תנ"ך - שאגה
לו
כלביא
ושאג
ישאג
ככפירים
וינהם
ויאחז
טרף
ויפליט
ואין
מציל:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
שְׁאָגָ֥ה
ל֖וֹ
כַּלָּבִ֑יא
וִשְׁאַ֨ג
יִשְׁאַ֨ג
כַּכְּפִירִ֤ים
וְיִנְהֹם֙
וְיֹאחֵ֣ז
טֶ֔רֶף
וְיַפְלִ֖יט
וְאֵ֥ין
מַצִּֽיל:
(ישעיהו פרק ה פסוק כט)
שְׁאָגָה
לוֹ
כַּלָּבִיא
וִשְׁאַג
יִשְׁאַג
כַּכְּפִירִים
וְיִנְהֹם
וְיֹאחֵז
טֶרֶף
וְיַפְלִיט
וְאֵין
מַצִּיל:
(ישעיהו פרק ה פסוק כט)
שאגה
לו
כלביא
ושאג
ישאג
ככפירים
וינהם
ויאחז
טרף
ויפליט
ואין
מציל:
(ישעיהו פרק ה פסוק כט)
שאגה
לו
כלביא
ושאג
ישאג
ככפירים
וינהם
ויאחז
טרף
ויפליט
ואין
מציל:
(ישעיהו פרק ה פסוק כט)
נֵיהוּמֵי
לֵיהּ
כְּאַריֵי
יִנהוֹם
כְּבַר
אַריָוָן
וְיַכלֵי
וְיֵיחוֹד
בִּיזָא
וִישֵׁיצֵי
וְלֵית
דְּמַצִיל
:
ושאג
(ישאג
קרי)
-
י'
כתיב
ו"ו
בריש
תיבותא
וקרי
יו"ד:
יש'
ה
,
כט;
יח'
מד
,
כד;
מו
,
טו;
תה'
י
,
י;
מש'
ב
,
ז;
יא
,
ג;
יג
,
כ;
יז
,
כז;
כג
,
ה;
דה"ב
כד
,
כז.
וינהם
-
ב':
יש'
ה
,
כט
,
ל.
ויאחז
-
ב':
יש'
ה
,
כט;
איוב
יז
,
ט.
ושאג
-
ישאג
ק';
וינהם
-
ב';
ויאחז
-
ב';
ויפליט
-
ל'.
שאגת
אימה
תהיה
לו
עליכם
כמו
לביא.
ויפליט
-
יצילנה
לטרפו
מיד
כל
הבאים
להצילה;
יפליט
-
'אשמוציר'
בלעז.
שאגה
לו
כלביא
-
שאגה
שם
דבר
הוא
,
ופתרונו:
שאגה
של
אותו
עם
הבא
עליו
כלביא.
וינהם
ויאחז
טרף
ויפליט
אליו
הטרף
ואין
מציל
הטרף
מידו.
כשם
שמציל
את
הבז
מיד
בוזזו
נקרא
'מפליט'
,
שמצילו
מיד
הגוזל
,
כמו
כן
הגוזל
מיד
הבעלים
נקרא
'מפליט'
,
שהגוזלו
מיד
בעליו
מוציא
מידו
ומפליט
אליו;
וזהו
שאומר
כאן
ויפליט
ואין
מציל.
שאגה.
וינהום
-
מלה
זרה
,
בעבור
שאות
הגרון
ירחב
,
ויבוא
העתיד
על
משקל
'יפעַל'
,
שהיה
עי"ן
הפועל
אחד
מהגרון;
רק
אם
היה
לו
לומר
כן
,
לא
יתכן
להיותו
כלל
על
משקל
'יפעול'.
ויפליט
-
יראה
שיפליט
,
לראות
אם
יש
מציל.
שאגה
לו
-
להחריד
כל
שמעיו
,
כלביא
השואג
לטרוף
,
ככפירים
ה"שאגים
לטרף"
(תה'
קד
,
כא)
,
ויפליט
ואין
מציל.
עד
כאן
סתם
דבריו
,
שבכל
הגוים
דבר
,
להביאו
על
גוי
חנף
ועל
עם
עברתו
,
כגון
חמת
וארפד
וכרכמיש
וכלנו
וספרוים
(ראה
יש'
י
,
ט;
לו
,
יט)
,
ועכשיו
הוא
אומר
שינהום
גם
עליו
,
על
ישראל
,
ביום
ההוא.
ונבט
-
ויהי
מביט
ומצפה
לעזרת
הארץ
-
לאלהי
הארץ
אשר
עשה
להשתחוות
,
ולמגדלי
מעוז
ולחומות
בצורות
אשר
יבטח
בהן
,
והנה
חשך;
וכאן
מקצר
בדבר
זה
,
אבל
בענין
שלמטה
יפרש
בו
יותר:
"ואל
ארץ
יביט
והנה
צרה
וחשיכה"
(יש'
ח
,
כב);
"והנה
צרה
וחשכה"
יוכיח
על
והנה
חשך
צר
שלשון
'צרה'
הוא.
ומוסב
צר
על
והנה
חשך
-
והנה
צרה.
והאור
-
אור
היום
חשך
לו
בארץ
,
בעבי
שחקים
וחשכת
מים
(ע"פ
תה'
יח
,
יב)
המעריפים
מים
לארץ
להשקותה;
כלומר:
במה
שסבורים
למצא
טוב
ונחת
,
ימצאו
רעה
,
סבורים
שהעבים
וחשכת
המים
להמטיר
לארץ
הן
,
ואינן
,
להחשיך
לארץ;
ומשל
הוא.
וכפל
על
ונבט
לארץ
,
ועל
לארץ
מוסב
בעריפיה.
עד
כאן
בימי
עזיה.
שאגה
לו...
ושאג
-
כתוב
,
'ישאג'
קרי
,
והעניין
אחד.
ויאחז
טרף
-
כי
לא
תהיה
שאגתו
ונהמתו
לחנם
,
אלא
שיאחז
טרף
,
כמו
שנאמר
"הישאג
אריה
ביער
וטרף
אין
לו"
(עמ'
ג
,
ד);
כן
האויב
הזה
,
והוא
מלך
אשור
,
יאחז
טרף
ואין
מציל
מידו
,
שהרי
בבואו
כבש
כל
ארץ
ישראל
וכל
ערי
יהודה
הבצורות.
ופירוש
ויפליט:
יקח
הפליטה;
והיא
ארץ
יהודה
,
כי
הכל
לקח
,
זולתי
ירושלם.
ויפליט
-
כן
דרך
החיות
הטורפות
,
שכאשר
יאכלו
קצת
יעזבו
הטרפה
לעמוד
לפניהם
ואחר
ישובו
לאכול
,
וכן
דרך
החתולים
לעשות
לעכברים.
וטעם
אין
מציל
-
כי
כל
אדם
ירא
מלאחוז
הטרף
מלפניו.
ויפלט
(בנוסחנו:
ויפליט)
ואין
מציל
-
יפלט
הטרף
אליו
,
כמו
"אשר
הציל...
מאבינו"
(בר'
לא
,
טז)
,
ש'הפלטה'
ו'הצלה'
אחד
הוא.