תנ"ך - רני עקרה לא ילדה פצחי רנה וצהלי לא־חלה כי־רבים בני־שוממה מבני בעולה אמר ה':

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

רָנִּ֥י עֲקָרָ֖ה לֹ֣א יָלָ֑דָה פִּצְחִ֨י רִנָּ֤ה וְצַֽהֲלִי֙ לֹא־חָ֔לָה כִּֽי־רַבִּ֧ים בְּֽנֵי־שׁוֹמֵמָ֛ה מִבְּנֵ֥י בְעוּלָ֖ה אָמַ֥ר יְהוָֽה: (ישעיהו פרק נד פסוק א)

טקסט וניקוד:

רָנִּי עֲקָרָה לֹא יָלָדָה פִּצְחִי רִנָּה וְצַהֲלִי לֹא־חָלָה כִּי־רַבִּים בְּנֵי־שׁוֹמֵמָה מִבְּנֵי בְעוּלָה אָמַר יְהוָה: (ישעיהו פרק נד פסוק א)

טקסט בלבד:

רני עקרה לא ילדה פצחי רנה וצהלי לא־חלה כי־רבים בני־שוממה מבני בעולה אמר ה': (ישעיהו פרק נד פסוק א)

תיקון קוראים:

רני עקרה לא ילדה פצחי רנה וצהלי לא־חלה כי־רבים בני־שוממה מבני בעולה אמר יהוה: (ישעיהו פרק נד פסוק א)
שַׁבְּחִי יְרוּשׁלֶם דַּהֲוָת כְּאִתָּא עַקרָא דְּלָא יְלֵידַת בּוּעִי תֻשׁבְּחָא וְדוּצִי דַּהֲוָת כְּאִיתָּא דְּלָא עַדִּיאַת אֲרֵי סַגִּיאִין יְהוֹן בְּנֵי יְרוּשׁלֶם צָדִיתָא מִבְּנֵי רוֹמֵי יָתֵיבתָּא אֲמַר יְיָ :

חלה - ג' בטעמא (מלעיל): יש' נד , א; סו , ח; מי' א , יב. שוממה - ג' (ב' חסר וחד מלא , בלישנא): ש"ב יג , כ; יש' נד , א; *איכה א , יג. בעולה - ב': יש' נד , א; סב , ד. אמר יי' - כ' סופי פסוקים: ראה יש' לט , ו.

לא ילדה - ל'; וצהלי - ל'; חלה - ג' בטע'; שוממה - ג'.

רני עקרה - ירושלם , אשר היתה כלא ילדה. לא חלה - לשון לידה הוא , שהיולדה - על ידי חיל וחבלים יולדת. מבני בעולה - בת אדום.

רני עקרה לא ילדה פצחי וגו' - (שמא חסר קטע). (מדרש רבותינו:)

רני עקרה - כנסת ישראל. עקרה - לא ילדה והיא עקרה - והטעם: שמעט מספר ישראל. פצחי גם צהלי - פרשתיו (יש' י , ל; נב , ט). לא חלה - מגזרת "חיל" (יר' ו , כד); וכן הוא: פצחי רנה וצהלי עקרה אשר לא חלה. ועל דעת רבי משה הכהן ז"ל: בבל. ועל דרך האמת: כל אומה שיש לה בעל , והוא מלך.

רני - זעקי רנה; 'אשקריץ' (בלעז); ומשמש זעקת שמחה וחלופה , כגון "וירא כל העם וירנו" (וי' ט , כד). כי רבים יהיו בני שוממה - יחידה וגלמודה , מבני בעולה - שתמיד בעלה אצלה , כגון אומות העולם שלא גלו מארצם.

רני עקרה - כתרגומו: "שבחי ירושלם דהוית כאיתתא עקרא דלא ילידת" , וכן לא חלה: "דהוית כאיתתא דלא אעדיאת"; כי ההרה תחיל קרוב ללידתה , וכן "חיל כיולדה" (יר' ו , כד). בני שוממה - אע"פ שהיתה ירושלם ימים רבים שוממה , רבים יהיו בניה. מבני בעולה - והם אומות העולם שהם כבעולות , כלומר כאשה שיושבת עם בעלה ובניה , והפכה - האלמנה והשכולה , שהיא שוממה , והיא ירושלם שהיא "כאלמנה" (איכה א , א); ואמר "כאלמנה" , ולא אמר 'אלמנה' , כי בעלה חי וקיים. ויונתן תרגם: "ארי סגיאין יהון בני ירושלם צדיתא מבני רומי יתיבתא"; זכר רומי , לפי דעתי , שהיא המלכות הרביעית (ראה דנ' ז , כג) , כי מלכות ישמעאל אע"פ שהיא תקיפה , מלכות רומי גוברת עליה.

רני עקרה וגו' - כבר קדם לנו (ראה רד"ק יש' יז , יא) , שלשון זכר ולשון נקבה אין אחד מהם סימן הכרח , ובפרט על כלל עם , כי פעם יאמר עליו לשון זכר , כמו "ויאמר מצרים" (שמ' יד , כה); ו"ישלח ישראל" (במ' כא , כא); ורבים כן לאין מספר; ופעם לשון נקבה - על האֻמה והקהלה , ולכן "ותערוך ישראל" (ש"א יז , כא); "אם תשים אשם" (יש' נג , י); ורבים כן לאין מספר; ויותר מופלג "ותכל דוד" (ש"ב יג , לט) , כי הוא גופה ובריאה; וכבר הארכנו בסוד זה במקום אחר (מ"כ ח"ב ע' 20 - 21 ); אבל הכונה בכאן , כי היה נכון מאד לישעיה , שכאשר יאמר בהרבה מקומות לשון זכר לנכח ישראל , פעם לשון רבים , כמו שהתחיל "נחמו נחמו עמי" וגו' (יש' מ , א) , ופעם לשון יחיד , כמו "ואתה ישראל עבדי" וגו' (שם מא , ח); "הנה ישכיל עבדי" וגו' (שם נ , יג); ופעם לשון נקבה , כמו שקדם "דברו על לב ירושלם וקראו אליה כי מלאה צבאה כי נרצה עונה" וגו' (שם מ , ב) , וכן "עורי עורי לבשי עזך ציון" וגו' (שם נב , א) , וכן ביתר העמים , כמו "רדי ושבי על עפר בתולת בת בבל" וגו' (שם מז , א) , וכן בזה: רני עקרה וגו'; "עניה סערה" וגו' (להלן , יא); ואחר "דרשו" וגו' (יש' נה , ו) , ואחר "צופיו עורים" וגו' (שם נו , י); "קרא בגרון" וגו' (שם נח , א). ובכלל , הכל הולך בשנוי , פעם ליחיד ופעם לרבים , פעם לשון זכר ופעם לשון נקבה , פעם לנכח ופעם לנסתר; והכל אמת , וכל זה מבואר. בני שוממה - הם בני ישראל , ובני בעולה - הם בני אשור; והכל תארים לפי הזמן העבר בעת בנין בית שני , וזה כטעם "עד עקרה ילדה שבעה ורבת בנים אומללה" (ש"א ב , ה).

רני וצהלי אותה שעד עתה לא חלה , כי רבים יהיו בני ירושלם , שהיא שוממה , מבני רומי שהיא בעולה.
ריכוז קישורים