תנ"ך - והכלבים
עזי־נפש
לא
ידעו
שבעה
והמה
רעים
לא
ידעו
הבין
כלם
לדרכם
פנו
איש
לבצעו
מקצהו:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וְהַכְּלָבִ֣ים
עַזֵּי־נֶ֗פֶשׁ
לֹ֤א
יָֽדְעוּ֙
שָׂבְעָ֔ה
וְהֵ֣מָּה
רֹעִ֔ים
לֹ֥א
יָדְע֖וּ
הָבִ֑ין
כֻּלָּם֙
לְדַרְכָּ֣ם
פָּנ֔וּ
אִ֥ישׁ
לְבִצְע֖וֹ
מִקָּצֵֽהוּ:
(ישעיהו פרק נו פסוק יא)
וְהַכְּלָבִים
עַזֵּי־נֶפֶשׁ
לֹא
יָדְעוּ
שָׂבְעָה
וְהֵמָּה
רֹעִים
לֹא
יָדְעוּ
הָבִין
כֻּלָּם
לְדַרְכָּם
פָּנוּ
אִישׁ
לְבִצְעוֹ
מִקָּצֵהוּ:
(ישעיהו פרק נו פסוק יא)
והכלבים
עזי־נפש
לא
ידעו
שבעה
והמה
רעים
לא
ידעו
הבין
כלם
לדרכם
פנו
איש
לבצעו
מקצהו:
(ישעיהו פרק נו פסוק יא)
והכלבים
עזי־נפש
לא
ידעו
שבעה
והמה
רעים
לא
ידעו
הבין
כלם
לדרכם
פנו
איש
לבצעו
מקצהו:
(ישעיהו פרק נו פסוק יא)
וְכַלבַּיָא
תַקִיפֵי
נַפשָׁן
לָא
יָדְעִין
לְמִסבַּע
וְאִנוּן
מַבאֲשִׁין
לָא
יָדְעִין
לְאִסתַּכָּלָא
כֻּלְהוֹן
גְּבַר
לָקֳבֵיל
אוֹרחֵיהּ
גְּלוֹ
גְּבַר
לְמִיבַּז
מָמוֹנֵיהּ
דְּיִשׂרָאֵל
:
הבין
-
ה'
(בקמץ):
ראה
יש'
כח
,
יט.
מקצהו
-
ב':
יש'
נו
,
יא;
יח'
כה
,
ט.
והכלבים
עזי
נפש
-
רוצים
למלאות
כריסם;
'אייגרא
טלנט'
(בלעז).
והמה
רעים
וגו'
-
כמו
שהכלבים
לא
ידעו
שבעה
,
כן
המה
הרועים
לא
ידעו
להבין
מה
תהיה
באחריתם.
כלם
-
לדרך
הנאתם
פנו
איש
לבצעו
,
לגזול
את
שאר
העם
שהם
ממונים
עליהם.
מקצהו
-
כמו
"כל
העם
מקצה"
(בר'
יט
,
ד)
-
מקצה
מניינם
ועד
קצהו
,
כולם
נוהגים
כן.
והכלבים
עזי
נפש
לא
ידעו
שבעה
-
אינם
יודעים
לאכול
ולשבוע
נפשם
במדה
,
אלא
ממלאים
כריסם
ומתוך
בלא
מדה
ישינים
להם
,
ולא
יוכלו
לנבוח
כשהגנבים
נכנסין
לבית.
והמה
רועים
לא
ידעו
הבין
-
רועים
את
עצמן
,
ולא
ידע
הבין
מי
נכנס
לבית
להיטיב
או
להרע
,
לפי
שישינים
להם.
אף
צופים
שבהם
,
מתוך
שאין
עוסקים
כי
אם
במאכל
ובמשתה
,
שאומר
זה
לזה:
אתיו
אקחה
יין
ונסבאה
שכר
-
כמו
"זולל
וסובא"
(דב'
כא
,
כ)
-
והיה
כזה
יום
מחר
,
כמו
שעשינו
היום
משתה
,
נעשה
גם
למחר
משתה
,
ולא
עוד
,
אלא
שיום
מחר
גדול
יהיה
יותר
מאד
במשתה
ממה
שעשינו
היום;
והכלבים.
רב
הנפש
הנמצא
במקרא
-
על
הכח
המתאוה
לאכל
,
כמו
"ונפשו
מאכל
תאוה"
(איוב
לג
,
כ);
והטעם
,
כי
אלה
הכלבים
,
אין
בהם
תועלת
,
רק
יזיקו
,
כי
הם
חזקי
התאוה;
וזאת
היא
'עזות
נפש'
,
ולא
ישבעו
לעולם.
והנה
הנמשל:
והמה
-
הטעם:
הכלבים
הנזכרים
,
הם
רועי
ישראל
,
שלא
ידעו
הבין
-
שם
הפועל.
איש
לבצעו
-
מה
יועיל
לו
מאומה
―
כמו
"מה
בצע
בדמי"
(תה'
ל
,
י)
―
כל
אחד
מקצהו.
והכלבים
עזי
נפש
-
שהן
עזים
וקשים
ברוחם
כנגד
בני
אדם
וחיות
,
לנבח
ולנשוך
ולקפוץ
עליהם
,
הן
לא
ידעו
שבעה
-
כל
כך
טרודים
באכילתן
,
שאינן
יכולים
להיות
שביעים
,
ומתוך
כך
אינן
משגיחים
לטרוף
הצאן
,
לנבוח
בחיות
הבאות
לטורפם
,
להזעיק
ולהציל
,
כי
למלא
בטנם
ונפשם
ישימו
את
עצמם.
והמה
שרועים
בצאן
לא
ידעו
הבין
מעצמם
שיהא
לבם
אל
הצאן
,
לבקר
ולבקש
אחר
חיות
הבאות
עליהם
ולהניס
ולהציל
,
שהרי
כלם
לדרכם
פנו.
והכלבים
-
ואם
תאמרו:
הכלבים
האלה
לא
יאכילום
בעליהם
,
לפיכך
לא
ישמרו
הצאן!
הנה
הם
אוכלים
אבל
אינם
שביעים
,
כי
עזי
נפש
הם
,
נפשם
המתאוה
היא
עזה
וחזקה
ולא
תשבע;
כן
אלה
הצופים
,
כל
עסקם
במאכל
ובמשתה
ואינם
שבעים
,
כי
הם
רודפים
אחר
התאוה
,
ומי
שעושה
כן
לא
ישבע
לעולם.
שבעה
-
שם
מקור.
והמה
רועים
-
רועים
את
עצמם
,
ולא
יחושו
על
הצאן
שהם
ישראל.
לא
ידעו
הבין
-
לא
ידעו
להבין
במעשיהם
כי
הם
מעשה
תוהו
,
ותועים
ומתעים
את
ישראל
,
וכל
אחד
מהם
פונה
לדרכו
,
שיוכל
להועיל
לעצמו
במאכל
ובמשתה
ולבצוע
בצע
,
ולא
יחושו
על
העם.
מקצהו
-
כל
העם
מקצה
שלו
ובשכונתו
עושה
מעשים
אילו.
ומן
התמה
שתרגם
יונתן
רועים:
"מבאישין"
,
ידמה
שהיה
קורא
בקמץ
הרי"ש.
צופיו
וגו'
-
עתה
ידבר
להם
דברי
תוכחות
על
ענינם
היום
בימיו.
כלם
כלבים
אלמים
-
כטעם
'הוא
הוא'.
לא
יוכלו
לנבוח
-
הפך
דרכו
של
כלב
,
כל
שכן
שיושב
בבית
או
במצפה
,
כדי
שיהיה
צופה
ויהיה
נובח
אם
ירגיש
שום
אדם
שיבא
לשם;
ויותר
היה
עיקר
זה
המשל
על
כלבי
הצאן
,
שהם
לשמירת
הצאן
מזאבים
ודובים.
וכל
עם
ועם
יקרא
"צאן
אדם"
(יח'
לו
,
לח)
,
ולכן
אמר:
והמה
רועים
וגו'
,
כמו
שאפרש;
ובכלל
,
כי
הצאן
נשמר
שמירה
מעולה
בשלשה
דברים
שזכר
בזה
,
והם
'צופים'
,
'כלבים'
ו'רועים'
,
וכל
שכן
צאן
אדם;
ולכן
נקראו
הנביאים
בלשון
הנביאים
'צופים'
,
כטעם
"צופה
נתתיך"
(יח'
ג
,
יז)
,
כי
'צופה'
ו'חוזה'
שמות
נרדפים;
והמלכים
נקראו
"רועים"
(יר'
כג
,
א
-
ד)
,
וישעיה
קרא
כלבים
-
הפרשים
והשרים
והתקיפים
מן
העם
,
ובכאן
אמר
צופיו
על
נביאי
השקר.
עזי
נפש
-
כטעם
"קשי
פנים
וחזקי
לב"
(יח'
ב
,
ד)
,
או
"חזקי
מצח
וקשי
לב"
(שם
ג
,
ז)
,
כי
לא
תארם
ב'חרוצים
ומהירי
התנועה
והתגברות
הלב'
,
אבל
בהפך
זה
,
כמו
שאמר:
הוזים
שוכבים
אוהבי
לנום
,
והטעם:
קשים
לשמוע
וקשים
להתנועע
כאלו
הם
אבן
,
עד
שלא
ידעו
לבקש
צרכם
בעמדם
אצל
מרעה
הצאן
עד
שיהיו
שבעים
הגבורים
,
להלחם
עם
הזאבים
והדֻבים
כשיבאו
לאכל
הצאן
,
כמו
שיפרש
במכוון
באמרו
והמה
רועים
וגו'
,
כי
והמה
-
כנוי
אל
הרועים
,
כמו
"להם
לבני
ישראל"
(יהו'
א
,
ב)
,
וכאלו
אמר:
והמה
,
רוצה
לומר:
רועים
,
לא
ידעו
הבין
-
כלומר:
אין
להם
בינה
,
ולכן
כולם
לדרכם
יפנו
איש
לבצעו
מקצהו
,
גם
ילכו
למשתאות
בכלל
,
ויעזבו
הצאן
במרעיתם
יחידות.
אם
כן
הצאן
יהיו
עזובות
מבלי
רועים
כלל
(ראה
להלן
,
יב)
,
גם
הכלבים
ישנים
וחלשים.