תנ"ך - ויעזקהו ויסקלהו ויטעהו שרק ויבן מגדל בתוכו וגם־יקב חצב בו ויקו לעשות ענבים ויעש באשים:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וַֽיְעַזְּקֵ֣הוּ וַֽיְסַקְּלֵ֗הוּ וַיִּטָּעֵ֙הוּ֙ שֹׂרֵ֔ק וַיִּ֤בֶן מִגְדָּל֙ בְּתוֹכ֔וֹ וְגַם־יֶ֖קֶב חָצֵ֣ב בּ֑וֹ וַיְקַ֛ו לַעֲשׂ֥וֹת עֲנָבִ֖ים וַיַּ֥עַשׂ בְּאֻשִֽׁים: (ישעיהו פרק ה פסוק ב)

טקסט וניקוד:

וַיְעַזְּקֵהוּ וַיְסַקְּלֵהוּ וַיִּטָּעֵהוּ שֹׂרֵק וַיִּבֶן מִגְדָּל בְּתוֹכוֹ וְגַם־יֶקֶב חָצֵב בּוֹ וַיְקַו לַעֲשׂוֹת עֲנָבִים וַיַּעַשׂ בְּאֻשִׁים: (ישעיהו פרק ה פסוק ב)

טקסט בלבד:

ויעזקהו ויסקלהו ויטעהו שרק ויבן מגדל בתוכו וגם־יקב חצב בו ויקו לעשות ענבים ויעש באשים: (ישעיהו פרק ה פסוק ב)

תיקון קוראים:

ויעזקהו ויסקלהו ויטעהו שרק ויבן מגדל בתוכו וגם־יקב חצב בו ויקו לעשות ענבים ויעש באשים: (ישעיהו פרק ה פסוק ב)
וְקַדֵּישׁתִּנוּן וְיַקַרתִּינוּן וְקַיֵימתִּינוּן כְּמִיצַב גֶּפֶן בְּחִירָא וּבנֵית מַקדְּשִׁי בֵּינֵיהוֹן וְאַף מַדבְּחִי יְהַבִית לְכַפָּרָא עַל חֲטָאֵיהוֹן אֲמַרִית דְּיַעבְּדוּן עוּבָדִין טָבִין וְאִינוּן אַבאִישׁוּ עוּבָדֵיהוֹן :

ויקו - ב': יש' ה , ב , ז. באשים - ב' וחסר ו"ו: יש' ה , ב , ד.

ויעזקהו - ל'; ויסקלהו - ל'; ויטעהו - ל'; חצב - ל'; ויקו - [ב']; באשים - ב' וחס' ו'.

ויעזקהו - סייגו וגדרו סביב , מוקף כמו 'טבעת' , דמתרגמינן 'עזקא'. ויסקלהו - הוציא מתוכו אבנים הרעים לגפנים , כמו "סקלו מאבן" (יש' סב , י). ויטעהו שורק - הן זמורות היפות לנטיעה משאר זמורות. ויבן מגדל בתוכו - גת לעצור ענבים. וגם יקב חצב בו - הבור שלפני הגת לקבל היין; וכן כל 'יקב' שבמקרא , לשון 'בור' הוא , וכן "עד יקבי המלך" (זכ' יד , י) - הוא מודד עומק אוקיינוס (ראה רש"י שם); ולכך נופל בו כאן לשון 'חציבה' , כמו "ובורות חצובים" (דב' ו , יא). ויקו לעשות ענבים - ויקו ידידי לעשות לו הכרם הזה ענבים; ויעש לו באושים - דומים לענבים וקורין 'לנברויישיש' (בלעז).

ויעזקהו - לשון 'היקף' , כי "טבעת" (במ' לא , לה) שמקיף את האצבע , מתרגמינן: "עיזקא" (ת"א); ופתרון ויעזקהו - הקיף את הכרם בגדר של אבנים. ויסקלהו - פינה את האבנים מתוכה. ופתרון ויסקלהו - 'אשפרייד לוי' בלעז. ויטעהו שורק - נטעו גפן מובחרת. ויבן מגדל בתוכו - וצבר יינו לתוכו. וגם יקב חצב בו - חצב - פתרונו כמו "בורות חצובים" (דב' ו , יא) , שפתרונו: בורות כרויים; וכן "הביטו אל צור חצבתם" (יש' נא , א); ועל שם שכורין אותו בעיגול שלא יפול העפר לתוך חולייתו , נקרא בלשון 'חציבה'. הבור שלפני הגת שהיין זב לתוכו , קרוי יקב. ויקו לעשות ענבים - קיוה שיעשה הכרם יין מובחר , ויעש באושים - יין רע שאינו יפה לכלום.

ויעזקהו - יש אומרים: חיתמוֹ , מגזרת תרגום "טבעת" (שמ' כה , יב): "עזקתא" (ת"א); ואין לו טעם. והנכון שאין למלה הזאת אח , רק תמצא בלשון קדר , וטעמו כמו גדר ומשוכה. ויסקלהו - מהבניין הכבד , וטעמו: הסיר האבנים; ואם היה מהבניין הקל אז יהיה: לחבר האבנים; וכן "ושרשך מארץ חיים" (תה' נב , ז). ויטעהו שורק - מטע שורק; כי שם הפועל הוא בכח כל פועל , עבר או עתיד. ויבן מגדל בתוכו - מקום לשבת השומר. וגם יקב חצב בו - להוציא התירוש בכרם. באושים - כמו חוחים , כמו "ותחת שעורה באשה" (איוב לא , מ). וטעם ויעזקהו - שהיתה ארץ ישראל בנויה בבתים נחמדים וחומות; ויסקלהו - שגרש הכנענים; והמגדל הוא בית השם שהיה בהר המוריה; והיקב - משל למזבח העולה; ענבים - כמו צדיקים.

ויעזקהו - לפי ענינו היא עבודת גידולו , כגון עידור וכיוצא בו. ויסקלהו - מאבן. ויטעהו שורק - הוא מֻבחר בגפנים. ואמר בלבו שיהיה הפרי נחמד וטוב , ולפיכך בנה מגדל בתוכו לשמרו בזמן הבציר , ולא כשאר כרמים שעושים בהן סוכת עראי; וגם יקב לדרוך הענבים חצב בו בצור הסלע , קבוע לעולם , ולא כשאר כרמים שהיקב של עץ ומיטלטל. וכל כך למה? לפי שהיה מצפה ליין טוב; ויקו לעשות ענבים ויעש באושים. כן זרע היה לישראל באבות העולם , אברהם ויצחק ויעקב צדיקי העולם , והיה להם להיות דומין להם , והם יוצאי מצרים. ויעזקהו - נתן להם תורה ומצוות. ויסקלהו - הסיר כל הרעים מתוכן; שלכך עכבן ארבעים שנה במדבר "עד תום כל הדור העשה הרע בעיני יי'" (במ' לב , יג) , שהיה להם לב האבן לשמע בקולו. ויטעהו שורק - בניהם שעמדו אחריהם , דורו של יהושע. וסבור היה , אחרי שהסיר כל הרעים מתוכן , שייתקנו אֵילו ויהיו טובים , ולא יוסיפו עוד לעשות הרע. וכן בכל דור ודור היה מבער הרעים מתוכן , כאדם שבורר צרורות מתוך תבואתו , ולא הועיל; והוא שאמר ירמיהו "ואנכי נטעתיך שורק כולו זרע אמת ואיך נהפכת לי סורי הגפן נכריה" (יר' ב , כא) , שלא ננטעה כאן מעולם.

ויעזקהו - פירוש: חֲפָרוֹ; מדברי רבותינו ז"ל (ראה מנחות פה , ב): מצאו יושב ועוזק תחת הזתים. או פירוש: גדרו סביב , מתרגום "טבעת" (במ' לא , נ): "עיזקא" (ת"א) , שהיא עגולה מסבבת. והרוצה לטעת כרם גודרו תחלה , כדי שלא תכנס שם חיה ותשחית הנטעים; וגם חופר מקום נטיעת הגפנים , וכן מסקל ממנו האבנים , ואחר כך נוטעו ממבחר הנטעים שימצא; זהו שאמר: ויסקלהו - שהסיר משם האבנים , ואחר כך: ויטעהו שורק. ושורק - היא הנטע המשובח , וכן "נטעתיך שורק" (יר' ב , כא). ואמרו (ראה שרשים: 'שרק') כי נקרא שורק הגפן שמוציא ענבים טובים שאין בהם חרצן. ופירוש המשל: כי שמר האל ישראל כשהכניסו לארץ , והגדר הם העננים אשר סביבותם; וסקל מן הכרם האבנים , זהו שבעה אומות מארץ ישראל; ונטע בו זה העם , שהוא נטע מבחר "זרע אמת" (יר' ב , כא) , שהוא זרע אברהם יצחק ויעקב; והיו ראויים שיעשו פרי טוב. ויש דרש (ראה תנח' וילך , ב): תר"ו מצות , כמניין שור"ק , הוספתי על שבע מצוות שנצטוו בני נח. ויבן מגדל בתוכו - מי שיש לו כרם טוב , ורוצה לשומרו שמירה טובה ומעולה , בונה מגדל בתוכו לשומרו תמיד; וגם עושה בו יקב , ודורך שם הענבים , ושומר שם היין; כל זה עושה לאהבתו הכרם. [גם יש שבונים מגדל אחד בכרם לשמור כל הכרמים.] כן האל יתברך , בנה מגדל בתוכו - שהבטיחם בשמירתו; כל זמן שישמעו לקולו , יבטחו בשמו שלא יבואם רע; וזהו המגדל החזק , כמו שכתוב "מגדל עז שם יי' בו ירוץ צדיק ונשגב" (מש' יח , י). וגם יקב חצב בו - הנביאים , כמו שנאמר "חצבתי בנביאים" (הו' ו , ה). והיקב - דורכים בו הענבים , להוציא פרי הענבים למעשה; כן הנביאים , מורים לישראל התורה כדי שיהיו מעשיהם טובים עם אלהים ועם אדם (ע"פ מש' ג , ד). ויונתן תרגם מגדל: "בית מקדשא" , ותרגם יקב: "מדבחא". ויקו לעשות ענבים ויעש באושים - והנה הוא קוה שיעשה זה הכרם ענבים טובים , כמו שהיה המטע טוב; כי ממטע טוב היו , והם אברהם יצחק ויעקב , והיה ראוי שיהיו מעשיהם טובים; ויעש באושים - פירוש: ענבים רעים; וכן פירש רבינו סעדיה , מתרגום "וירע" (בר' כא , יא ועוד): "ובאש". ורבינו האיי ז"ל פירש: באושים - הוא מין ידוע ממיני הענבים , והוא הרע שבהם; וידוע הוא בלשון המשנה (ראה מעשרות א , ב): הענבים האובשים - במוקדם האל"ף על הבי"ת. כן ישראל , במקום שהיו ראויים לעשות מעשים טובים , עשו מעשים רעים.

ויעזקהו - זה נמשך עם ויסקלהו , שאין זה פעל מיוחד לעצמו , והטעם: חופר בארץ ומוציא משם האבנים , וכן הביא החכם אבן קמחי (רד"ק) חברים מלשון המשנה , שהוא כלו לשון הקדש , ומכל שנמצא שם נעשה ממנו כל שמוש הבנינים , כמו מן הנמצא בתורה ובנביאים. ויבן מגדל בתוכו - כן מנהג גם היום שם וגם אצלנו לעשות בכל כרם גדול ונכבד , וכן וגם יקב חצב בו - לעשות שם היין.

ויעזקהו - גדרו סביב כטבעת. ויסקלהו מן האבנים , כמו "סקלו מאבן" (יש' סב , י). ויטעהו שורק ויבן מגדל בתוכו - כדרך שעושה אדם לכרם משובח. וגם יקב חצב בו - שלא יהא צריך להוליך הענבים ולדורכן במקום אחר. ויעש באושים - ענבים רקים , מבושלים קצת והם קשים , ולעולם לא ייגמר בישולם ולא יעשו מהם יין.
ריכוז קישורים