תנ"ך - כי
ההרים
ימושו
והגבעות
תמוטינה
וחסדי
מאתך
לא־ימוש
וברית
שלומי
לא
תמוט
אמר
מרחמך
ה':
ס
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
כִּ֤י
הֶהָרִים֙
יָמ֔וּשׁוּ
וְהַגְּבָע֖וֹת
תְּמוּטֶ֑ינָה
וְחַסְדִּ֞י
מֵאִתֵּ֣ךְ
לֹא־יָמ֗וּשׁ
וּבְרִ֤ית
שְׁלוֹמִי֙
לֹ֣א
תָמ֔וּט
אָמַ֥ר
מְרַחֲמֵ֖ךְ
יְהוָֽה:
ס
(ישעיהו פרק נד פסוק י)
כִּי
הֶהָרִים
יָמוּשׁוּ
וְהַגְּבָעוֹת
תְּמוּטֶינָה
וְחַסְדִּי
מֵאִתֵּךְ
לֹא־יָמוּשׁ
וּבְרִית
שְׁלוֹמִי
לֹא
תָמוּט
אָמַר
מְרַחֲמֵךְ
יְהוָה:
ס
(ישעיהו פרק נד פסוק י)
כי
ההרים
ימושו
והגבעות
תמוטינה
וחסדי
מאתך
לא־ימוש
וברית
שלומי
לא
תמוט
אמר
מרחמך
ה':
ס
(ישעיהו פרק נד פסוק י)
כי
ההרים
ימושו
והגבעות
תמוטינה
וחסדי
מאתך
לא־ימוש
וברית
שלומי
לא
תמוט
אמר
מרחמך
יהוה:
ס
(ישעיהו פרק נד פסוק י)
אֲרֵי
טוּרַיָא
יִעדּוֹן
וְרָמָתָא
יִתפָּרְקָן
וְטוּבִי
מִנִיך
יְרוּשׁלֶם
לָא
יִעדֵּי
וּקיָם
שְׁלָמִי
לָא
יִתרַחַק
אֲמַר
דַּעֲתִיד
לְרַחָמָא
עֲלַך
יְיָ
:
ימושו
-
ג':
יש'
נד
,
י;
נט
,
כא;
יר'
לא
,
לו.
לא
-
ימוש
-
ב':
יהו'
א
,
ח;
יש'
נד
,
י.
ימושו
-
ג';
תמוטינה
-
ל';
מאתך
-
ל';
לא
-
ימוש
-
ב'.
כי
ההרים
ימושו
-
אף
אם
תכלה
ותתום
זכות
אבות
ואמהות
,
חסדי
מאתך
לא
ימוש
(ראה
ירוש'
סנה'
י
,
א
[כז
,
ד]).
כי.
טעם:
יתכן
שימושו
ההרים
,
רק
חסדי
מאתך
לא
תמוש
,
וברית
שלומי
-
ביני
ובינך;
והטעם
-
כבעל
עם
אשתו
,
ביניהם
ברית
שלום.
תמוטנה
-
כמו
"תשובנה"
(יח'
טז
,
נה)
,
כי
לשון
נקבות
בפעלים
השניים
הנראים
יבאו
על
שני
משקלים.
כי
ההרים
ימושו
-
אף
אם
ההרים.
כי
ההרים
-
ההרים
והגבעות
הם
הדבר
הקיים
אשר
בארץ
,
ואע"פ
כן
פעמים
ימושו
ותמוטינה
ברעש
הארץ
,
אבל
חסדי
ובריתי
אתך
הוא
יותר
קיים
,
שלא
ימוש
לעולם.
ויש
לפרש
ההרים
והגבעות
-
משל
על
מלכי
האומות.
כי
מי
נח
וגו'
,
כי
ההרים
וגו'
-
אין
אצל
הבקי
בעברי
ובהגיון
תמה
כלל
באלו
הלשונות
וביותר
מופלגים
,
כי
ימצאו
על
יעוד
עמידתנו
בזמן
בית
שני
שהיה
כמו
ארבע
מאות
שנה;
ובאור
זה
יותר
'אוצר
יי''
יבא.
כי
ההרים
ימושו
וגו'
-
מבואר
המכוון
באלו
הגזרות
הארבע
אצל
היודעים
,
ובאור
זה
הכלל
'אוצר
יי''
יבא.