תנ"ך - צפו עורים כלם לא ידעו כלם כלבים אלמים לא יוכלו לנבח הזים שכבים אהבי לנום:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

צֹפָ֞ו עִוְרִ֤ים כֻּלָּם֙ לֹ֣א יָדָ֔עוּ כֻּלָּם֙ כְּלָבִ֣ים אִלְּמִ֔ים לֹ֥א יוּכְל֖וּ לִנְבֹּ֑חַ הֹזִים֙ שֹֽׁכְבִ֔ים אֹהֲבֵ֖י לָנֽוּם: (ישעיהו פרק נו פסוק י)

טקסט וניקוד:

צֹפָו עִוְרִים כֻּלָּם לֹא יָדָעוּ כֻּלָּם כְּלָבִים אִלְּמִים לֹא יוּכְלוּ לִנְבֹּחַ הֹזִים שֹׁכְבִים אֹהֲבֵי לָנוּם: (ישעיהו פרק נו פסוק י)

טקסט בלבד:

צפו עורים כלם לא ידעו כלם כלבים אלמים לא יוכלו לנבח הזים שכבים אהבי לנום: (ישעיהו פרק נו פסוק י)

תיקון קוראים:

צפו עורים כלם לא ידעו כלם כלבים אלמים לא יוכלו לנבח הזים שכבים אהבי לנום: (ישעיהו פרק נו פסוק י)
סָכוֹאֵיהוֹן סְמַן כֻּלְהוֹן לָא יָדְעִין מִדָּעַם כֻּלְהוֹן כַּלבִּין חַרשִׁין לָא יָכְלִין לְמִיבַּח נָיְמִין שָׁכְבִין רָחֲמִין לְמִדמַך :

יוכלו - י"א (מלא וחסר): יהו' ז , יב; ש"ב יז , יז; יש' נו , י; יר' א , יט; ו , י; יא , יא; טו , כ; הו' ח , ה; תה' יח , לט; שה"ש ח , ז; *איכה ד , יד.

צפו - ל' וחס'; יוכלו - י"א; הזים - ל'; לנום - ל'.

צופיו עורים - לפי שאמר "דרשו יי'" (יש' נה , ו) וכל העניין , והם אינן שומעין , חוזר ואומר: הנה צועקים להם ומכריזים על התשובה ותיטב להם , והרי פרנסיהם כעורים כולם , ואין רואין את הנולדות , כצופה המופקד לראות את החרב באה ולהזהיר את העם , והוא עור מלראות את החרב באה , ואלם מלהזהיר את העם; ככלב שמינוהו לשמור את הבית והוא אלם מלנבוח , כן פרנסי ישראל אינן מזהירין אותן לחזור למוטב. הוזים שוכבים - פירש דונש (דונש ע' * 41 ): רודמים שוכבים; וכן תירגם יונתן: "ניימין שכבין" , ואין לו דמיון.

צופיו עורים כולם לא ידעו - נביאי השקר שבהם עוורים כולם , לא ידעו מה עתיד לבא עליהם , שיעידו בהם וישיבום ממעלליהם. כולם כלבים אלמים לא יוכלו לנבוח - דומים הם לכלבים , שגונבים בבית בעליהם והם ישינים , שהמאכל מכבידם ומביאם לידי שינה , ומתוך שהם ישינים לא יוכלו לנבוח להזהיר את בעל הבית. הוזים שוכבים - משתינים כשהם שוכבים וישינים , כמו "יזה גוים" (יש' נב , טו) , אוהבי לנום.

צופיו - יאמר אל נביאי השקר שהיו בישראל , והיו כצופים עורים; והנה דרך משל על היום , או על כלבים אלמים בלילה , כי לא ישמרו הבית , ותועלת אין בהם. לנבוח - זעקת הכלב , וכן בלשון קדר. הוזים - כמו כלבים; ואין ריע לו , כי הה"א עיקר כה"א 'הורים' 'והוגים' (ע"פ יש' נט , יג); כי לא יבוא הפועל מבניין 'הפעיל' כי אם במ"ם; פירש רבי יונה (השרשים: 'הזה'): אמר המתרגם: "נימין שכבין" (ת"י); לפי שהכלבים הם אדוקים בתנומה יותר משאר כל בעלי חיים. והנה הטעם כפול.

עוד אקבץ עליו - מן הגוים שישובו אלי. לנקבציו - של עמו , אקבץ עוד משאר אומות לעבדני. כל זה הייתי עושה לכם , אם תשמרו משפט ותעשו צדקה (ראה לעיל , א) , אבל עכשיו שאינכם שומעים אלי , כל חיתו שביער , אתיו לאכול כל חיתו שדי - צאן ובקר שבשדות. ותגבר יד האומות עליכם , ותהיו לאכול ולבז , כענין "והיה לאכל" (דב' לא , יז); "כי אכל את יעקב" (תה' עט , ז); שהרי צופיו - הצופים שהעמדתי עליהם , מלכיהם , שריהם , כהניהם ונביאיהם , שהיה להם להזהירם להציל את נפשם בראותם הרעה הבאה עליהם וחית היער הבאה על הצאן לטרפם , עורים הם כלם , אינם רואים את הרעה הבאה עליהם , שיזהירום להציל את נפשם מיד טורפיהם. לא ידעו ולא הרגישו ברעה , כלם כמו כלבים השמרים את הצאן שהן אלמים , שלא יכלו לנבוח בבא החיות הטורפות על הצאן , להזעיק ולהציל. חוזים (בנוסחנו: הוזים) - כמו הוזים , מושלכים ומושכבים מחמת שכרות , כמו שיוכיח למטה (להלן , יב). אהבי לנום - ולא כענין "ותדד שנתי מעיני" (בר' לא , מ).

צופו - חסר יו"ד הרבים מהמכתב. עתה בהשלימו הנחמה שב הנביא להוכיח ישראל בני דורו שהיו רעים , ואמר: צופיו עורים - הם נביאי השקר שהם מטים אותם לדרך רעה. ואמר: לא ידעו , ולא אמר 'לא ראו' , כי פירוש עורים - עורי הלב. כלבים אלמים - דמה אותם לכלבים , לפי שהכלבים שומרים הצאן , וכשירגישו בחיה רעה שבאה אל הצאן ינבחו , והחיה הולכת לה; ונביאי השקר עושים עצמם כצופים ושומרים ישראל , והנה הם כמו כלבים אלמים שלא יוכלו לנבוח , שלא יועילו לצאן כי תבוא החיה ותטרף מהצאן. או הם כמו הכלבים שאוהבים לנום ולא יעורו לקול שאגת החיה , ותבוא ותטרף. והנה הכלבים כמו שאינם , ולא יועילו כלום , אבל יזיקום , כי שומר הצאן ישען עליהם שינבחו ולא תבוא החיה לטרוף , כן נביאי השקר שעושים עצמם שומרי ישראל , והנה יבואו אומות העולם , שהם כמו חיות רעות , וישחיתו בישראל; והנה השומרים לא יועילום אבל יזיקום , שבעון דרכיהם הרעים שיורו אותם יבוא האויב על ישראל. גם כן מנהג הכלבים לנום תמיד , לפיכך המשילם לכלבים , גם הם הצופים אוהבים לנום. ובמדרש (ראה יל"ש יש' תפה): וכי יש כלב אלם? אלא מה הוא אלמים? מה טיבו שלכלב זה , אדם משליך לו פרוסה , סוכר את פיו , כך היו דייני ישראל. הוזים - כתרגומו: "נימין שכיבין" , ואין לו חבר. אוהבי לנום - סמוך על אות השמוש , וכן "משכימי בבקר" (יש' ה , יא); "לנביאי מלבם" (יח' יג , ב) , והדומים להם.

צופיו וגו' - עתה ידבר להם דברי תוכחות על ענינם היום בימיו. כלם כלבים אלמים - כטעם 'הוא הוא'. לא יוכלו לנבוח - הפך דרכו של כלב , כל שכן שיושב בבית או במצפה , כדי שיהיה צופה ויהיה נובח אם ירגיש שום אדם שיבא לשם; ויותר היה עיקר זה המשל על כלבי הצאן , שהם לשמירת הצאן מזאבים ודובים. וכל עם ועם יקרא "צאן אדם" (יח' לו , לח) , ולכן אמר: והמה רועים וגו' , כמו שאפרש; ובכלל , כי הצאן נשמר שמירה מעולה בשלשה דברים שזכר בזה , והם 'צופים' , 'כלבים' ו'רועים' , וכל שכן צאן אדם; ולכן נקראו הנביאים בלשון הנביאים 'צופים' , כטעם "צופה נתתיך" (יח' ג , יז) , כי 'צופה' ו'חוזה' שמות נרדפים; והמלכים נקראו "רועים" (יר' כג , א - ד) , וישעיה קרא כלבים - הפרשים והשרים והתקיפים מן העם , ובכאן אמר צופיו על נביאי השקר. עזי נפש - כטעם "קשי פנים וחזקי לב" (יח' ב , ד) , או "חזקי מצח וקשי לב" (שם ג , ז) , כי לא תארם ב'חרוצים ומהירי התנועה והתגברות הלב' , אבל בהפך זה , כמו שאמר: הוזים שוכבים אוהבי לנום , והטעם: קשים לשמוע וקשים להתנועע כאלו הם אבן , עד שלא ידעו לבקש צרכם בעמדם אצל מרעה הצאן עד שיהיו שבעים הגבורים , להלחם עם הזאבים והדֻבים כשיבאו לאכל הצאן , כמו שיפרש במכוון באמרו והמה רועים וגו' , כי והמה - כנוי אל הרועים , כמו "להם לבני ישראל" (יהו' א , ב) , וכאלו אמר: והמה , רוצה לומר: רועים , לא ידעו הבין - כלומר: אין להם בינה , ולכן כולם לדרכם יפנו איש לבצעו מקצהו , גם ילכו למשתאות בכלל , ויעזבו הצאן במרעיתם יחידות. אם כן הצאן יהיו עזובות מבלי רועים כלל (ראה להלן , יב) , גם הכלבים ישנים וחלשים.

צופיו עורים כולם - זה עונה למעלה , שהיה הנביא אומר להם "דרשו יי' בהמצאו" (יש' נה , ו) , והן עורים ואינם רואים הדרך הטובה. ואמר צופיו - כלומר: הטובים שבהם והמדריכים שבהם הם עיורים ואינם רואים. הוזים שוכבים - אין לו דומה , ומתפרש לפי העניין כמו 'נרדמים' , וכן תרגומו: "ניימין".
ריכוז קישורים