תנ"ך - הוי
מגיעי
בית
בבית
שדה
בשדה
יקריבו
עד
אפס
מקום
והושבתם
לבדכם
בקרב
הארץ:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
ה֗וֹי
מַגִּיעֵ֥י
בַ֙יִת֙
בְּבַ֔יִת
שָׂדֶ֥ה
בְשָׂדֶ֖ה
יַקְרִ֑יבוּ
עַ֚ד
אֶ֣פֶס
מָק֔וֹם
וְהוּשַׁבְתֶּ֥ם
לְבַדְּכֶ֖ם
בְּקֶ֥רֶב
הָאָֽרֶץ:
(ישעיהו פרק ה פסוק ח)
הוֹי
מַגִּיעֵי
בַיִת
בְּבַיִת
שָׂדֶה
בְשָׂדֶה
יַקְרִיבוּ
עַד
אֶפֶס
מָקוֹם
וְהוּשַׁבְתֶּם
לְבַדְּכֶם
בְּקֶרֶב
הָאָרֶץ:
(ישעיהו פרק ה פסוק ח)
הוי
מגיעי
בית
בבית
שדה
בשדה
יקריבו
עד
אפס
מקום
והושבתם
לבדכם
בקרב
הארץ:
(ישעיהו פרק ה פסוק ח)
הוי
מגיעי
בית
בבית
שדה
בשדה
יקריבו
עד
אפס
מקום
והושבתם
לבדכם
בקרב
הארץ:
(ישעיהו פרק ה פסוק ח)
יֵי
דְּמַקְפִין
בָּא
עַל
בָּא
חֲקַל
אוּנסָא
בְחַקלָתְהוֹן
מְקָרְבִין
אָמְרִין
עַד
דְּנַחסֵין
כָּל
אֲתַר
וּמדַמַן
דְּיִתְּבוּן
בִּלחוֹדֵיהוֹן
בְּגַוַהּ
דְּאַרעָא
:
בבית
-
ו'
(רפין):
שמ'
יב
,
מו;
ש"ב
ז
,
ו;
מ"א
ג
,
יז;
יש'
ה
,
ח;
עמ'
ו
,
ט;
דה"א
יז
,
ה.
בשדה
-
ה'
(רפין):
*במ'
כ
,
יז;
כא
,
כב;
יש'
ה
,
ח;
רות
ב
,
ח
,
כב.
בבית
-
ו';
בשדה
-
ה';
והושבתם
-
ל'.
הוי
מגיעי
בית
בבית
-
עשרים
ושנים
'אשרי'
נאמרו
בספר
תילים
על
מקיימי
תורה
,
ועשרים
ושנים
'הוי'
אמר
ישעיה
על
הרשעים
(ראה
שו"ט
א
,
ח).
הוי
-
לשון
צעקת
אנחה
על
הפורענות
העתידה
לבא.
מגיעי
בית
בבית
-
מקריבים
בתיהם
זה
אצל
זה
ומתוך
כך
גוזלים
קרקע
העני
החלש
שבין
שני
הבתים;
וכן
שדה
בשדה
יקריבו
עד
אפס
מקום
-
עד
שאין
מקום
לעני
לישב.
והושבתם
לבדכם
בקרב
הארץ
-
כסבורים
אתם
שאין
חלק
להקדוש
ברוך
הוא
ולא
לעניים
בארץ:
חֶלְקוֹ
במעשרות
אתם
גוזלים
,
ולעניים
את
ארצם
,
שתהיו
אתם
לבדכם
יושבים
בה.
הוי
מגיעי
בית
בבית
-
רואה
ביתו
של
עני
סמוך
לביתו
וסמוך
לחבירו
שכנגדו
,
זה
מסיג
גבול
העני
קמעא
,
וזה
מסיג
גבול
העני
קמעא
,
עד
אפס
מקום
לעני;
וכעניין
הזה
אתם
מיושבים
לבדכם
בקרב
הארץ.
באזני
יי'
צבאות
אם
לא
בתים
רבים
לשמה
יהיו
גדולים
וטובים
מאין
יושב
-
אמר
הנביא:
באזני
שמעתי
שנגזרה
גזירה
לפני
הקדוש
ברוך
הוא;
אם
לא
בתים
רבים
לשמה
-
בשבועה!
שבתים
רבים
לשמה
יהיו.
ומי
גרם
לבתים
רבים
שלשמה
יהיו
מאין
יושב
בהם?
כי
עשרת
צמדי
כרם
יעשו
בת
אחת
וזרע
חומר
יעשה
איפה
-
שבזמן
שה"גפן
תתן
פריה
והארץ
תתן
את
יבולה"
(זכ'
ח
,
יב)
,
אדם
יושב
בתוך
ביתו
שליו
,
אבל
בזמן
שאין
ברכה
מצויה
בשדות
ואינו
אוסף
בשעת
האסיף
,
אז
הוא
נודד
ממקומו
והולך
,
והבית
לשמה
יהיה.
והט
אזנך
וכפוף
עצמך
למקרא
זה
,
שכל
מקרא
ומקרא
שדרשוהו
רבותינו
,
בטוב
תלין
נפשם
,
משאמרו
עליו
מדרש
,
הם
הם
שאמרו
עליו
לסוף
(שבת
סג
,
א):
אמרו:
אין
מקרא
יוצא
מידי
פשוטו;
שאין
לנו
מידה
טובה
במקרא
יותר
מפשוטו.
תדע
שהוא
כן
,
הרי
הוא
אומר
כאן:
כי
עשרת
צמדי
כרם
יעשו
בת
אחת
,
ותירגם
יונתן:
"ארי
בעון
דלא
יהבין
מעשריא"
-
עון
שאין
מעשרין
,
גרם
להם
שעשרת
צמדי
כרם
יעשו
בת
אחת
,
ולא
תלה
הפורענות
בעון
בני
אדם
ששדה
בשדה
יקריבו;
ולדבריו
,
לא
מצינו
שענש
הכתוב
על
'מקריבי
שדה
בשדה'
,
כשם
שענש
על
'מגיעי
בית
בבית'
,
שבעון
'מגיעי
בית
בבית'
הוא
גוזר
בסמוך:
בתים
רבים
לשמה
יהיו
,
ובעון
'מקריבי
שדה
בשדה'
לדברי
יונתן
,
מה
ענש?
אם
תאמר
שענש
עליו
שעשרת
צמדי
כרם
יעשו
בת
אחת
וזרע
חומר
יעשה
איפה
,
והלא
תלה
הדבר
בעון
בני
אדם
,
שאין
מוציאין
מעשרותיהן
כתיקנן?
ולדבריו
לא
מצינו
שענש
על
'מקריבי
שדה
בשדה'
,
כשם
שענש
על
מגיעי
בית
בבית;
ועל
כן
אמרתי
שאין
לך
מידה
יתירה
במקרא
יותר
מפשוטו
של
דבר.
וכן
שלמה
מלך
ישראל
הוא
אומר
"הט
אזנך...
לדברי
חכמים
ולבך
תשית
לדעתי"
(מש'
כב
,
יז);
ופתרון:
אע"פ
שמצוה
עליך
לשמוע
דברי
חכמים
,
"לבך
תשית
לדעתי"
-
לגופו
של
דבר;
'לדעתם'
לא
נאמר
,
אלא
'לדעתי'.
עד
כאן
פירשתיהו
לפי
הילוכו
ופשוטו
,
עתה
נחזור
לדברי
רבותינו
,
עצמותם
כדשא
תפרחנה:
הוי
מגיעי
בית
בבית
-
רבי
יהושע
דסכנין
בשם
רבי
לוי
אמר
(איכ"ר
פתיחתא
כב):
הוי
מגיעי
בית
בבית
-
מלוהו
על
שדהו
ליטלו
ממנו
ומלוהו
על
ביתו
ליטלו
ממנו.
אמר
הקדוש
ברוך
הוא:
מה
אתם
סבורים
,
שאתם
יורשים
את
הארץ
לבדכם?
נגלה
באזני
יי'
צבאות
-
אמר
ריש
לקיש
(שם):
מי
שהוא
צווח
באזנו
של
חבירו
,
לא
באזן
אחת
הוא
צווח
אלא
בשתים
,
כך
באזני
יי'
צבאות.
רבי
שמעון
בן
לקיש
אמר:
הוי
מגיעי
בית
בבית
-
הוי
על
שגורמים
בעונותם
שמגיעין
חורבן
בית
ראשון
לחורבן
בית
שיני.
שדה
בשדה
יקריבו
-
גרמו
לבית
ליעשות
שדה
,
כמדתמר
"ציון
שדה
תחרש...
והר
הבית
לבמות
יער"
(יר'
כו
,
יח).
מי
גרם
להם
ליחרב?
עד
אפס
מקום
-
שלא
הניחו
מקום
שלא
עבדו
עליו
עבודה
זרה.
בתחילה
היו
עובדין
אותה
במטמוניות
,
הדא
הוא
דכתיב
"הראית
בן
אדם
אשר
זקני
בית
ישראל
עושים
בחשך"
(יח'
ח
,
יב)
,
ולבסוף
עבדו
אותה
בגלוי.
כי
עשרת
צמדי
כרם
יעשו
בת
אחת
-
בעון
שאין
נותנין
מעשרות
,
בית
עשר
מידות
של
כרם
יעשו
מדה
אחת.
לשעבר
היו
הם
בעלי
בתים
והקדוש
ברוך
הוא
כהן
,
עכשיו
הם
נעשו
כהנים
והקדוש
ברוך
הוא
בעל
הבית.
מעשה
באחד
שהיה
לו
שדה
אחת
שהיה
עושה
בכל
שנה
אלף
מידות
וכו';
בפסיקתא
בפרק
'עשר
תעשר'
(פר"כ
י
,
א).
הוי
-
הוי
כטעם
קריאה
,
או
כמו
'אוי'.
והטעם:
מסיגי
גבול
הבתים
והשדות.
עד
אפס
מקום
-
עד
שאין
מקום;
והטעם
,
שלקחו
הכל.
והושבתם
-
מבניין
שלא
נקרא
שם
פועלו
,
מהפעלים
בעלי
היו"ד
,
וכן
"והורד
המשכן"
(במ'
י
,
יז).
משפח
וצעקה
-
לשון
נופל
על
הלשון
,
כמו
"בתי
אכזיב
לאכזב"
(מי'
א
,
יד);
"לא
יצאה
יושבת
צאנן"
(שם
,
יא).
ומפרש
המשפח
והצעקה:
הוי
על
מגיעי
בית
שלהן
בבית
העני
שכנו
,
בהסגת
גבול
מדי
יום
ביום
עד
אפס
מקום
לעני
לשבת
,
וכאשר
צר
לו
המקום
יוצא
והולך
לו
,
כל
כך
דוחקו;
ונשארו
הן
לבדם
יושבים
בקרב
הארץ.
הוי
מגיעי
בית
-
רוצה
לומר
,
שמשיגים
גבול
וגוזלים
העניים;
ואם
יש
לעני
בית
סמוך
לבית
העשיר
,
או
שדה
סמוך
לשדהו
,
בא
עליו
בעקיפין
,
עד
שלוקחו
ממנו
ומחברו
עם
שלו.
עד
אפס
מקום
-
עד
שלא
נשאר
מקום
לעניים
לשבת;
ואתם
סבורים
שאתם
לבדכם
תשבו
בארץ
,
שאתם
גדולים
ועשירים.
והושבתם
-
מבניין
'הופעל';
והמושיבים
-
הרעים.
הוי
מגיעי
בית
בבית
-
אע"פ
שיהיה
דרך
קנייה;
שאין
תכלית
טוב
לקבוץ
רב
מאלה
הקנינים
החיצוניים.
אפס
-
מִשְמות
ההעדר;
והטעם
,
שלא
ימצא
מקום
לזולתם
לקנות.
הוי
מגיעי
בית
בבית
-
בית
שלהם
בבתי
העניים
כדי
לגוזלם
,
ושדה
שלהם
בשדה
יקריבו
עד
אפס
מקום
לעניים;
ואתם
מתיישבים
לבדכם
בקרב
הארץ.