תנ"ך - הן גור יגור אפס מאותי מי־גר אתך עליך יפול:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

הֵ֣ן גּ֥וֹר יָג֛וּר אֶ֖פֶס מֵאוֹתִ֑י מִי־גָ֥ר אִתָּ֖ךְ עָלַ֥יִךְ יִפּֽוֹל: (ישעיהו פרק נד פסוק טו)

טקסט וניקוד:

הֵן גּוֹר יָגוּר אֶפֶס מֵאוֹתִי מִי־גָר אִתָּךְ עָלַיִךְ יִפּוֹל: (ישעיהו פרק נד פסוק טו)

טקסט בלבד:

הן גור יגור אפס מאותי מי־גר אתך עליך יפול: (ישעיהו פרק נד פסוק טו)

תיקון קוראים:

הן גור יגור אפס מאותי מי־גר אתך עליך יפול: (ישעיהו פרק נד פסוק טו)
הָא אִתכַּנָשָׁא יִתכַּנשׁוּן לִיך גָּלְוָת עַמִיך לְסוֹפָא מַלכֵי עַמְמַיָא דְּמִתכַּנשִׁין לְאַעָקָא לִיך יְרוּשׁלֶם בְּגַוִיך יִתרְמוֹן :

מאותי - ה' מלא בסיפרא (בלישנא): ראה יש' לז , ו. יפול - ז' מלא: ראה יש' י , לד.

גור - ל'; מאותי - ל' ומל'.

הן גור יגור אפס מאותי - הן ירוא יירא , ויגור מְגורת רעות , אותו שאין אני עמו , הוא עֵשָו וחביריו. מי גר אתך - מי אשר נאסף עליך למלחמה; או מי גר אתך , מי שנתגרה ביך. ורבותינו פירשוהו (ראה יבמות כד , ב) בגֵרִים , לומר שאין מקבלין גרים לימות המשיח. ואף בפשוטו של מקרא יתכן: מי שנעשו גרים אתך בעניותך , עליך יפל - כמו "על פני כל אחיו נפל" (בר' כה , יח).

הן גור יגור אפס מאותי - מכאן ואילך , כל אומה ולשון שיבא לגור אתך שלא מדעתי ושלא מרצוני , כל מי שגר אתך עליך יפול. הן גור יגור - לשון 'מלון' , כמו "ויגר אברהם" (בר' כא , לד); "גור בארץ הזאת" (בר' כו , ג). אפס - לשון 'איין' , וכה פתרונו: הן שָכוֹן ישכון הנחדל והנאפס ממני , ואשר גר אתך וגלה עמך עליך יפול - זה וזה ישובון לשכון בירושלם. מי גר אתך - הם הגרים , שנאמר "ונלוה הגר עליכם (לפנינו: עליהם)" (יש' יד , א). יפול - ישכון , כמו "על פני כל אחיו נפל" (בר' כה , יח); "וממנשה נפלו אל (לפנינו: על) דוד" (דה"א יב , כ); וכאלה הרבה.

הן. אמר רבי יונה (השרשים: 'גור'): הן גור - כמו 'חבור' , ואמר כי כמהו "נהרסו ממגורות" (יואל א , יז) , והטעם: היתכן שיתחבר חיבור כי אם ברשותי? והטעם - על גוג ומגוג. מי גר אתך - פירושו: מי שהתחבר והיה אתך ושב עליך , אז יפול. והנכון בעיני , כי גור יגור - כמשפטו; וכן הוא: היתכן שיגור עמך גר בארץ שהיא שלי , כי אם ברשותי? מי שירצה לגור עמך בארצי , עליך יפול; כמו "אל הכשדים אתה נופל" (יר' לז , יג); "על פני כל אחיו נפל" (בר' כה , יח); והטעם , שיפול עצמו תחת רשותך.

הן גור יגור - אך רשות יהיה אל העושק והמחתה והמירא אותך לשעבר לגור אתך , וגרים גרורים ושפלים יהיו בארצך ולא ילחצון עוד. אפס - רק שמאותי וממני יגור הגר , אותו שאבחר ואחפוץ , ולא שישבו בפני עצמם בארץ כבראשונה , אלא מי שגר אתך עליך יפל ויחנה. נופל לך - בני בית , ופמליא שלך יהיו עבדים ושפחות , ושאר גוים וממלכות אם יבאו עליך לערער בארצך , הנה אנכי בראתי כנגדם חרש ברזל , ובראתי פחם , ומפוח נפח באש - כמו "פחם לגחלים" (מש' כו , כא) - ומוציא וגומר כלי למעשהו כחפצו , ואנכי בראתי להם משחית לחבל כליהם , שכל כלי שיוצר ויחודד עליך לא יצלח. הנה המשל , והמליצה - שכל לשון שתקום אתך למשפט תרשיעי. יוצר - כמו "חרבות צורים" (יהו' ה , ב) , שפתרונו: חרבות חדודים; 'וצורים' - שם דבר , על ידי הדביקות; "אף תשיב צור חרבו" (תה' פט , מד) - חידוד חרבו. זאת נחלת עבדי יי' - שאמר למעלה "הנה ישכיל עבדי" (יש' נב , יג) , "וכל בנייך למודי יי'" (לעיל , יג). וצדקתם - וזכותם.

הן גור יגור - פירושו כתרגומו - עניין אסיפה , כמו "יגורו עלי עזים" (תה' נט , ד) - "הא אתכנשא יתכנשון לך גלוות עמיך לסופא מלכי עממיא דמתכנשין לאעקא ליך ירושלם בגויך יתרמון"; ודרך פשוטו יתפרש כן: הנה יאספו עליך עמים. אפס מאותי - לא במצותי , כמו שנאספו עליך פעמים אחרות במצותי כסנחריב ונבוכדנצר , אבל אלה הגוים שיאספו עליך , והם גוג ומגוג , לא במצותי , ואין האסיפה ההיא מאתי; ואע"פ שאמר בנבואת יחזקאל "והעליתיך מירכתי צפון והביאותיך על הרי ישראל" (לט , ב) , ומה שאמר "יעלו דברים על לבבך" (יח' לח , י) , זהו העניין בעצמו , כי האל שם בלבו לבוא שם , ולא לרעת ישראל אלא לטובתם , ולקחת נקמת ישראל ממנו ומן הגוים האחרים שהרעו לישראל. ובארץ ישראל יקח נקמתו מהם , לכבוד שמו ולכבוד ישראל ולהנאתם , שיהיה בזתם ושללם לישראל; וזהו פירוש אפס מאותי - לא יעלו מאתי להרע לך כמו שתהיה מחשבתם כן. מי גר אתך עליך יפול - מי שיאסף אתך להלחם עליך , יפול , כמו שאמר "על הרי ישראל תפול" (יח' לט , ד).

הן גור יגור וכן מי גר - כלם מענין 'ישכון' , כמו גֵר וגֵרִים , שהוא האיש היושב במקום מה בכונה שלא להשתקע שם; והעולה מזה , כי אחרי היותך בירושלם בזמן בית שני , אם יבא עַם צר ואויב עליך למלחמה , זולת מי שיבא שם מאתי ובמצותי , הנה כל מי שיהיה , יפל וישחת עליך; כטעם "על הרי ישראל תפול" (יח' לט , ד); וזה כי באמת כן היה בזמן בית שני , וכלם נפלו ונשחתו שם , ובכלל התחלת החיה השלישית שהיא מלכות יון (ראה הקדמתו לישעיה) , וכבר ידוע כי באו בני חשמונאי ונצחום; ואולם בכאן רמז נסתר מאד , ולמד ישעיה זה מדבר יעקב באמרו "עד כי יבא שילה" (בר' מט , י) , ואלה סודות עצומים; וכן בכאן רמזים לענינים סודיים , באמרו גם כן ואנכי בראתי משחית לחבל , ובאור כלל זה 'אוצר יי'' יבא.

מי יתפחד? מי שהוא אפס מאותי - כל הגוים שאינן נקראין על שמי ואין אני עמהן; ובא החלם במקום השרק בגור; וכל מי שגר אתך ונתחבר עמך בעודך בגלות , עליך יפול - ישכון , כמו "על פני כל אחיו נפל" (בר' כה , יח) , שגם הגרים שנתגיירו ישכנו לבטח עמך.
ריכוז קישורים