תנ"ך - באזני ה' צבאות אם־לא בתים רבים לשמה יהיו גדלים וטובים מאין יושב:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

בְּאָזְנָ֖י יְהוָ֣ה צְבָא֑וֹת אִם־לֹ֞א בָּתִּ֤ים רַבִּים֙ לְשַׁמָּ֣ה יִֽהְי֔וּ גְּדֹלִ֥ים וְטוֹבִ֖ים מֵאֵ֥ין יוֹשֵֽׁב: (ישעיהו פרק ה פסוק ט)

טקסט וניקוד:

בְּאָזְנָי יְהוָה צְבָאוֹת אִם־לֹא בָּתִּים רַבִּים לְשַׁמָּה יִהְיוּ גְּדֹלִים וְטוֹבִים מֵאֵין יוֹשֵׁב: (ישעיהו פרק ה פסוק ט)

טקסט בלבד:

באזני ה' צבאות אם־לא בתים רבים לשמה יהיו גדלים וטובים מאין יושב: (ישעיהו פרק ה פסוק ט)

תיקון קוראים:

באזני יהוה צבאות אם־לא בתים רבים לשמה יהיו גדלים וטובים מאין יושב: (ישעיהו פרק ה פסוק ט)
אֲמַר נְבִיָיא בְּאוּדְנַי הֲוֵיתִי שָׁמַע כַּד אִתגְּזַרַת דָּא מִן קֳדָם יְיָ צְבָאוֹת אִם לָא בָּתִּין סַגִּיאִין לְצָדוּ יְהוֹן רַברְבִין וְטָבִין מִבְּלִי יָתִיב :

באזני יי' - ב' (בקמץ): יש' ה , ט; כב , יד. וטובים - ג' , ב' מלא וחד חסר: מ"א ב , לב; יש' ה , ט; מש' טו , ג.

וטובים ג' ב' מל' וחד חס' והשיב יי' באזני יי' צבאות בכל מקום עיני .

באזני יי' - ב'; וטובים - ג'.

באזני יי' צבאות - אמר הנביא: שתי אזניי שמעו כשנגזרה גזירה מאת יי' ובשבועה; אם לא על דבר זה בתים רבים לשמה יהיו ובתים גדולים וטובים יהיו מאין יושב.

הוי מגיעי בית בבית - רואה ביתו של עני סמוך לביתו וסמוך לחבירו שכנגדו , זה מסיג גבול העני קמעא , וזה מסיג גבול העני קמעא , עד אפס מקום לעני; וכעניין הזה אתם מיושבים לבדכם בקרב הארץ. באזני יי' צבאות אם לא בתים רבים לשמה יהיו גדולים וטובים מאין יושב - אמר הנביא: באזני שמעתי שנגזרה גזירה לפני הקדוש ברוך הוא; אם לא בתים רבים לשמה - בשבועה! שבתים רבים לשמה יהיו. ומי גרם לבתים רבים שלשמה יהיו מאין יושב בהם? כי עשרת צמדי כרם יעשו בת אחת וזרע חומר יעשה איפה - שבזמן שה"גפן תתן פריה והארץ תתן את יבולה" (זכ' ח , יב) , אדם יושב בתוך ביתו שליו , אבל בזמן שאין ברכה מצויה בשדות ואינו אוסף בשעת האסיף , אז הוא נודד ממקומו והולך , והבית לשמה יהיה. והט אזנך וכפוף עצמך למקרא זה , שכל מקרא ומקרא שדרשוהו רבותינו , בטוב תלין נפשם , משאמרו עליו מדרש , הם הם שאמרו עליו לסוף (שבת סג , א): אמרו: אין מקרא יוצא מידי פשוטו; שאין לנו מידה טובה במקרא יותר מפשוטו. תדע שהוא כן , הרי הוא אומר כאן: כי עשרת צמדי כרם יעשו בת אחת , ותירגם יונתן: "ארי בעון דלא יהבין מעשריא" - עון שאין מעשרין , גרם להם שעשרת צמדי כרם יעשו בת אחת , ולא תלה הפורענות בעון בני אדם ששדה בשדה יקריבו; ולדבריו , לא מצינו שענש הכתוב על 'מקריבי שדה בשדה' , כשם שענש על 'מגיעי בית בבית' , שבעון 'מגיעי בית בבית' הוא גוזר בסמוך: בתים רבים לשמה יהיו , ובעון 'מקריבי שדה בשדה' לדברי יונתן , מה ענש? אם תאמר שענש עליו שעשרת צמדי כרם יעשו בת אחת וזרע חומר יעשה איפה , והלא תלה הדבר בעון בני אדם , שאין מוציאין מעשרותיהן כתיקנן? ולדבריו לא מצינו שענש על 'מקריבי שדה בשדה' , כשם שענש על מגיעי בית בבית; ועל כן אמרתי שאין לך מידה יתירה במקרא יותר מפשוטו של דבר. וכן שלמה מלך ישראל הוא אומר "הט אזנך... לדברי חכמים ולבך תשית לדעתי" (מש' כב , יז); ופתרון: אע"פ שמצוה עליך לשמוע דברי חכמים , "לבך תשית לדעתי" - לגופו של דבר; 'לדעתם' לא נאמר , אלא 'לדעתי'. עד כאן פירשתיהו לפי הילוכו ופשוטו , עתה נחזור לדברי רבותינו , עצמותם כדשא תפרחנה: הוי מגיעי בית בבית - רבי יהושע דסכנין בשם רבי לוי אמר (איכ"ר פתיחתא כב): הוי מגיעי בית בבית - מלוהו על שדהו ליטלו ממנו ומלוהו על ביתו ליטלו ממנו. אמר הקדוש ברוך הוא: מה אתם סבורים , שאתם יורשים את הארץ לבדכם? נגלה באזני יי' צבאות - אמר ריש לקיש (שם): מי שהוא צווח באזנו של חבירו , לא באזן אחת הוא צווח אלא בשתים , כך באזני יי' צבאות. רבי שמעון בן לקיש אמר: הוי מגיעי בית בבית - הוי על שגורמים בעונותם שמגיעין חורבן בית ראשון לחורבן בית שיני. שדה בשדה יקריבו - גרמו לבית ליעשות שדה , כמדתמר "ציון שדה תחרש... והר הבית לבמות יער" (יר' כו , יח). מי גרם להם ליחרב? עד אפס מקום - שלא הניחו מקום שלא עבדו עליו עבודה זרה. בתחילה היו עובדין אותה במטמוניות , הדא הוא דכתיב "הראית בן אדם אשר זקני בית ישראל עושים בחשך" (יח' ח , יב) , ולבסוף עבדו אותה בגלוי. כי עשרת צמדי כרם יעשו בת אחת - בעון שאין נותנין מעשרות , בית עשר מידות של כרם יעשו מדה אחת. לשעבר היו הם בעלי בתים והקדוש ברוך הוא כהן , עכשיו הם נעשו כהנים והקדוש ברוך הוא בעל הבית. מעשה באחד שהיה לו שדה אחת שהיה עושה בכל שנה אלף מידות וכו'; בפסיקתא בפרק 'עשר תעשר' (פר"כ י , א).

באזני - הטעם: באזני אני יי' צבאות זה החמס שעשיתם; וכמוהו "יי' במראה אליו אתודע" (במ' יב , ו). או הוא דברי הנביא , ותחסר מלת 'אמר' או 'קול'.

באזני - באה הצעקה. אם לא - לשון שבועה. בתים רבים לשמה יהיו , על הגיעם "בית בבית" (לעיל , ח) , מאין יושב - שגם הם יצאו מהם מחמת דוחק רעב וחוסר לחם.

באזני - מאמר הקדוש ברוך הוא; אמר: מה שאתם מדברים ביניכם ומסכימים לגזול העניים , עלה באזני , כי אני אדון צבאות מעלה וצבאות מטה , ובידי להשפיל ולהרים; ואני אומר: כי בתים רבים לשמה - אתם הייתם חושבים שאתם תשבו לבדכם , אני אומר כי אתם תגלו מהם , ובתיכם שהיו רבים וגדולים , יהיו שממה מאין יושב. אם לא - לשון שבועה; וכן "אם לא כאשר דמיתי כן היתה" (יש' יד , כד); "אם לא שויתי ודוממתי (תה' קלא , ב); כאדם שאומר: לא יהיה זה , אם לא יהיה זה. רבים - כמו "רבי המלך" (יר' לט , יג) , כלומר: חשובים בבנין יפה; וכן גדולים וטובים; והוא כפל עניין במלות שונות. ויונתן תרגם הפסוק כן: "אמר נבייא: באודני הויתי שמע כד אתגזירת מן קדם יי' צבאות"; ותרגם רבים "סגיאין".

באזני יי' צבאות - זה דבר הנביא , כלומר: באזני אמר יי' צבאות וגו'; ואין כאן חסרון בשום שֵם כלל , אבל הוא מובן בעצמו. מאין יושב - יהיו מאין יושב.

באזני יי' צבאות... כי עשרת צמדי כרם - כשיעור חרישת צמד בקר באורך המחרישה - לא יעשו כי אם בת אחת שליין; ומקום זריעת חומר , שהוא עשר איפות , לא יעשה אלא איפה אחת.
ריכוז קישורים