תנ"ך - והכלבים עזי־נפש לא ידעו שבעה והמה רעים לא ידעו הבין כלם לדרכם פנו איש לבצעו מקצהו:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וְהַכְּלָבִ֣ים עַזֵּי־נֶ֗פֶשׁ לֹ֤א יָֽדְעוּ֙ שָׂבְעָ֔ה וְהֵ֣מָּה רֹעִ֔ים לֹ֥א יָדְע֖וּ הָבִ֑ין כֻּלָּם֙ לְדַרְכָּ֣ם פָּנ֔וּ אִ֥ישׁ לְבִצְע֖וֹ מִקָּצֵֽהוּ: (ישעיהו פרק נו פסוק יא)

טקסט וניקוד:

וְהַכְּלָבִים עַזֵּי־נֶפֶשׁ לֹא יָדְעוּ שָׂבְעָה וְהֵמָּה רֹעִים לֹא יָדְעוּ הָבִין כֻּלָּם לְדַרְכָּם פָּנוּ אִישׁ לְבִצְעוֹ מִקָּצֵהוּ: (ישעיהו פרק נו פסוק יא)

טקסט בלבד:

והכלבים עזי־נפש לא ידעו שבעה והמה רעים לא ידעו הבין כלם לדרכם פנו איש לבצעו מקצהו: (ישעיהו פרק נו פסוק יא)

תיקון קוראים:

והכלבים עזי־נפש לא ידעו שבעה והמה רעים לא ידעו הבין כלם לדרכם פנו איש לבצעו מקצהו: (ישעיהו פרק נו פסוק יא)
וְכַלבַּיָא תַקִיפֵי נַפשָׁן לָא יָדְעִין לְמִסבַּע וְאִנוּן מַבאֲשִׁין לָא יָדְעִין לְאִסתַּכָּלָא כֻּלְהוֹן גְּבַר לָקֳבֵיל אוֹרחֵיהּ גְּלוֹ גְּבַר לְמִיבַּז מָמוֹנֵיהּ דְּיִשׂרָאֵל :

הבין - ה' (בקמץ): ראה יש' כח , יט. מקצהו - ב': יש' נו , יא; יח' כה , ט.

הבין - ה'; מקצהו - ב'.

והכלבים עזי נפש - רוצים למלאות כריסם; 'אייגרא טלנט' (בלעז). והמה רעים וגו' - כמו שהכלבים לא ידעו שבעה , כן המה הרועים לא ידעו להבין מה תהיה באחריתם. כלם - לדרך הנאתם פנו איש לבצעו , לגזול את שאר העם שהם ממונים עליהם. מקצהו - כמו "כל העם מקצה" (בר' יט , ד) - מקצה מניינם ועד קצהו , כולם נוהגים כן.

והכלבים עזי נפש לא ידעו שבעה - אינם יודעים לאכול ולשבוע נפשם במדה , אלא ממלאים כריסם ומתוך בלא מדה ישינים להם , ולא יוכלו לנבוח כשהגנבים נכנסין לבית. והמה רועים לא ידעו הבין - רועים את עצמן , ולא ידע הבין מי נכנס לבית להיטיב או להרע , לפי שישינים להם. אף צופים שבהם , מתוך שאין עוסקים כי אם במאכל ובמשתה , שאומר זה לזה: אתיו אקחה יין ונסבאה שכר - כמו "זולל וסובא" (דב' כא , כ) - והיה כזה יום מחר , כמו שעשינו היום משתה , נעשה גם למחר משתה , ולא עוד , אלא שיום מחר גדול יהיה יותר מאד במשתה ממה שעשינו היום;

והכלבים. רב הנפש הנמצא במקרא - על הכח המתאוה לאכל , כמו "ונפשו מאכל תאוה" (איוב לג , כ); והטעם , כי אלה הכלבים , אין בהם תועלת , רק יזיקו , כי הם חזקי התאוה; וזאת היא 'עזות נפש' , ולא ישבעו לעולם. והנה הנמשל: והמה - הטעם: הכלבים הנזכרים , הם רועי ישראל , שלא ידעו הבין - שם הפועל. איש לבצעו - מה יועיל לו מאומה ― כמו "מה בצע בדמי" (תה' ל , י) ― כל אחד מקצהו.

והכלבים עזי נפש - שהן עזים וקשים ברוחם כנגד בני אדם וחיות , לנבח ולנשוך ולקפוץ עליהם , הן לא ידעו שבעה - כל כך טרודים באכילתן , שאינן יכולים להיות שביעים , ומתוך כך אינן משגיחים לטרוף הצאן , לנבוח בחיות הבאות לטורפם , להזעיק ולהציל , כי למלא בטנם ונפשם ישימו את עצמם. והמה שרועים בצאן לא ידעו הבין מעצמם שיהא לבם אל הצאן , לבקר ולבקש אחר חיות הבאות עליהם ולהניס ולהציל , שהרי כלם לדרכם פנו.

והכלבים - ואם תאמרו: הכלבים האלה לא יאכילום בעליהם , לפיכך לא ישמרו הצאן! הנה הם אוכלים אבל אינם שביעים , כי עזי נפש הם , נפשם המתאוה היא עזה וחזקה ולא תשבע; כן אלה הצופים , כל עסקם במאכל ובמשתה ואינם שבעים , כי הם רודפים אחר התאוה , ומי שעושה כן לא ישבע לעולם. שבעה - שם מקור. והמה רועים - רועים את עצמם , ולא יחושו על הצאן שהם ישראל. לא ידעו הבין - לא ידעו להבין במעשיהם כי הם מעשה תוהו , ותועים ומתעים את ישראל , וכל אחד מהם פונה לדרכו , שיוכל להועיל לעצמו במאכל ובמשתה ולבצוע בצע , ולא יחושו על העם. מקצהו - כל העם מקצה שלו ובשכונתו עושה מעשים אילו. ומן התמה שתרגם יונתן רועים: "מבאישין" , ידמה שהיה קורא בקמץ הרי"ש.

צופיו וגו' - עתה ידבר להם דברי תוכחות על ענינם היום בימיו. כלם כלבים אלמים - כטעם 'הוא הוא'. לא יוכלו לנבוח - הפך דרכו של כלב , כל שכן שיושב בבית או במצפה , כדי שיהיה צופה ויהיה נובח אם ירגיש שום אדם שיבא לשם; ויותר היה עיקר זה המשל על כלבי הצאן , שהם לשמירת הצאן מזאבים ודובים. וכל עם ועם יקרא "צאן אדם" (יח' לו , לח) , ולכן אמר: והמה רועים וגו' , כמו שאפרש; ובכלל , כי הצאן נשמר שמירה מעולה בשלשה דברים שזכר בזה , והם 'צופים' , 'כלבים' ו'רועים' , וכל שכן צאן אדם; ולכן נקראו הנביאים בלשון הנביאים 'צופים' , כטעם "צופה נתתיך" (יח' ג , יז) , כי 'צופה' ו'חוזה' שמות נרדפים; והמלכים נקראו "רועים" (יר' כג , א - ד) , וישעיה קרא כלבים - הפרשים והשרים והתקיפים מן העם , ובכאן אמר צופיו על נביאי השקר. עזי נפש - כטעם "קשי פנים וחזקי לב" (יח' ב , ד) , או "חזקי מצח וקשי לב" (שם ג , ז) , כי לא תארם ב'חרוצים ומהירי התנועה והתגברות הלב' , אבל בהפך זה , כמו שאמר: הוזים שוכבים אוהבי לנום , והטעם: קשים לשמוע וקשים להתנועע כאלו הם אבן , עד שלא ידעו לבקש צרכם בעמדם אצל מרעה הצאן עד שיהיו שבעים הגבורים , להלחם עם הזאבים והדֻבים כשיבאו לאכל הצאן , כמו שיפרש במכוון באמרו והמה רועים וגו' , כי והמה - כנוי אל הרועים , כמו "להם לבני ישראל" (יהו' א , ב) , וכאלו אמר: והמה , רוצה לומר: רועים , לא ידעו הבין - כלומר: אין להם בינה , ולכן כולם לדרכם יפנו איש לבצעו מקצהו , גם ילכו למשתאות בכלל , ויעזבו הצאן במרעיתם יחידות. אם כן הצאן יהיו עזובות מבלי רועים כלל (ראה להלן , יב) , גם הכלבים ישנים וחלשים.
ריכוז קישורים