תנ"ך - ישעיהו פרק נב פסוק א - עורי עורי לבשי עזך ציון לבשי׀ בגדי תפארתך ירושלם עיר הקדש כי לא יוסיף יבא־בך עוד ערל וטמא:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

עוּרִ֥י עוּרִ֛י לִבְשִׁ֥י עֻזֵּ֖ךְ צִיּ֑וֹן לִבְשִׁ֣י׀ בִּגְדֵ֣י תִפְאַרְתֵּ֗ךְ יְרוּשָׁלִַם֙ עִ֣יר הַקֹּ֔דֶשׁ כִּ֣י לֹ֥א יוֹסִ֛יף יָבֹא־בָ֥ךְ ע֖וֹד עָרֵ֥ל וְטָמֵֽא: (ישעיהו פרק נב פסוק א)

טקסט וניקוד:

עוּרִי עוּרִי לִבְשִׁי עֻזֵּךְ צִיּוֹן לִבְשִׁי׀ בִּגְדֵי תִפְאַרְתֵּךְ יְרוּשָׁלִַם עִיר הַקֹּדֶשׁ כִּי לֹא יוֹסִיף יָבֹא־בָךְ עוֹד עָרֵל וְטָמֵא: (ישעיהו פרק נב פסוק א)

טקסט בלבד:

עורי עורי לבשי עזך ציון לבשי׀ בגדי תפארתך ירושלם עיר הקדש כי לא יוסיף יבא־בך עוד ערל וטמא: (ישעיהו פרק נב פסוק א)

תיקון קוראים:

עורי עורי לבשי עזך ציון לבשי׀ בגדי תפארתך ירושלם עיר הקדש כי לא יוסיף יבא־בך עוד ערל וטמא: (ישעיהו פרק נב פסוק א)
אִתגַּלַא אִתגַּלַא לְבַשִׁי תּוּקפִיך צִיוֹן לְבַשִׁי לְבוּשֵׁי תוּשׁבַּחתִּיך יְרוּשׁלֶם קַרתָּא דְקוּדשָׁא אֲרֵי לָא יוֹסְפוּן דְּיִעדּוֹן בִּיך עוֹד עַרלִין וּמסָאֲבִין :

יבא - ל' חס' בסיפ'.

עורי - כל המפרשים הסכימה דעתם , כי זאת הנבואה עודנה לעתיד , אע"פ שישוב להזכיר "סורו צאו משם" (להלן , יא); וזאת היא תשובת הכהן ז"ל , ולא אמר כלום , כאשר אפרש. כי אם אמרנו שזאת הנבואה היא על גלות בבל ושוב הגולה , הנה כתוב לא יוסיף יבוא בך עוד ערל וטמא , וכתוב "כי מי נח... כן נשבעתי" (יש' נג , ט); והנה היא גזירה , לא תבטל כלל. ובא יבוא אחרי יוסיף , כמו "אל תרבו תדברו גבוהה" (ש"א ב , ג); ויחסר אות שי"ן , והיא דרך צחות בלשון.

עורי עורי... עוזך , שהיית מופשטת ממנו עד עתה , לבשי אותו. ערל וטמא - ערל זה מלכות אדום , שהם ערלים , וטמא זה מלכות ישמעאל , שהם מראים עצמם טהורים ברחוץ גופם , והם טמאים במעשיהם הרעים. ושתי המלכיות האלה החזיקו בירושלם מיום החרבן , ושניהם נלחמים עליה זה זמן רב , זה כובשה מזה וזה מזה , ומיום הגאולה ואילך לא יעברו בה עוד כל ימי עולם (ע"פ יש' סג , ט) , וכן אמר "וזרים לא יעברו בה עוד" (יואל ד , יז).

לא יוסיף , וכן קדם "לא תוסיפי" (יש' נא , כב) - הנה רבים כאלה שאינם נצחיים , וזה נכון בעברי מאד , ובהגיון. ערל - הנה ידוע כי רוב האומות היו אז ערלים , והעד: "פן יבאו הערלים האלה" (ש"א לא , ד) , ואיך שיהיה , הנה יעד שלא יבא עוד בציון ערל; וכתב יחזקאל לבאור שתוף שם 'ערל' , ואמר "ערל לב וערל בשר לא יבא אל מקדשי" - לשרתני (יח' מד , ט); ודי בזה לנו טענות כנגד החולקים עלינו.

עורי... התפתחי והתירי מוסרי צוארך.