תנ"ך - צפו
עורים
כלם
לא
ידעו
כלם
כלבים
אלמים
לא
יוכלו
לנבח
הזים
שכבים
אהבי
לנום:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
צֹפָ֞ו
עִוְרִ֤ים
כֻּלָּם֙
לֹ֣א
יָדָ֔עוּ
כֻּלָּם֙
כְּלָבִ֣ים
אִלְּמִ֔ים
לֹ֥א
יוּכְל֖וּ
לִנְבֹּ֑חַ
הֹזִים֙
שֹֽׁכְבִ֔ים
אֹהֲבֵ֖י
לָנֽוּם:
(ישעיהו פרק נו פסוק י)
צֹפָו
עִוְרִים
כֻּלָּם
לֹא
יָדָעוּ
כֻּלָּם
כְּלָבִים
אִלְּמִים
לֹא
יוּכְלוּ
לִנְבֹּחַ
הֹזִים
שֹׁכְבִים
אֹהֲבֵי
לָנוּם:
(ישעיהו פרק נו פסוק י)
צפו
עורים
כלם
לא
ידעו
כלם
כלבים
אלמים
לא
יוכלו
לנבח
הזים
שכבים
אהבי
לנום:
(ישעיהו פרק נו פסוק י)
צפו
עורים
כלם
לא
ידעו
כלם
כלבים
אלמים
לא
יוכלו
לנבח
הזים
שכבים
אהבי
לנום:
(ישעיהו פרק נו פסוק י)
סָכוֹאֵיהוֹן
סְמַן
כֻּלְהוֹן
לָא
יָדְעִין
מִדָּעַם
כֻּלְהוֹן
כַּלבִּין
חַרשִׁין
לָא
יָכְלִין
לְמִיבַּח
נָיְמִין
שָׁכְבִין
רָחֲמִין
לְמִדמַך
:
יוכלו
-
י"א
(מלא
וחסר):
יהו'
ז
,
יב;
ש"ב
יז
,
יז;
יש'
נו
,
י;
יר'
א
,
יט;
ו
,
י;
יא
,
יא;
טו
,
כ;
הו'
ח
,
ה;
תה'
יח
,
לט;
שה"ש
ח
,
ז;
*איכה
ד
,
יד.
צפו
-
ל'
וחס';
יוכלו
-
י"א;
הזים
-
ל';
לנום
-
ל'.
צופיו
עורים
-
לפי
שאמר
"דרשו
יי'"
(יש'
נה
,
ו)
וכל
העניין
,
והם
אינן
שומעין
,
חוזר
ואומר:
הנה
צועקים
להם
ומכריזים
על
התשובה
ותיטב
להם
,
והרי
פרנסיהם
כעורים
כולם
,
ואין
רואין
את
הנולדות
,
כצופה
המופקד
לראות
את
החרב
באה
ולהזהיר
את
העם
,
והוא
עור
מלראות
את
החרב
באה
,
ואלם
מלהזהיר
את
העם;
ככלב
שמינוהו
לשמור
את
הבית
והוא
אלם
מלנבוח
,
כן
פרנסי
ישראל
אינן
מזהירין
אותן
לחזור
למוטב.
הוזים
שוכבים
-
פירש
דונש
(דונש
ע'
* 41
):
רודמים
שוכבים;
וכן
תירגם
יונתן:
"ניימין
שכבין"
,
ואין
לו
דמיון.
צופיו
עורים
כולם
לא
ידעו
-
נביאי
השקר
שבהם
עוורים
כולם
,
לא
ידעו
מה
עתיד
לבא
עליהם
,
שיעידו
בהם
וישיבום
ממעלליהם.
כולם
כלבים
אלמים
לא
יוכלו
לנבוח
-
דומים
הם
לכלבים
,
שגונבים
בבית
בעליהם
והם
ישינים
,
שהמאכל
מכבידם
ומביאם
לידי
שינה
,
ומתוך
שהם
ישינים
לא
יוכלו
לנבוח
להזהיר
את
בעל
הבית.
הוזים
שוכבים
-
משתינים
כשהם
שוכבים
וישינים
,
כמו
"יזה
גוים"
(יש'
נב
,
טו)
,
אוהבי
לנום.
צופיו
-
יאמר
אל
נביאי
השקר
שהיו
בישראל
,
והיו
כצופים
עורים;
והנה
דרך
משל
על
היום
,
או
על
כלבים
אלמים
בלילה
,
כי
לא
ישמרו
הבית
,
ותועלת
אין
בהם.
לנבוח
-
זעקת
הכלב
,
וכן
בלשון
קדר.
הוזים
-
כמו
כלבים;
ואין
ריע
לו
,
כי
הה"א
עיקר
כה"א
'הורים'
'והוגים'
(ע"פ
יש'
נט
,
יג);
כי
לא
יבוא
הפועל
מבניין
'הפעיל'
כי
אם
במ"ם;
פירש
רבי
יונה
(השרשים:
'הזה'):
אמר
המתרגם:
"נימין
שכבין"
(ת"י);
לפי
שהכלבים
הם
אדוקים
בתנומה
יותר
משאר
כל
בעלי
חיים.
והנה
הטעם
כפול.
עוד
אקבץ
עליו
-
מן
הגוים
שישובו
אלי.
לנקבציו
-
של
עמו
,
אקבץ
עוד
משאר
אומות
לעבדני.
כל
זה
הייתי
עושה
לכם
,
אם
תשמרו
משפט
ותעשו
צדקה
(ראה
לעיל
,
א)
,
אבל
עכשיו
שאינכם
שומעים
אלי
,
כל
חיתו
שביער
,
אתיו
לאכול
כל
חיתו
שדי
-
צאן
ובקר
שבשדות.
ותגבר
יד
האומות
עליכם
,
ותהיו
לאכול
ולבז
,
כענין
"והיה
לאכל"
(דב'
לא
,
יז);
"כי
אכל
את
יעקב"
(תה'
עט
,
ז);
שהרי
צופיו
-
הצופים
שהעמדתי
עליהם
,
מלכיהם
,
שריהם
,
כהניהם
ונביאיהם
,
שהיה
להם
להזהירם
להציל
את
נפשם
בראותם
הרעה
הבאה
עליהם
וחית
היער
הבאה
על
הצאן
לטרפם
,
עורים
הם
כלם
,
אינם
רואים
את
הרעה
הבאה
עליהם
,
שיזהירום
להציל
את
נפשם
מיד
טורפיהם.
לא
ידעו
ולא
הרגישו
ברעה
,
כלם
כמו
כלבים
השמרים
את
הצאן
שהן
אלמים
,
שלא
יכלו
לנבוח
בבא
החיות
הטורפות
על
הצאן
,
להזעיק
ולהציל.
חוזים
(בנוסחנו:
הוזים)
-
כמו
הוזים
,
מושלכים
ומושכבים
מחמת
שכרות
,
כמו
שיוכיח
למטה
(להלן
,
יב).
אהבי
לנום
-
ולא
כענין
"ותדד
שנתי
מעיני"
(בר'
לא
,
מ).
צופו
-
חסר
יו"ד
הרבים
מהמכתב.
עתה
בהשלימו
הנחמה
שב
הנביא
להוכיח
ישראל
בני
דורו
שהיו
רעים
,
ואמר:
צופיו
עורים
-
הם
נביאי
השקר
שהם
מטים
אותם
לדרך
רעה.
ואמר:
לא
ידעו
,
ולא
אמר
'לא
ראו'
,
כי
פירוש
עורים
-
עורי
הלב.
כלבים
אלמים
-
דמה
אותם
לכלבים
,
לפי
שהכלבים
שומרים
הצאן
,
וכשירגישו
בחיה
רעה
שבאה
אל
הצאן
ינבחו
,
והחיה
הולכת
לה;
ונביאי
השקר
עושים
עצמם
כצופים
ושומרים
ישראל
,
והנה
הם
כמו
כלבים
אלמים
שלא
יוכלו
לנבוח
,
שלא
יועילו
לצאן
כי
תבוא
החיה
ותטרף
מהצאן.
או
הם
כמו
הכלבים
שאוהבים
לנום
ולא
יעורו
לקול
שאגת
החיה
,
ותבוא
ותטרף.
והנה
הכלבים
כמו
שאינם
,
ולא
יועילו
כלום
,
אבל
יזיקום
,
כי
שומר
הצאן
ישען
עליהם
שינבחו
ולא
תבוא
החיה
לטרוף
,
כן
נביאי
השקר
שעושים
עצמם
שומרי
ישראל
,
והנה
יבואו
אומות
העולם
,
שהם
כמו
חיות
רעות
,
וישחיתו
בישראל;
והנה
השומרים
לא
יועילום
אבל
יזיקום
,
שבעון
דרכיהם
הרעים
שיורו
אותם
יבוא
האויב
על
ישראל.
גם
כן
מנהג
הכלבים
לנום
תמיד
,
לפיכך
המשילם
לכלבים
,
גם
הם
הצופים
אוהבים
לנום.
ובמדרש
(ראה
יל"ש
יש'
תפה):
וכי
יש
כלב
אלם?
אלא
מה
הוא
אלמים?
מה
טיבו
שלכלב
זה
,
אדם
משליך
לו
פרוסה
,
סוכר
את
פיו
,
כך
היו
דייני
ישראל.
הוזים
-
כתרגומו:
"נימין
שכיבין"
,
ואין
לו
חבר.
אוהבי
לנום
-
סמוך
על
אות
השמוש
,
וכן
"משכימי
בבקר"
(יש'
ה
,
יא);
"לנביאי
מלבם"
(יח'
יג
,
ב)
,
והדומים
להם.
צופיו
וגו'
-
עתה
ידבר
להם
דברי
תוכחות
על
ענינם
היום
בימיו.
כלם
כלבים
אלמים
-
כטעם
'הוא
הוא'.
לא
יוכלו
לנבוח
-
הפך
דרכו
של
כלב
,
כל
שכן
שיושב
בבית
או
במצפה
,
כדי
שיהיה
צופה
ויהיה
נובח
אם
ירגיש
שום
אדם
שיבא
לשם;
ויותר
היה
עיקר
זה
המשל
על
כלבי
הצאן
,
שהם
לשמירת
הצאן
מזאבים
ודובים.
וכל
עם
ועם
יקרא
"צאן
אדם"
(יח'
לו
,
לח)
,
ולכן
אמר:
והמה
רועים
וגו'
,
כמו
שאפרש;
ובכלל
,
כי
הצאן
נשמר
שמירה
מעולה
בשלשה
דברים
שזכר
בזה
,
והם
'צופים'
,
'כלבים'
ו'רועים'
,
וכל
שכן
צאן
אדם;
ולכן
נקראו
הנביאים
בלשון
הנביאים
'צופים'
,
כטעם
"צופה
נתתיך"
(יח'
ג
,
יז)
,
כי
'צופה'
ו'חוזה'
שמות
נרדפים;
והמלכים
נקראו
"רועים"
(יר'
כג
,
א
-
ד)
,
וישעיה
קרא
כלבים
-
הפרשים
והשרים
והתקיפים
מן
העם
,
ובכאן
אמר
צופיו
על
נביאי
השקר.
עזי
נפש
-
כטעם
"קשי
פנים
וחזקי
לב"
(יח'
ב
,
ד)
,
או
"חזקי
מצח
וקשי
לב"
(שם
ג
,
ז)
,
כי
לא
תארם
ב'חרוצים
ומהירי
התנועה
והתגברות
הלב'
,
אבל
בהפך
זה
,
כמו
שאמר:
הוזים
שוכבים
אוהבי
לנום
,
והטעם:
קשים
לשמוע
וקשים
להתנועע
כאלו
הם
אבן
,
עד
שלא
ידעו
לבקש
צרכם
בעמדם
אצל
מרעה
הצאן
עד
שיהיו
שבעים
הגבורים
,
להלחם
עם
הזאבים
והדֻבים
כשיבאו
לאכל
הצאן
,
כמו
שיפרש
במכוון
באמרו
והמה
רועים
וגו'
,
כי
והמה
-
כנוי
אל
הרועים
,
כמו
"להם
לבני
ישראל"
(יהו'
א
,
ב)
,
וכאלו
אמר:
והמה
,
רוצה
לומר:
רועים
,
לא
ידעו
הבין
-
כלומר:
אין
להם
בינה
,
ולכן
כולם
לדרכם
יפנו
איש
לבצעו
מקצהו
,
גם
ילכו
למשתאות
בכלל
,
ויעזבו
הצאן
במרעיתם
יחידות.
אם
כן
הצאן
יהיו
עזובות
מבלי
רועים
כלל
(ראה
להלן
,
יב)
,
גם
הכלבים
ישנים
וחלשים.
צופיו
עורים
כולם
-
זה
עונה
למעלה
,
שהיה
הנביא
אומר
להם
"דרשו
יי'
בהמצאו"
(יש'
נה
,
ו)
,
והן
עורים
ואינם
רואים
הדרך
הטובה.
ואמר
צופיו
-
כלומר:
הטובים
שבהם
והמדריכים
שבהם
הם
עיורים
ואינם
רואים.
הוזים
שוכבים
-
אין
לו
דומה
,
ומתפרש
לפי
העניין
כמו
'נרדמים'
,
וכן
תרגומו:
"ניימין".