תנ"ך - שאגה לו כלביא ושאג ישאג ככפירים וינהם ויאחז טרף ויפליט ואין מציל:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

שְׁאָגָ֥ה ל֖וֹ כַּלָּבִ֑יא וִשְׁאַ֨ג יִשְׁאַ֨ג כַּכְּפִירִ֤ים וְיִנְהֹם֙ וְיֹאחֵ֣ז טֶ֔רֶף וְיַפְלִ֖יט וְאֵ֥ין מַצִּֽיל: (ישעיהו פרק ה פסוק כט)

טקסט וניקוד:

שְׁאָגָה לוֹ כַּלָּבִיא וִשְׁאַג יִשְׁאַג כַּכְּפִירִים וְיִנְהֹם וְיֹאחֵז טֶרֶף וְיַפְלִיט וְאֵין מַצִּיל: (ישעיהו פרק ה פסוק כט)

טקסט בלבד:

שאגה לו כלביא ושאג ישאג ככפירים וינהם ויאחז טרף ויפליט ואין מציל: (ישעיהו פרק ה פסוק כט)

תיקון קוראים:

שאגה לו כלביא ושאג ישאג ככפירים וינהם ויאחז טרף ויפליט ואין מציל: (ישעיהו פרק ה פסוק כט)
נֵיהוּמֵי לֵיהּ כְּאַריֵי יִנהוֹם כְּבַר אַריָוָן וְיַכלֵי וְיֵיחוֹד בִּיזָא וִישֵׁיצֵי וְלֵית דְּמַצִיל :

ושאג (ישאג קרי) - י' כתיב ו"ו בריש תיבותא וקרי יו"ד: יש' ה , כט; יח' מד , כד; מו , טו; תה' י , י; מש' ב , ז; יא , ג; יג , כ; יז , כז; כג , ה; דה"ב כד , כז. וינהם - ב': יש' ה , כט , ל. ויאחז - ב': יש' ה , כט; איוב יז , ט.

ושאג - ישאג ק'; וינהם - ב'; ויאחז - ב'; ויפליט - ל'.

שאגת אימה תהיה לו עליכם כמו לביא. ויפליט - יצילנה לטרפו מיד כל הבאים להצילה; יפליט - 'אשמוציר' בלעז.

שאגה לו כלביא - שאגה שם דבר הוא , ופתרונו: שאגה של אותו עם הבא עליו כלביא. וינהם ויאחז טרף ויפליט אליו הטרף ואין מציל הטרף מידו. כשם שמציל את הבז מיד בוזזו נקרא 'מפליט' , שמצילו מיד הגוזל , כמו כן הגוזל מיד הבעלים נקרא 'מפליט' , שהגוזלו מיד בעליו מוציא מידו ומפליט אליו; וזהו שאומר כאן ויפליט ואין מציל.

שאגה. וינהום - מלה זרה , בעבור שאות הגרון ירחב , ויבוא העתיד על משקל 'יפעַל' , שהיה עי"ן הפועל אחד מהגרון; רק אם היה לו לומר כן , לא יתכן להיותו כלל על משקל 'יפעול'. ויפליט - יראה שיפליט , לראות אם יש מציל.

שאגה לו - להחריד כל שמעיו , כלביא השואג לטרוף , ככפירים ה"שאגים לטרף" (תה' קד , כא) , ויפליט ואין מציל. עד כאן סתם דבריו , שבכל הגוים דבר , להביאו על גוי חנף ועל עם עברתו , כגון חמת וארפד וכרכמיש וכלנו וספרוים (ראה יש' י , ט; לו , יט) , ועכשיו הוא אומר שינהום גם עליו , על ישראל , ביום ההוא. ונבט - ויהי מביט ומצפה לעזרת הארץ - לאלהי הארץ אשר עשה להשתחוות , ולמגדלי מעוז ולחומות בצורות אשר יבטח בהן , והנה חשך; וכאן מקצר בדבר זה , אבל בענין שלמטה יפרש בו יותר: "ואל ארץ יביט והנה צרה וחשיכה" (יש' ח , כב); "והנה צרה וחשכה" יוכיח על והנה חשך צר שלשון 'צרה' הוא. ומוסב צר על והנה חשך - והנה צרה. והאור - אור היום חשך לו בארץ , בעבי שחקים וחשכת מים (ע"פ תה' יח , יב) המעריפים מים לארץ להשקותה; כלומר: במה שסבורים למצא טוב ונחת , ימצאו רעה , סבורים שהעבים וחשכת המים להמטיר לארץ הן , ואינן , להחשיך לארץ; ומשל הוא. וכפל על ונבט לארץ , ועל לארץ מוסב בעריפיה. עד כאן בימי עזיה.

שאגה לו... ושאג - כתוב , 'ישאג' קרי , והעניין אחד. ויאחז טרף - כי לא תהיה שאגתו ונהמתו לחנם , אלא שיאחז טרף , כמו שנאמר "הישאג אריה ביער וטרף אין לו" (עמ' ג , ד); כן האויב הזה , והוא מלך אשור , יאחז טרף ואין מציל מידו , שהרי בבואו כבש כל ארץ ישראל וכל ערי יהודה הבצורות. ופירוש ויפליט: יקח הפליטה; והיא ארץ יהודה , כי הכל לקח , זולתי ירושלם.

ויפליט - כן דרך החיות הטורפות , שכאשר יאכלו קצת יעזבו הטרפה לעמוד לפניהם ואחר ישובו לאכול , וכן דרך החתולים לעשות לעכברים. וטעם אין מציל - כי כל אדם ירא מלאחוז הטרף מלפניו.

ויפלט (בנוסחנו: ויפליט) ואין מציל - יפלט הטרף אליו , כמו "אשר הציל... מאבינו" (בר' לא , טז) , ש'הפלטה' ו'הצלה' אחד הוא.
ריכוז קישורים