תנ"ך - אשרי אנוש יעשה־זאת ובן־אדם יחזיק בה שמר שבת מחללו ושמר ידו מעשות כל־רע: ס

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

אַשְׁרֵ֤י אֱנוֹשׁ֙ יַֽעֲשֶׂה־זֹּ֔את וּבֶן־אָדָ֖ם יַחֲזִ֣יק בָּ֑הּ שֹׁמֵ֤ר שַׁבָּת֙ מֵֽחַלְּל֔וֹ וְשֹׁמֵ֥ר יָד֖וֹ מֵעֲשׂ֥וֹת כָּל־רָֽע: ס (ישעיהו פרק נו פסוק ב)

טקסט וניקוד:

אַשְׁרֵי אֱנוֹשׁ יַעֲשֶׂה־זֹּאת וּבֶן־אָדָם יַחֲזִיק בָּהּ שֹׁמֵר שַׁבָּת מֵחַלְּלוֹ וְשֹׁמֵר יָדוֹ מֵעֲשׂוֹת כָּל־רָע: ס (ישעיהו פרק נו פסוק ב)

טקסט בלבד:

אשרי אנוש יעשה־זאת ובן־אדם יחזיק בה שמר שבת מחללו ושמר ידו מעשות כל־רע: ס (ישעיהו פרק נו פסוק ב)

תיקון קוראים:

אשרי אנוש יעשה־זאת ובן־אדם יחזיק בה שמר שבת מחללו ושמר ידו מעשות כל־רע: ס (ישעיהו פרק נו פסוק ב)
טוּבֵי אֱנָשָׁא דְּיַעֲבֵיד דָּא וּבַר אֱנָשָׁא דְּיִתַּקַף בַּהּ יִטַר שַׁבְּתָא מֵאַחָלוּתֵיהּ וְיִטַר יְדוֹהִי מִלְמֶעֱבַד כָּל בִּישׁ :

אשרי אנוש - ב': יש' נו , ב; איוב ה , יז. ובן - אדם - ה': במ' כג , יט; יש' נו , ב; תה' ח , ה; איוב טז , כא; כה , ו.

אשרי אנוש - ב' יוכחנו אלוה; ובן - אדם - ה'.

יעשה זאת: שומר שבת וגו'.

יעשה זאת - האמורה למטה; מעשות כל רע - שלא לעשות כל רע; וכל המצוות בכלל.

אשרי. זאת - המצוה שאומר , והיא: שומר שבת מחללו. וידוע כי שבת - סימן התי"ו לנקבה?! אולי זה בא כאילו אמר 'יום שבת' , או יהיה ו"יו מחללו - חלול הַ'שּׁמּור' , כי עם כל פועל - שם הוא בכח הלשון , ואם לא נכתב; כאשר פירש רבי משה הכהן ז"ל במלת "ותצפנו" (יהו' ב , ד) , שהוא שב ל'לקח'; וכמוהו "וברוב יועצים תקום" (מש' טו , כב) , והטעם - 'עצה' , ואם לא נכתב.

יעשה זאת - מה שמפרש והולך.

אשרי אנוש... זאת - שמירת שבת. יחזיק בה - שנזהר בה כל ימיו. מחללו - שלא יעשה שום מלאכה; וכן היא בכלל שמירת שבת לקדשו , כמו שאמר "שמור את יום השבת לקדשו" (דב' ה , יב). וקידוש השבת הוא להבדילו משאר הימים , כי כן כל לשון 'קדושה' הוא עניין הִבָּדְלוֹ מאחֵר במעלה , כמו שנאמר "ויבדל אהרן להקדישו קדש קדשים" (דה"א כג , יג); ומבדילו משאר הימים במאכל ובמשתה ובכסות נקייה , זהו בעניין הגוף; ובעניין הנפש - שתהיה נפשו פנוייה מעסקי העולם ובדלה מהם , ומתעסקת בדברי תורה וחכמה ומתבוננת במעשה האל. וזכר עניין השבת בפרט במקום הזה , לפי שהוא מדבר לבני הגלות , שייטיבו דרכיהם ויצאו מהגלות , והטובה שבהם היא שמירת שבת , ובעון שבת גלו מארצם; ואמרו רבותינו ז"ל (ראה שבת קיט , ב): לא חרבה ירושלם , אלא בשביל שחיללו בה את השבת , שנאמר "ומשבתותי העלימו עיניהם ואחל בתוכם" (יח' כב , כו); ואמרו (ראה שבת קיח , ב): אלמלי משמרין ישראל שתי שבתות , מיד נגאלין , שנאמר "אשר ישמרו את שבתותי" וגו' (להלן , ד) , וכתיב בתריה "והביאותים אל הר קדשי" (להלן , ז). ובזכרו מצות שבת , הוא הדין לשאר מצות 'עשה' , אלא זכר החמורה; ואע"פ שיש בה מצות 'לא תעשה' , ה'עשה' הוא הכל , שאם ישבות לא יעשה מלאכה; ואמר אחר כן מעשות כל רע , שהוא מצות 'לא תעשה' בכלל. ואמר מחללו - לשון זכר , אע"פ ששבת לשון נקבה , רוצה לומר: יום השבת.

זאת וכן בה - רמז למה שיבא אחר כן: שומר שבת וגו'. וזכר זה בפרט , כי בזה היו חוטאים יותר בני הזמן ההוא , כמו שמבואר בירמיה (יז , כא) , וגם הוא התנה להם , כי אם יקיימו זאת המצוה , שלא יהיו חרבים על יד נבוכדנצר (ראה שם , כד - כה); ובכל זה סודות וגִלוים , 'אוצר יי'' יבא. אבל העיר זה הנביא על קצת הסודות , בצרפו ובחרו באשר חפצתי ומחזיקים בבריתי , וכן האריך בבני הנכר; והכל צריך לבאור , ובאורם אך 'אוצר יי'' יבא.
ריכוז קישורים