תנ"ך - ושמתי
כדכד
שמשתיך
ושעריך
לאבני
אקדח
וכל־גבולך
לאבני־חפץ:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וְשַׂמְתִּ֤י
כַּֽדְכֹד֙
שִׁמְשֹׁתַ֔יִךְ
וּשְׁעָרַ֖יִךְ
לְאַבְנֵ֣י
אֶקְדָּ֑ח
וְכָל־גְּבוּלֵ֖ךְ
לְאַבְנֵי־חֵֽפֶץ:
(ישעיהו פרק נד פסוק יב)
וְשַׂמְתִּי
כַּדְכֹד
שִׁמְשֹׁתַיִךְ
וּשְׁעָרַיִךְ
לְאַבְנֵי
אֶקְדָּח
וְכָל־גְּבוּלֵךְ
לְאַבְנֵי־חֵפֶץ:
(ישעיהו פרק נד פסוק יב)
ושמתי
כדכד
שמשתיך
ושעריך
לאבני
אקדח
וכל־גבולך
לאבני־חפץ:
(ישעיהו פרק נד פסוק יב)
ושמתי
כדכד
שמשתיך
ושעריך
לאבני
אקדח
וכל־גבולך
לאבני־חפץ:
(ישעיהו פרק נד פסוק יב)
וַאֲשַׁוֵי
כְמַרגַּליָן
אָעַך
וְתַרעַך
לְאַבנֵי
גְמָר
וְכָל
תְּחוּמַך
לְאַבנֵי
צְרוֹך
:
גבולך
-
ב':
יש'
נד
,
יב;
תה'
קמז
,
יד.
כדכד
-
ל';
שמשתיך
-
ל';
אקדח
-
ל';
גבולך
-
ב'.
כדכד
-
מין
אבן
טובה.
שמשותיך
-
יונתן
תירגם
אעך.
מנחם
חברו
(מחברת:
'שמש')
עם
"ישמשוניה"
(דנ'
ז
,
י);
ומדרש
תילים
פותר
(?
וראה
פר"כ
יח
,
ה)
שמשותיך:
"ושמש
ומגן"
(תה'
פד
,
יב)
-
שיני
החומה.
ויש
פותרין
בו
(ראה
ר'
יוסף
קרא):
לשון
'שמש'
-
חלונות
שחמה
זורחת
בהן
,
ועושין
כנגדן
מחיצה
במיני
זכוכית
צבעים
לנוי.
לאבני
אקדח
-
יונתן
תירגם
"לאבני
גמר";
'גומרין'
-
תרגום
של
'גחלים'
(ראה
ש"ב
כב
,
ט)
,
פתר
אקדח:
לשון
"קודחי
אש"
(יש'
נ
,
יא)
,
והם
מין
אבנים
טובות
בוערות
כלפידים;
והוא
'קריבונקלא'
(בלעז)
-
לשון
'גחלת'.
ויש
פותרין
(ראה
ב"ב
עה
,
א):
לשון
'מקדח';
אבנים
גדולות
,
שכל
חלל
הפתח
קדוח
בתוכן
והמזוזה
והמפתן
והסף
כולן
מתוך
האבן
הם.
לאבני
חפץ
-
"לאבני
צרוך"
(ת"י).
ושמתי
כדכד
שמשותייך
-
(פר"כ
יח
,
ה:)
רבי
אבא
בר
כהנא
אמר:
כדין
וכדין.
רבי
יהושע
בן
לוי
אמר:
כדכדיא.
רבי
יהושע
בן
לוי
קם
עם
אליהו
זכור
לטוב.
אמר
ליה:
לית
את
מחמי
לי
הלין
כדכדיא?
אמר
ליה:
אִין.
הראה
לו
על
ידי
נס:
מעשה
בספינה
אחת
שהיתה
מפרשת
בים
,
והיתה
כולה
גוים
והיה
בה
תינוק
אחד
יהודי
,
ובא
עליה
סער
גדול;
איתגלי
אליהו
על
ההוא
ינוקא;
אמר
ליה:
את
אזיל
בשליחותי
לגבי
רבי
יהושע
בן
לוי
ותחמי
ליה
אילין
כדכדיא
,
ואנא
משיזיב
להדא
אילפא
בזכותך.
אמר
ליה:
רבי
יהושע
בן
לוי
גדול
הדור
הוא
ולית
הוא
מאמין
יתי.
אמר
ליה:
ענוון
הוא
ומהמנתך
,
וכד
תחמי
יתהון
ליה
,
לא
תחמי
יתהון
ליה
קדם
בר
אנש
,
אלא
דובריה
למערתא
דרחיקא
מן
לוד
תלתא
מילין
וחמין
ליה
יתהון
תמן.
מיד
נעשה
לו
נס
ויצא
בשלום
משם.
אזל
ההוא
ינוקא
לגבי
רבי
יהושע
בן
לוי
ואשכחיה
דהוה
יתיב
במתיבתא
רבא
דלוד.
אמר
ליה:
מרי
,
מילא
דצניעו
אית
לי
למימר
לך;
קם
ליה
רבי
יהושע
בן
לוי;
איתון
חמון
ענוותנותא
דרבי
יהושע
בן
לוי
,
דעבד
מהלך
בתריה
תלתא
מילין
ולא
אמר
ליה
מה
את
בעי
מינאי
,
וכיון
דמטון
למערתא
,
אמר
ליה:
מרי
,
אילין
כדכודיא;
ומדמחמי
יתהון
ליה
,
הבהיקה
כל
לוד
מאורן
,
והשליכן
לארץ
ונגנזו.
שמשותייך
-
שורייך.
ושעריך
לאבני
אקדח
-
רבי
ירמיה
בשם
רבי
שמואל
בר
רבי
יצחק:
עתיד
הקדוש
ברוך
הוא
לעשות
שער
מזרחי
של
בית
המקדש
,
הוא
ושני
פשפשיו
,
אבן
אחת
של
מרגלית.
רבי
יוחנן
הוה
יתיב
רבתי
דציפורי
ודרש:
עתיד
הקדוש
ברוך
הוא
לעשות
שער
מזרחי
של
בית
המקדש
,
הוא
ושני
פשפשיו
אבן
אחת
של
מרגלית;
והוה
תמן
חד
מינא
פרוש
,
אמר:
אפילו
כהדין
ביעתא
דשפנינא
לא
אשכחינן
,
כהדין
יתיב
ודריש
הכזון?
עם
כשהוא
מפרש
בים
הגדול
,
שקעה
ספינתו
בים
וירד
לעמקי
הים
וראה
מלאכי
השרת
מסתתין
בו
ומגלפין
בו
ומסרגין
בו.
אמר:
מה
הוא
זה?
אמרו
לו:
זהו
שער
מזרחי
של
בית
המקדש
,
הוא
ושני
פשפישיו
אבן
אחת
של
מרגלית;
מיד
נעשה
לו
נס
ויצא
משם
בשלום.
בשתא
חוריתא
אתא
ואשכח
רבי
יוחנן
יתיב
ודריש
בההוא
עיניינא:
עתיד
הקדוש
ברוך
הוא
לעשות
שער
מזרחי
של
בית
המקדש
,
הוא
ושני
פשפשיו
,
אבן
אחת
של
מרגלית.
אמר
ליה:
סבא
,
סבא
,
כל
מה
דאת
יכיל
למגלגלא
-
גליג
,
משבחא
-
שבח
,
דאילולי
דחמון
עיניי
לא
מהימנא
ליה.
אמר
ליה:
ואילולי
דחמון
עינך
לא
מיהמנת
למילוי!?
תלא
עינוהי
ואסתכל
ביה
ומיד
נעשה
גל
של
עצמות.
מעשה
בחסיד
אחד
דהוה
מטייל
בשוניתא
בימא
דחיפה
והוה
מהרהר
בלבו:
תאמר
שהקדוש
ברוך
הוא
עתיד
לעשות
שער
מזרחי
,
הוא
ושני
פישפשיו
,
אבן
אחת
של
מרגלית?
מיד
יצתה
בת
קול
ואמרה
לו:
אילולי
שאתה
חסיד
גמור
כבר
היתה
מדת
הדין
פוגעת
בך;
העולם
כולו
בראתי
לששה
ימים
,
ושער
מזרחי
של
בית
המקדש
אי
איפשר
לעשות
,
הוא
ושני
פשפשיו
,
אבן
אחת
של
מרגלית?
מיד
נבקע
הים
לפניו
,
וראה
מלאכי
השרת
מגלפין
בו
ומסתתין
בו
ומגרפין
בו;
אמר
להם:
מה
הוא
זה?
אמרו
לו:
זהו
שער
מזרחי
של
בית
המקדש
,
הוא
ושני
פשפשיו
אבן
אחת
של
מרגלית.
מיד
בקש
רחמים
על
עצמו
ואמר:
רבונו
של
עולם!
אע"פ
שהרהרתי
בלבי
,
בשפתי
לא
הוצאתי.
וכל
גבולך
לאבני
חפץ
-
(פר"כ
יח
,
ו):
אמר
רבי
בנימן
בר
לוי:
עתידין
תחומי
ישראל
להיות
מליאים
אבנים
טובות
ומרגליות
וכל
ישראל
באים
ונוטלין
חפציהן
מהן.
לפי
שבעולם
הזה
ישראל
הם
מתחמים
במצבות
,
אבל
לעולם
הבא
הם
מתחמים
באבנים
טובות
ומרגליות
,
שנאמר:
וכל
גבולך
לאבני
חפץ.
.
אמר
רבי
לוי:
עתידין
תחומי
ירושלם
להיות
מלאים
שמונה
עשר
מיל
על
שמונה
עשר
מיל
אבנים
טובות
ומרגליות;
לפי
שבעולם
הזה
אדם
חייב
לחבירו
,
הוא
אומר
לו:
לך
אצל
הדיין
ונדון;
פעמים
שהוא
עושה
ביניהם
שלום
ופעמים
שאין
עושה
ביניהם
שלום
,
ליתי
תרין
אפין
נפקן
מרציין;
אבל
לעולם
הבא
אדם
חיב
לחבירו
,
אומר
לו:
נלך
נדון
לפני
מלך
המשיח
בירושלם;
וכיון
שהן
מגיעין
אצל
תחומי
ירושלם
,
מוצאין
אותן
אבנים
טובות
ומרגליות
,
הוא
נוטל
שתים
מהן
ואומר
לו:
יותר
מאילו
איני
חייב
לך;
והלה
אומר:
אף
לא
כדין
,
הא
יהא
שביק
לך;
הדא
הוא
דכתיב
"השם
גבולך
שלום"
(תה'
קמז
,
יד).
[אקדח
-
לשון
'גחלת'
,
והתרגום
מוכיח:
"ותרעך
לאבני
גומר".]
ושמתי.
אין
ריע
למלת
כדכד
במקרא
,
והיא
אבן
יקרה.
ושמשותייך
-
מגזרת
'שמש';
והם
בחלונות
,
ישימו
בם
זכוכית
,
וזה
מנהג
ארמוני
המלכים
,
והם
המשמשות
על
השער.
אקדח
-
אבן
יקרה
,
ואל"ף
נוסף;
והוא
מגזרת
"כי
אש
קדחה
באפי"
(דב'
לב
,
כב).
לאבני
חפץ
-
שיש
לאדם
חפץ
בהם;
לא
ככל
האבנים
שהם
מושלכות
,
אין
חפץ
בהם.
שמשותיך
-
חלונות
לאורה.
וכל
גבולך
-
ערי
ארצך.
לאבני
חפץ
-
כגון
שַיִש.
ושמתי
כדכד
-
תרגום
ירושלמי
"נפך
ספיר"
(שמ'
כח
,
יח):
"כדכדינא
וספירנא";
ו'נפך'
היא
מרגלית
שחורה.
שמשותיך
-
החלונות
שתכנס
בהם
השמש.
אפשר
כי
פנות
החלונות
יהיו
אבן
כדכד
,
או
אפשר
אויר
החלונות
יבנה
בכדכד
,
כמו
שעושין
אותן
בזכוכית
צבועה
במיני
צבעונין
,
וכשיכה
ניצוץ
השמש
עליהם
יהיה
המראה
יפה
מבפנים.
לאבני
אקדח
-
הלמ"ד
מורה
על
העצם
,
כלמ"ד
"לכל
כליו
תעשה
נחשת"
(שמ'
כז
,
ג);
"הרגו
לאבנר"
(ש"ב
ג
,
ל);
"והשלישי
לאבשלום"
(ש"ב
יג
,
כג).
אקדח
-
אבן
מזהירה
כאש
,
וכן
"בתוך
אבני
אש
התהלכת"
(יח'
כח
,
יד)
,
לפיכך
נקראת
אקדח
,
מן
"קודחי
אש"
(יש'
נ
,
יא)
,
וכן
תרגם
יונתן:
"לאבני
גמר"
,
כתרגום
"גחלת"
(ראה
יש'
מד
,
יט)
-
"גומרא".
לאבני
חפץ
-
אבנים
שיש
חפץ
בהם.
ומה
שאמר
וכל
גבולך
-
כלומר
לא
ירושלם
לבדה
,
אלא
אף
ערי
גבולה.
ויתכן
לפרש
למ"ד
לאבני
אקדח
,
לאבני
חפץ
-
משמשת
,
כלומר:
האבנים
שהיו
בהם
מתחילה
אשים
אותם
לאבנים
טובות
ומרגליות;
וכן
למ"ד
"ושמתים
ליער"
(הו'
ב
,
יד)
והדומים
לה.
והדברים
האלה
אפשר
שיהיו
כן
כמשמעם
,
או
אפשר
שהם
משל
לרוב
הגדולה
שתהיה
לישראל
ושפע
הטובה
,
עד
שאם
ירצו
יעשו
בניינם
באבנים
טובות
ומרגליות.
שמשותיך
-
החלונות
שעושין
שם
על
השערים
,
להכנס
משם
שמש
או
אור
שמש
כשיהיה
השער
נסגר.
ושמתי
כדכד
שמשתיך
-
מין
אבן
טובה
היא.
ושמשותיך
הן
חלונות
שהשמש
זורח
ומאיר
לבית
מהם.
ושעריך
לאבני
אקדח
-
לשון
"אש
קדחה
באפי"
(דב'
לב
,
כב)
,
והאל"ף
נוספת;
כלומר:
מרגליות
הבוערות
כלפידים
,
וכן
תרגומו:
"לאבני
גמר"
-
לשון:
"גומרין
דאשא"
(ת"א
וי'
טז
,
יב).
לאבני
חפץ
-
אבנים
שכל
אדם
חפץ
בהם.