תנ"ך - הצדיק
אבד
ואין
איש
שם
על־לב
ואנשי־חסד
נאספים
באין
מבין
כי־מפני
הרעה
נאסף
הצדיק:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
הַצַּדִּ֣יק
אָבָ֔ד
וְאֵ֥ין
אִ֖ישׁ
שָׂ֣ם
עַל־לֵ֑ב
וְאַנְשֵׁי־חֶ֤סֶד
נֶאֱסָפִים֙
בְּאֵ֣ין
מֵבִ֔ין
כִּֽי־מִפְּנֵ֥י
הָרָעָ֖ה
נֶאֱסַ֥ף
הַצַּדִּֽיק:
(ישעיהו פרק נז פסוק א)
הַצַּדִּיק
אָבָד
וְאֵין
אִישׁ
שָׂם
עַל־לֵב
וְאַנְשֵׁי־חֶסֶד
נֶאֱסָפִים
בְּאֵין
מֵבִין
כִּי־מִפְּנֵי
הָרָעָה
נֶאֱסַף
הַצַּדִּיק:
(ישעיהו פרק נז פסוק א)
הצדיק
אבד
ואין
איש
שם
על־לב
ואנשי־חסד
נאספים
באין
מבין
כי־מפני
הרעה
נאסף
הצדיק:
(ישעיהו פרק נז פסוק א)
הצדיק
אבד
ואין
איש
שם
על־לב
ואנשי־חסד
נאספים
באין
מבין
כי־מפני
הרעה
נאסף
הצדיק:
(ישעיהו פרק נז פסוק א)
צַדִּיקַיָא
מָיְתִין
וְלֵית
אֱנָשׁ
דִּמשַׁוֵי
דַחלְתִי
עַל
לֵב
וְגוּברֵי
גָמְלֵי
חִסדָּא
מִתכַּנשִׁין
לָא
מִסתַּכְּלִין
אֲרֵי
מִן
קֳדָם
בִּשׁתָּא
דַּעֲתִידָא
לְמֵיתֵי
מִתכַּנשִׁין
צַדִּיקַיָא
:
אבד
-
ב'
בזקף
וקמץ:
יש'
נז
,
א;
*מי'
ד
,
ט.
ואין
איש
-
ז':
ראה
יש'
מא
,
כח.
נאסף
-
ב'
בפתח:
במ'
כז
,
יג;
יש'
נז
,
א.
אבד
-
ב'
זק'
קמ';
ואין
איש
-
[ז'];
באין
מבין
-
ל';
נאסף
-
ב'.
הצדיק
אבד
-
כגון
יאשיהו;
ואין
איש
שם
על
לב
למה
נסתלק.
באין
מבין
-
אין
בנותרים
מבין
,
מה
ראה
הקדוש
ברוך
הוא
לסלקו.
כי
מפני
הרעה
העתידה
לבא
על
הדור
נאסף
הצדיק.
ומתוך
שעוסקין
במאכל
ובמשתה
,
אין
דבר
יי'
בפיהם
שיזהירו
את
העם
,
וכולם
עוורים
,
שאינן
יודעים
הרעה
העתידה
לבא
על
ישראל
,
ואין
מבין
כי
מפני
הרעה
נאסף
הצדיק
-
כשרואים
שצדיקי
הדור
נאספים
,
אינם
מכירים
שגזירה
רעה
עתידה
לבא
על
הציבור
,
ומפני
הרעה
שעתידה
לבא
על
הציבור
נאסף
הצדיק
,
שלא
יראה
הרעה
ויצטער
עליה
,
לפיכך
נאספים
בשלום
מפני
הרעה.
הצדיק.
אלה
מעשה
הרועים
(יש'
נו
,
יא
,
יב).
הצדיקים
אבדו
,
ואין
איש
שם
על
לב
לאמר:
מדוע
יאבדו
הצדיקים
ויחיו
אלה
הרשעים?
והנה
זה
פירש
הנביא:
נאסף
הצדיק
,
עד
שלא
יראה
הרע
הבא
על
ישראל
ועל
עיר
הקדש.
ואין
איש
מהם
שם
על
לב
,
לאמר:
מה
זה?
הלא
צדיק
היה
זה!
והיה
להם
לחשוב
כי
מפני
הרעה
נאסף
הצדיק
,
כענין
"ולא
תראינה
עיניך
ברעה"
(מ"ב
כב
,
כ);
"לא
אביא
הרעה
בימיו"
(מ"ב
כא
,
כט);
"ואתה
תבא
אל
אבתיך
בשלום"
(בר'
טו
,
טו);
ולכך
מיהר
הצדיק
למות
בקוצר
ימים
,
כדי
שלא
תראינה
עיניו
ברעה
,
וקרוב
לבא
עת
הרעה
עליהם
וימיה
לא
ימשכו.
באין
מבין
-
שאין
בהם
מבין
ומרגיש
שמפני
הרעה
נאסף
,
אלא
אוכלים
ושותים
ושמחים.
הצדיק
-
הפסוק
כפול
בעניין
במלות
שונות.
ואינו
אומר
על
צדיק
מיוחד
,
אלא
על
הצדיקים
שאבדו
מן
הדור
ההוא
,
וכן
אמר
ואנשי
חסד
נאספים
-
פירוש:
נאספים
אל
עמם.
ובאמרו
אבד
,
לא
שהצדיק
אבד
במותו
,
כי
לעצמו
לא
אבד
,
אבל
נשמתו
בחיים
ערבים
טובים
מחיי
הגוף
,
אלא
אבד
מדורו
,
כי
להם
היא
האבדה.
ואין
איש
שם
על
לב
-
שיוכיח
את
ישראל
על
המעשים
הרעים
האלה.
או
פירוש
ואין
איש
שם
על
לב
כפירוש
באין
מבין
,
וטעמו
דבק
עם
כי
מפני
הרעה
נאסף
הצדיק
,
כלומר:
הצדיקים
ואנשי
חסד
נאספו
מן
הדור
טרם
זמנם
,
מפני
הרעה
העתידה
לבוא
על
הדור
ההוא
,
ושלא
יראו
הם
ברעה
ההיא
,
כמו
שאמרה
חלדה
הנביאה
על
פי
הדיבר
ליאשיהו:
"הנני
אוסיפך
אל
אבותיך
ונאספת
אל
קברותיך
בשלום
ולא
תראינה
עיניך
בכל
הרעה
אשר
אני
מביא
על
המקום
הזה"
(דה"ב
לד
,
כח).
ואין
איש
שם
על
לב
ואין
מבין
כי
מפני
זה
נאסף
הצדיק
,
שלא
יראה
ברעה.
הצדיק
אבד
-
בעבור
שזכר
(ראה
יש'
נו
,
י
-
יא)
כי
צאן
בני
ישראל
אובדות
היום
בסבת
צופים
ורועים
רעים
,
שעיקר
זה
על
מנשה
וזרעו
עד
סוף
צדקיה
,
גם
על
נביאי
השקר
שהיו
שם
שלא
ראו
הגברת
החיה
הראשונה
(ראה
הקדמתו
לישעיה)
,
יזכור
כי
הצופים
והרועים
הטובים
שהיו
לפנים
בישראל
כבר
מתו;
ובפרט
רמז
בזה
על
חזקיה
ובני
עצתו
,
כי
כבר
נבא
לו
חרבן
יהודה
אחריו
,
והוא
אמר
"טוב
דבר
יי'...
כי
שלום
ואמת
יהיה
בימי"
(מ"ב
כ
,
יט).
וכבר
הודעתיך
לפנים
,
כי
חזקיה
היה
חִתוּם
וחתימה
לגדלתנו
בבית
ראשון
,
עד
שלהעיר
על
זה
נכתבה
מ"ם
"למרבה
המשרה"
(יש'
ט
,
ו)
חתומה
וסתומה.
וכן
אמר
בזה
עליו
ועל
גדולי
עצתו:
יבוא
שלום
ינוחו
על
משכבותם
וגו'
-
כטעם
"ואתה
תבא
אל
אבתיך
בשלום"
וגו'
(בר'
טו
,
טו)
קודם
ו"עבדום
וענו
אותם"
וגו'
(שם
,
יג).
ואמר
יבא
,
ואמר
ינוחו
,
ואמר
הלך
נכוחו
-
בשנוי
רמיזות
וכנוים;
והכל
נכון.
אבל
מה
שאמר
כי
מפני
הרעה
נאסף
הצדיק
-
כמו
שנאמר
ליאשיה
"לכן
הנני
אוסיפך
אל
(בנוסחנו:
על)
אבותיך
ונאספת
אל
קברותיך
בשלום
ולא
תראינה
עינך
(לפנינו:
עיניך)
בכל
הרעה
אשר
אני
מביא
אל
(בנוסחנו:
על)
המקום
הזה"
וגו'
(מ"ב
כב
,
כ);
וזה
כלו
כִוֵן
נותן
התורה
באמרו
"ואתה
תבא
אל
אבתיך
בשלום"
(בר'
טו
,
טו)
,
אע"פ
שלא
זכר
שם
לשון
'מפני'
,
או
ענין
סבה.
ואולם
זה
המין
מן
הסבות
הוא
ענין
שצריך
עיון
,
ובאור
כל
מה
שאמרו
בזה
,
שהוא
כולל
ענינים
שונים
רבים
ורבים
,
'אוצר
יי''
יבא.
הצדיק
אבד
מפני
עון
הדור
,
כדי
שלא
יראה
הרעה
שתבוא
על
בני
דורו
,
ואינם
מבינים
כי
מפני
הרעה
העתידה
לבוא
נאסף
הצדיק
-
שלא
יראה
אותה
ויצטער.