינו
סעדיה
,
מתרגום
"וירע"
(בר'
כא
,
יא
ועוד):
"ובאש".
ורבינו
האיי
ז"ל
פירש:
באושים
-
הוא
מין
ידוע
ממיני
הענבים
,
והוא
הרע
שבהם;
וידוע
הוא
בלשון
המשנה
(ראה
מעשרות
א
,
ב):
הענבים
האובשים
-
במוקדם
האל"ף
על
הבי"ת.
כן
ישראל
,
במקום
שהיו
ראויים
לעשות
מעשים
טובים
,
עשו
מעשים
רעים.
ויעזקהו
-
זה
נמשך
עם
ויסקלהו
,
שאין
זה
פעל
מיוחד
לעצמו
,
והטעם:
חופר
בארץ
ומוציא
משם
האבנים
,
וכן
הביא
החכם
אבן
קמחי
(רד"ק)
חברים
מלשון
המשנה
,
שהוא
כלו
לשון
הקדש
,
ומכל
שנמצא
שם
נעשה
ממנו
כל
שמוש
הבנינים
,
כמו
מן
הנמצא
בתורה
ובנביאים.
ויבן
מגדל
בתוכו
-
כן
מנהג
גם
היום
שם
וגם
אצלנו
לעשות
בכל
כרם
גדול
ונכבד
,
וכן
וגם
יקב
חצב
בו
-
לעשות
שם
היין.
ויעזקהו
-
גדרו
סביב
כטבעת.
ויסקלהו
מן
האבנים
,
כמו
"סקלו
מאבן"
(יש'
סב
,
י).
ויטעהו
שורק
ויבן
מגדל
בתוכו
-
כדרך
שעושה
אדם
לכרם
משובח.
וגם
יקב
חצב
בו
-
שלא
יהא
צריך
להוליך
הענבים
ולדורכן
במקום
אחר.
ויעש
באושים
-
ענבים
רקים
,
מבושלים
קצת
והם
קשים
,
ולעולם
לא
ייגמר
בישולם
ולא
יעשו
מהם
יין.