תנ"ך - עורי עורי לבשי־עז זרוע ה' עורי כימי קדם דרות עולמים הלוא את־היא המחצבת רהב מחוללת תנין:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

עוּרִ֨י עוּרִ֤י לִבְשִׁי־עֹז֙ זְר֣וֹעַ יְהוָ֔ה ע֚וּרִי כִּ֣ימֵי קֶ֔דֶם דֹּר֖וֹת עוֹלָמִ֑ים הֲל֥וֹא אַתְּ־הִ֛יא הַמַּחְצֶ֥בֶת רַ֖הַב מְחוֹלֶ֥לֶת תַּנִּֽין: (ישעיהו פרק נא פסוק ט)

טקסט וניקוד:

עוּרִי עוּרִי לִבְשִׁי־עֹז זְרוֹעַ יְהוָה עוּרִי כִּימֵי קֶדֶם דֹּרוֹת עוֹלָמִים הֲלוֹא אַתְּ־הִיא הַמַּחְצֶבֶת רַהַב מְחוֹלֶלֶת תַּנִּין: (ישעיהו פרק נא פסוק ט)

טקסט בלבד:

עורי עורי לבשי־עז זרוע ה' עורי כימי קדם דרות עולמים הלוא את־היא המחצבת רהב מחוללת תנין: (ישעיהו פרק נא פסוק ט)

תיקון קוראים:

עורי עורי לבשי־עז זרוע יהוה עורי כימי קדם דרות עולמים הלוא את־היא המחצבת רהב מחוללת תנין: (ישעיהו פרק נא פסוק ט)
אִתגַּלַא אִתגַּלַא לְבַשִׁי תְקוֹף גְּבוּרָא מִן קֳדָם יְיָ אִתגַּלַא כְּיוֹמֵי קְדַם דָּרַיָא דּמִלְקַדמִין הֲלָא בְדִילִיך כְּנִשׁתָּא דְיִשׂרָאֵל תַּבַּרִית גִּיבָּרַיָא שֵׁיצִיתִי פַרעֹה וּמַשׁרְיָתֵיהּ דַּהֲווֹ תַקִיפִין כְּתַנִינָא :

תנין - ח' (בנו"ן , בלישנא): ראה יש' כז , א.

זרוע יי' - ל'; המחצבת - [ל']; תנין - ח'.

עורי עורי - תפילת הנביא היא. רהב - מצרים , שכתוב בהם "רהב הם שבת" (יש' ל , ז). מחוללת - לשון הרג חלל. תנין - פרעה.

המחצבת רהב - המחצבת ממשל רב של אומות. מחוללת תנין - הורגת פרעה מלך מצרים הנמשל לתנין "הרובץ בתוך יאוריו" (יח' כט , ג) , שכשם שאין תנין הרובץ בתוך יאור יכול לחיות בלא יאור , כך אין מצרים יכולה לחיות בלא יאור , לפי שלא למטר השמים ישתו מים , אלא היאור עולה ומשקה אותם , ולא עליהם יהיה הגשם (ע"פ זכ' יד , יז). עד כאן פתרתי אחר מליצת הנבואה , ואערכה לי אחר פשוטן של מקראות והילוכן. ומדרש רבותינו (פר"כ יז , א): "ותאמר ציון עזבני יי'" (יש' מט , יד); "אזכרה נגינתי בלילה עם לבבי אשיחה ויתחפש רוחי" (תה' עז , ז) - רבי אייבו ורבי יהודה ברבי סימון; רבי אייבו אמר: אמרה כנסת ישראל לפני הקדוש ברוך הוא: רבונו של עולם נזכרת אני שהושברתי במלכיות , כמא דתימר "אשר מגן צריך" (בר' יד , כ); ורבי יהודה ברבי סימון אמר: אמרה כנסת ישראל לפני הקדוש ברוך הוא: רבונו של עולם , נזכרת אני שירים שאמרתי לפניך בלילה; כמא דתימר "ונגינותיי ננגן כל ימי חיינו" (יש' לח , כ); "בלילה" (תה' עז , ז) - לילו של פרעה , שנאמר "ויהי בחצי הלילה" וגו' (שמ' יב , כט); לילו של גדעון , דכתיב בו "ויהי בלילה ההוא ויאמר לו (בנוסחנו: אליו) יי' קום רד במחנה" וגו' (שו' ז , ט); "עם לבבי אשיחה ויתחפש רוחי" (תה' עז , ז) - משתעי אנא עם לבי , והיא מפשפשה ואמירת: "הלעולמים יזנח יי'" (שם , ח)? חס ושלום! לא שבק ולא שביק , "כי לא יזנח לעולם יי'" (איכה ג , לא). "ולא יוסיף לרצות עוד" (תה' עז , ח) - לשעבר היית מרצה אחרים בשבילי: משה כועס ואתה היית מרצה אותו בשבילי , שנאמר "ושב אל המחנה" (שמ' לג , יא). "גמר אומר לדור ודור" (תה' עז , ט) - רבי חננא בר פפא ורבי סימון; רבי חננא בר פפא אמר: נגמר אותו דיבור שאמרת למשה "וחנותי את אשר אחון" (שמ' לג , יט); רבי סימון אמר: הא חסילא , הא מסמכא עם ירמיה "כי אספתי את שלומי מאת העם הזה" (יר' טז , ה). "השכח חנות אל אם קפץ באף רחמיו סלה" (תה' עז , י) השכחת שאתה "אל רחום וחנון ארך אפים" (שמ' לד , ו)? השכחת חניותיך: "על פי יי' יחנו" (במ' ט , כג)? השכחת מחנותיך: אוהל מועד וגלגל ונוב וגבעון ושילה ובית עולמים? "אם קפץ באף רחמיו סלה" - אף על גב דהוא כעוס , רחמיו קרובין; וציון אומרת עזבתנו: "ותאמר ציון עזבני יי'" וכו'!? כדאיתא בפסיקתא (פר"כ יז , א). "יי' אלהים נתן לי לשון למודים לדעת לעות את יעף דבר" וגו' , "יי' אלהים פתח לי אזן" וגו' , "גוי נתתי למכים" וגו' (יש' נ , ד - ו) - זהו שאמר הכתוב "אהבת צדק ותשנא רשע על כן משחך אלהים אלהיך שמן ששון מחביריך" (תה' מד , ח); רבי עזריה בשם רבי יהודה ברבי סימון פתר קריא בישעיה (פר"כ טז , ד): אמר ישעיה: מטייל הייתי בבית תלמודי "ואשמע את קול יי' אומר את מי אשלח ומי ילך לנו" (יש' ו , ח) - שלחתי את מיכה והיו מכין אותו; הדא הוא דכתיב "בשבט יכו על הלחי את שופט ישראל" (מי' ד , יד); שלחתי את עמוס והיו קורין אותו פסילוס; אמר רבי פנחס: ולמה היו קורין אותו פסילוס? שהיה עמוס בלשונו. "ואומר הנני שלחני" (יש' ו , ח) - אמר לו הקדוש ברוך הוא לישעיה: בניי טרחנים הם , סרבנים הם , תקבל עליך להתבזות וללקות מבניי? אמרתי לו: על מנת כן "גוי נתתי למכים ולחיי למורטים" (יש' נ , ו) והלואי שהייתי כדיי לילך בשליחותך אצל בניך ולהחזירם למוטב. אמר לו הקדוש ברוך הוא: ישעיה , "אהבת צדק ותשנא רשע" - אהבת לְצַדֵק את בניי ושנאת לחייבם , "על כן משחך אלהים אלהיך שמן ששון מחביריך" (תה' מה , ח) , שכל הנביאים קבלו נביא במקום נביא: "ויאצל מן הרוח אשר עליו" (במ' יא , כה); "נחה רוח אליהו על אלישע" (מ"ב ב , טו); אבל אתה רוח יי' אלהים עליך (ע"פ יש' סא , ג); וכל הנביאים נתנבאו נחמות פשוטות , ואתה מתנבא נחמות כפולות: "עורי עורי" (יש' נב , א); "התעוררי התעוררי" (יש' נא , יז); "שוש אשיש" (יש' סא , י); "נחמו נחמו" (יש' מ , א).

עורי - מלרע , וככה רבים. לבשי עוז - כי הלבוש תפארת לזרוע. המחצבת רהב - אנשי הנצוח , וכמהו "לא פנה אל רהבים" (תה' מ , ה); "אזכיר רהב ובבל" (שם פז , ד). מחוללת - מגזרת "חיל אחז" (שמ' טו , יד) , והטעם: על האותות שנעשו במצרים; ותנין - הוא פרעה , וכן כתוב בספר יחזקאל "התנין הגדול" (יח' כט , ג).

לבשי עז - להושיע עמי בגבורות ונפלאות. המחצבת רהב - המוחצת זידונים וגיאונים בים סוף. מחוללת והורגת תנין שבים במטה , בהבקע הים , וכיוצא בו "אתה פוררת בעזך ים שברת ראשי תנינים על המים" (תה' עד , יג). המחצבת - כמו "על כן חצבתי בנביאים הרגתים באמרי פי" (הו' ו , ה).

עורי עורי - שניהם מלרע. לבשי עוז - דרך משל , כמו "גיאות לבש" (תה' צג , א). עורי - זה מלעיל. כימי קדם - במצרים. עולמים - זה ימים רבים וזמנים ארוכים שעברו. הלא... רהב - זה מצרים , וכן "אזכיר רהב ובבל" (תה' פז , ד). ואמר המחצבת - שהכה אותם בעשר מכות. מחוללת - מגזרת "חיל כיולדה" (תה' מח , ז). תנין - זה פרעה , וכן אמר "התנין (בנוסחנו: התנים) הגדול הרובץ בתוך יאוריו" (יח' כט , ג).

הלא את - כנוי לזרוע יי'.

עורי עורי לבשי עז - הדין היה להיות הטעם מלעיל , ונשתנה מלרע. המחצבת רהב - זו מצרים , דכתיב "אזכיר רהב" (תה' פז , ד) , ועל שם גדולתה נקראת כך , מלשון "תרהיבני בנפשי עז" (תה' קלח , ג). מחוללת תנין - פרעה נקרא 'תנין'. ומחוללת - לשון "חלל" (דב' כא , א).
ריכוז קישורים