תנ"ך - אל־תיראי
כי־לא
תבושי
ואל־תכלמי
כי
לא
תחפירי
כי
בשת
עלומיך
תשכחי
וחרפת
אלמנותיך
לא
תזכרי־עוד:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
אַל־תִּֽירְאִי֙
כִּֽי־לֹ֣א
תֵב֔וֹשִׁי
וְאַל־תִּכָּלְמִ֖י
כִּ֣י
לֹ֣א
תַחְפִּ֑ירִי
כִּ֣י
בֹ֤שֶׁת
עֲלוּמַ֙יִךְ֙
תִּשְׁכָּ֔חִי
וְחֶרְפַּ֥ת
אַלְמְנוּתַ֖יִךְ
לֹ֥א
תִזְכְּרִי־עֽוֹד:
(ישעיהו פרק נד פסוק ד)
אַל־תִּירְאִי
כִּי־לֹא
תֵבוֹשִׁי
וְאַל־תִּכָּלְמִי
כִּי
לֹא
תַחְפִּירִי
כִּי
בֹשֶׁת
עֲלוּמַיִךְ
תִּשְׁכָּחִי
וְחֶרְפַּת
אַלְמְנוּתַיִךְ
לֹא
תִזְכְּרִי־עוֹד:
(ישעיהו פרק נד פסוק ד)
אל־תיראי
כי־לא
תבושי
ואל־תכלמי
כי
לא
תחפירי
כי
בשת
עלומיך
תשכחי
וחרפת
אלמנותיך
לא
תזכרי־עוד:
(ישעיהו פרק נד פסוק ד)
אל־תיראי
כי־לא
תבושי
ואל־תכלמי
כי
לא
תחפירי
כי
בשת
עלומיך
תשכחי
וחרפת
אלמנותיך
לא
תזכרי־עוד:
(ישעיהו פרק נד פסוק ד)
לָא
תִדחֲלִין
אֲרֵי
לָא
תִבַּהתִּין
וְלָא
תִּתכַּנעִין
אֲרֵי
לָא
תִּתכַּלמַן
אֲרֵי
בַהתַּת
עוֹלֵימוּתִיך
תִּתנְשַׁן
וְחִסוּדֵי
אַרמְלוּתִיך
לָא
תִדכְרִין
עוֹד
:
תבושי
-
ב'
מלא:
יש'
נד
,
ד;
צפ'
ג
,
יא.
תבושי
-
ב'
מל';
תחפירי
-
ל';
עלומיך
-
ל';
אלמנותיך
-
ל'.
אל.
תחפירי
-
כמו
"וחפרה
הלבנה"
(יש'
כד
,
כג).
וטעם
אל
תיראי
-
בהיותך
בגלות.
עלומיך
-
רמז
לגלות
עלומיך
,
או
רמז
לבית
ראשון
וגם
שיני
,
שהיו
רעות
רבות
לישראל
מעורבות
בימי
מלכותם.
אלמנותיך
-
חסרון
המלכות.
אל
תיראי
-
ביטחי
בי
,
כי
לא
תבושי
ממבטחך.
ואל
תכלמי
-
אל
תהי
נכלמת
על
שגלית
בעונך
,
לומר:
עוד
לא
אשוב
אל
אישי
הראשון
(ע"פ
הו'
ב
,
ט).
כי
לא
תחפירי
מתקותך
,
אע"פ
שאת
עכשיו
כאשה
אלמנה.
כי
בשת
עלומיך
-
שבייש
אותך
על
דרכי
נעורותיך
,
תשכחי
-
כל
כך
ייטיב
לך.
וחרפת
אלמנותיך
-
שחרפוך
אויביך:
איה
אלהיך
,
ונשאת
חרפה
עליו.
אל
תראי
(בנוסחנו:
תיראי)
-
אל
תפחדי
שיהיה
צאתך
מגלות
זה
כצאתך
משאר
גליות
,
שמצאוך
בארצך
צרות
רבות
ורעות
(ע"פ
דב'
לא
,
כא)
בבית
ראשון
ובבית
שני.
כי
לא
תבושי
לעולם
,
אחר
שתצאי
מזה
הגלות
לא
תהיה
לך
צרה
לעולם;
כי
בעלות
האדם
לגדולה
ותמצאהו
שפלות
אחר
כן
,
יבוש
ויכלם.
כי
בשת
עלומיך
-
הצרות
שהיו
לך
בארצך.
ובהיות
הימים
ההם
קדמונים
,
קראם
'עלומים'.
וחרפת
אלמנותיך
-
הצרות
שהיו
לך
בגליות
,
שהיית
כאלמנה;
ומרוב
טובה
תשכחי
כל
הצרות
,
כמו
שאומר
בסוף
הספר
"כי
נשכחו
הצרות
הראשונות"
(יש'
סה
,
טז).
ולא
תכלמי
-
במקום
אל
תיראי
שזכר
,
כלומר:
אל
תכלמי
מפחד
שתחפירי
אחר
היותך
בארצך
,
לא
יהיה
זה
,
כי
לא
תחפירי
-
והוא
כמו
תבושי
,
והוא
פועל
עומד
מן
'הכבד'
,
וכן
"החפיר
לבנון"
(יש'
לג
,
ט).
כי
לא
תבושי
-
כי
דעי
באמת
שלא
תבושי.
ואל
תכלמי
כי
לא
תחפירי
-
אלו
שני
השמות
,
אע"פ
שהם
כמו
שמות
נרדפים
,
או
שמות
נרדפים
אמורים
,
כמו
"וחפרה
הלבנה
ובושה
החמה"
(יש'
כד
,
כג)
,
הנה
כבר
אמרנו
מפי
הפילוסוף
אבו
חאמד
(אלגזאלי)
כי
השמות
הנרדפים
,
כמו
שנאמר
על
דרך
משל
'חרב'
,
'סכין'
,
'מאכלת'
,
הנה
לכל
אחד
הוראה
מה
מיוחדת
כי
ידקדק
-
וכן
הוא
לפי
דעתי
ענין
כל
שרש
אחד
בכל
העברי
-
רק
שהאחדות
פעם
במין
קרוב
ופעם
במין
רחוק;
והקש
על
זה
במקומות
החמורים
,
ובאור
זה
'אוצר
יי''
יבא.
לא
תחפירי
-
אע"פ
שהוא
לשון
'כבד'
,
עומד
בעצמו
,
כמו
"ופרעה
הקריב"
(שמ'
יד
,
י);
"ויאריכו
הבדים"
(מ"א
ח
,
ח).