תנ"ך - על־כן חרה אף־ה' בעמו ויט ידו עליו ויכהו וירגזו ההרים ותהי נבלתם כסוחה בקרב חוצות בכל־זאת לא־שב אפו ועוד ידו נטויה:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

עַל־כֵּ֡ן חָרָה֩ אַף־יְהוָ֨ה בְּעַמּ֜וֹ וַיֵּ֣ט יָד֧וֹ עָלָ֣יו וַיַּכֵּ֗הוּ וַֽיִּרְגְּזוּ֙ הֶהָרִ֔ים וַתְּהִ֧י נִבְלָתָ֛ם כַּסּוּחָ֖ה בְּקֶ֣רֶב חוּצ֑וֹת בְּכָל־זֹאת֙ לֹא־שָׁ֣ב אַפּ֔וֹ וְע֖וֹד יָד֥וֹ נְטוּיָֽה: (ישעיהו פרק ה פסוק כה)

טקסט וניקוד:

עַל־כֵּן חָרָה אַף־יְהוָה בְּעַמּוֹ וַיֵּט יָדוֹ עָלָיו וַיַּכֵּהוּ וַיִּרְגְּזוּ הֶהָרִים וַתְּהִי נִבְלָתָם כַּסּוּחָה בְּקֶרֶב חוּצוֹת בְּכָל־זֹאת לֹא־שָׁב אַפּוֹ וְעוֹד יָדוֹ נְטוּיָה: (ישעיהו פרק ה פסוק כה)

טקסט בלבד:

על־כן חרה אף־ה' בעמו ויט ידו עליו ויכהו וירגזו ההרים ותהי נבלתם כסוחה בקרב חוצות בכל־זאת לא־שב אפו ועוד ידו נטויה: (ישעיהו פרק ה פסוק כה)

תיקון קוראים:

על־כן חרה אף־יהוה בעמו ויט ידו עליו ויכהו וירגזו ההרים ותהי נבלתם כסוחה בקרב חוצות בכל־זאת לא־שב אפו ועוד ידו נטויה: (ישעיהו פרק ה פסוק כה)
עַל כֵּן תְּקֵיף רֻגזָא דַייָ בְּעַמֵיהּ וַאֲרֵים מַחַת גְּבוּרְתֵיהּ עֲלֵיהוֹן כַּד מְחָנוּן וְזָעוּ טוּרַיָא וַהֲוָת נְבֵילַתהוֹן מְשַׁגְּרָן כִּסחוּתָא בְּגוֹ שׁוּקַיָא בְּכָל דָּא לָא תָבוּ מֵחוֹבֵיהוֹן דִּיתוּב רוּגזֵיהּ מִנְהוֹן וְעַד כְּעַן מְתַקְפִין מִרדֵּיהוֹן וְעוֹד מַחֲתֵיהּ עֲתִידָא לְאִתפְּרָעָא מִינְהוֹן :

חרה - כ"ו פסוקים שיש בהם כל אותיות אל"ף בי"ת: שמ' טז , טז; דב' ד , לד; יהו' כג , יג; מ"ב ד , לט; ו , לב; ז , ח; יש' ה , כה; סו , יז; יר' כב , ג; לב , כט; יח' יז , ט; לח , יב; הו' י , ח; יג , ב; עמ' ט , יג; צפ' ג , ח; זכ' ו , יא; קה' ד , ח; אס' ג , יג; דנ' ב , מה; ג , כב; ד , כ; ז , יט; עז' ז , כח; נחמ' ג , ז; דה"ב כו , יא. על - כן - ה' בטעמא (פזר) בראשי פסוקים: בר' לב , לג; ש"א ה , ה; יש' ה , כה; טז , ט; *אס' ט , כו. על - כן - ט' בטעמא (פזר): בר' לב , לג; שו' יח , יב; ש"א ה , ה; יש' ה , כה; טז , ט; יר' לח , ד; קה' ח , יא; אס' ט , כו; דה"ב כ , כו. ועוד - כ"ג: בר' מה , ו; ש"א יח , ח; יש' ה , כה; ו , יג; ט , יא , טז , כ; י , ד; יר' לו , לב; יח' ז , יג; ח , ו; תה' לז , י; איוב יד , ז; מש' יט , יט; קה' ג , טז; דנ' ט , כ , כא; דה"א כט , ג; דה"ב יז , ו; כ , לג; כז , ב; כח , יז; לב , טז.

(חרה) - אית בפס' אל"ף בי"ת; כסוחה - ל'.

על כן - על כל מעשיהם הללו. וירגזו ההרים - מלכיהם ושריהם. כסוחה - כרוק וקיא , הניסח מתוך גופו של אדם , שהוא מאוס; ובלשון חכמים (ראה ב"ק ג , ב) קרוי 'כיחו'; וכן "סחי ומאוס" (איכה ג , מה). [נבלתם כסוחה - תירגם יונתן: "משגרא כסחיתא" , והוא 'גללים' , שכן תירגם "ולחומם כגללים" (צפ' א , יז) - "ונבילתהון כסחיתא"] בקרב חוצות - כן יהו מאוסים בין האומות. בכל זאת - הבאה עליהם , לא שב אפו - לא נִתְקְנוּ במעשיהם להשיב אפו מהם. נטויה - להרע להם.

על כן חרה אף יי' בעמו ויט ידו עליו ויכהו וירגזו ההרים - אילו הגדולים. ותהי נבלתם כסוחה בקרב חוצות - פתרון: כטיט חוצות; והדין נותן: לפי שהם מאסו את תורת יי' צבאות ואת אמרתו נאצו , על כן היתה נבלתם מאוסה כסוחה בקרב חוצות.

על כן - על שעזב תורתו. וירגזו ההרים - מכובד המכה. כסוחה - מושלכת. והכ"ף שורש , וכמוהו "שרופה באש כסוחה" (תה' פ , יז) , והם שנים משקלים.

על כן - שמאסו תורתי , וירגזו ההרים בחרות אפו בם , כענין "ותגעש ותרעש הארץ מוסדי הרים ירגזו ויתגעשו כי חרה לו" (ש"ב כב , ח). כסוחה - כדבר הניסח ונשלך מרוב מאיסות , כגון צואה והדומים לה. ועוד ידו נטויה להגלותם מעל פניו , כמו שמפרש והולך.

על כן... וירגזו ההרים - דרך משל , כאלו רגזו ההרים ורעשה הארץ להם , מרוב צרתם. כסוחה - בשקל "ושכולה אין בהם" (שה"ש ד , ב); ופירוש: כרותה , תרגום "לא תזמר" (וי' כה , ד): "לא תכסח" (ת"א). לא שב אפו - לפי שהם אינם שבים בתשובה.

וירגזו ההרים - כן דרך הנביאים. כסוחה - שֵם נגזר , כמו "ושכולה אין בהם" (שה"ש ד , ב); והוא מענין "קוצים כסוחים" (יש' לג , יב) , כלומר: כרותה.

ותהי נבלתם כסוחה - כמו סוחה; והוא מגזרת "סחי ומאוס" (איכה ג , מה) , ושרשו 'סחה' , "וסחיתי עפרה" (יח' כו , ד); ומן 'סחה' תאמר 'סחי' , כמו מן 'בכה': 'בכי' , 'שבה': 'שבי'. ו'סוחה' בא על משקל "לדבר על (בנוסחנו: אל) יי' תועה" (יש' לב , ו) , ונתחלף החלם בשורק.
ריכוז קישורים