תנ"ך - הן הנה אנכי בראתי חרש נפח באש פחם ומוציא כלי למעשהו ואנכי בראתי משחית לחבל:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

הִןֵ֤ הִנֵּ֤ה אָנֹכִי֙ בָּרָ֣אתִי חָרָ֔שׁ נֹפֵחַ֙ בְּאֵ֣שׁ פֶּחָ֔ם וּמוֹצִ֥יא כְלִ֖י לְמַעֲשֵׂ֑הוּ וְאָנֹכִ֛י בָּרָ֥אתִי מַשְׁחִ֖ית לְחַבֵּֽל: (ישעיהו פרק נד פסוק טז)

טקסט וניקוד:

הִןֵ הִנֵּה אָנֹכִי בָּרָאתִי חָרָשׁ נֹפֵחַ בְּאֵשׁ פֶּחָם וּמוֹצִיא כְלִי לְמַעֲשֵׂהוּ וְאָנֹכִי בָּרָאתִי מַשְׁחִית לְחַבֵּל: (ישעיהו פרק נד פסוק טז)

טקסט בלבד:

הן הנה אנכי בראתי חרש נפח באש פחם ומוציא כלי למעשהו ואנכי בראתי משחית לחבל: (ישעיהו פרק נד פסוק טז)

תיקון קוראים:

הן הנה אנכי בראתי חרש נפח באש פחם ומוציא כלי למעשהו ואנכי בראתי משחית לחבל: (ישעיהו פרק נד פסוק טז)
הָא אֲנָא בְּרֵית נַפָּחָא נָפַח נוּר בְּשִׁיחוֹרִין וּמַפֵּיק מָנָא לְצוּרכֵּיהּ וַאֲנָא בְּרֵית מְחַבְּלָא לְחַבָּלָא :

ומוציא - ב' (אחד מלא ואחד חסר (יו"ד)): יש' נד , טז; מש' י , יח. לחבל - ג': יש' יג , ה; לב , ז; נד , טז.

ומוציא ב' ומוציא כלי ומוצא דבה . בתר' חס' .

הן - הנה ק'; ומוציא - ב'.

הנה אנכי אשר בראתי חרש המתקן כלי , ואני אשר בראתי משחית המחבלו , כלומר: אני הוא שגיריתי בך את האויב , ואני הוא שהתקנתי לו פורענות. ומוציא כלי למעשהו - לצורך; גומרו כל צורכו.

הנה אנכי בראתי חרש נופח באש פחם - אש פחם הוא המפוח שהחרש נופח בו , וצריך הנופח במלאכתו בגחלי פחמיו לעשות כליו , ומוציא כלי למעשהו , שהוא רוצה להוציאו. ואנכי בראתי משחית לחבל - התופס בכף כלי זיין שהוציא חרש למעשהו.

הנה - דרך משל. ומוציא כלי - מהאש ויתקנהו; וגם אנכי בראתי המשחית , שישחית כלי החרש.

הן גור יגור - אך רשות יהיה אל העושק והמחתה והמירא אותך לשעבר לגור אתך , וגרים גרורים ושפלים יהיו בארצך ולא ילחצון עוד. אפס - רק שמאותי וממני יגור הגר , אותו שאבחר ואחפוץ , ולא שישבו בפני עצמם בארץ כבראשונה , אלא מי שגר אתך עליך יפל ויחנה. נופל לך - בני בית , ופמליא שלך יהיו עבדים ושפחות , ושאר גוים וממלכות אם יבאו עליך לערער בארצך , הנה אנכי בראתי כנגדם חרש ברזל , ובראתי פחם , ומפוח נפח באש - כמו "פחם לגחלים" (מש' כו , כא) - ומוציא וגומר כלי למעשהו כחפצו , ואנכי בראתי להם משחית לחבל כליהם , שכל כלי שיוצר ויחודד עליך לא יצלח. הנה המשל , והמליצה - שכל לשון שתקום אתך למשפט תרשיעי. יוצר - כמו "חרבות צורים" (יהו' ה , ב) , שפתרונו: חרבות חדודים; 'וצורים' - שם דבר , על ידי הדביקות; "אף תשיב צור חרבו" (תה' פט , מד) - חידוד חרבו. זאת נחלת עבדי יי' - שאמר למעלה "הנה ישכיל עבדי" (יש' נב , יג) , "וכל בנייך למודי יי'" (לעיל , יג). וצדקתם - וזכותם.

הן - כן כתוב , וקרי 'הנה' , והעניין אחד. אמר: אע"פ שכלי המלחמה הם מעשה האדם , ויבואו גוג ומגוג והגוים אשר עמו בכלי המלחמה לרוב , מי שיעשה כלי המלחמה אני עשיתי אותו , וכיון שאני עשיתי העושה , ובידי לחבל העושה , כל שכן המעשה , ואם הם באים בכלי מלחמתם , אני בראתי משחית שיחבל הם וכליהם , כמו שאמר "והכיתי קשתך מיד שמאלך וחציך מיד ימינך אפיל" (יח' לט , ג). באש פחם - כי בפחם יפעלו חרשי הברזל. ויונתן הפך בי"ת השמוש , ותרגם: "נפח נור בשחורין". ומוציא כלי למעשהו - למה שהוא רוצה לעשותו , חץ או חרב או חנית או רומח.

הן גור יגור וכן מי גר - כלם מענין 'ישכון' , כמו גֵר וגֵרִים , שהוא האיש היושב במקום מה בכונה שלא להשתקע שם; והעולה מזה , כי אחרי היותך בירושלם בזמן בית שני , אם יבא עַם צר ואויב עליך למלחמה , זולת מי שיבא שם מאתי ובמצותי , הנה כל מי שיהיה , יפל וישחת עליך; כטעם "על הרי ישראל תפול" (יח' לט , ד); וזה כי באמת כן היה בזמן בית שני , וכלם נפלו ונשחתו שם , ובכלל התחלת החיה השלישית שהיא מלכות יון (ראה הקדמתו לישעיה) , וכבר ידוע כי באו בני חשמונאי ונצחום; ואולם בכאן רמז נסתר מאד , ולמד ישעיה זה מדבר יעקב באמרו "עד כי יבא שילה" (בר' מט , י) , ואלה סודות עצומים; וכן בכאן רמזים לענינים סודיים , באמרו גם כן ואנכי בראתי משחית לחבל , ובאור כלל זה 'אוצר יי'' יבא.

הנה אנכי בראתי ותיקנתי חרש - אומן שיודע ללטוש כלי מתכות , והוא נפח באש פחם כדרך הנפחים , ומוציא כלי זיין למעשיהו - שבאותו כלי זיין ישחתו האומות. ואנכי בראתי המשחית לחבל אותם.
ריכוז קישורים