תנ"ך - אני
אגיד
צדקתך
ואת־מעשיך
ולא
יועילוך:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
אֲנִ֥י
אַגִּ֖יד
צִדְקָתֵ֑ךְ
וְאֶֽת־מַעֲשַׂ֖יִךְ
וְלֹ֥א
יוֹעִילֽוּךְ:
(ישעיהו פרק נז פסוק יב)
אֲנִי
אַגִּיד
צִדְקָתֵךְ
וְאֶת־מַעֲשַׂיִךְ
וְלֹא
יוֹעִילוּךְ:
(ישעיהו פרק נז פסוק יב)
אני
אגיד
צדקתך
ואת־מעשיך
ולא
יועילוך:
(ישעיהו פרק נז פסוק יב)
אני
אגיד
צדקתך
ואת־מעשיך
ולא
יועילוך:
(ישעיהו פרק נז פסוק יב)
אֲנָא
חַוִית
לִיך
עוּבָדִין
טָבִין
דְּאִינוּן
זָכְוָן
לִיך
וְאַתּ
אַסגִּית
לִיך
עוּבָדִין
בִּישִׁין
דְּלָא
יַהנוֹן
לִיך
:
ואת
-
מעשיך
-
ל';
יועילוך
-
ל'.
אני
אגיד
צדקתך
-
אני
תמיד
מגיד
לך
דברים
,
שאם
תעשי
אותם
תצדקי.
ואת
מעשיך
-
שאת
עושה
שלא
כרצוני
,
לא
(בנוסחנו:
ולא)
יועילוך
בעת
רעתך.
אני
אגיד
צדקתך
-
ברצוני
ובגילת
נפשי
הייתי
מגיד
צדקותיך
אילו
ידעתי
שתפשת
מעשים
טובים
,
אבל
מעשייך
לא
(בנוסחנו:
ולא)
יועילוך
-
לא
עשית
מעשים
שיועילו
לך.
אני
אגיד
צדקתך
-
בפה.
ואת
מעשיך
לא
(בנוסחנו:
ולא)
יועילוך
-
בעבור
שמעשיך
רעים
,
שבטחת
על
זולתי
יי'.
לא
יועילוך
צדקתך
ומעשיך
שבזעקך
יצילוך
קבוציך
-
אותם
אלוהות
שקבצת
אליך
לעזרך.
ואת
כלם
ישא
רוח
ויקח
הבל
-
שאף
לעצמם
לא
יועילו.
והחסה
בי
-
שייכנע
מלפניי
וישוב
אלי.
ואמר
החסה
בי
בראותו
כי
אני
אני
הוא:
סלו
סלו
המסלה
,
סקלו
מאבן.
הרימו
מכשול
-
אותם
האשירים
והמזבחות
והמצבות
והאלילים
,
מדרך
עמי
-
שהן
להם
למכשול
ולאבן
נגף
,
והיכנעו
ושובו
לאלהי
השמים.
אני
אגיד
-
אע"פ
שתכזבי
את
ותאמרי
צדיקה
את
,
אני
אגיד
הצדקה
שעשית
,
והם
המעשים
הנזכרים;
התאמרי
כי
הם
מעשים
טובים?
ואת
מעשיך
-
ואגיד
מעשיך
שעשית
,
ולא
יועילוך
המעשים
שעשית
,
כאשר
חשבת
,
אבל
יזיקוך.
אני
אגיד
צדקתך
-
כפי
מחשבתם
,
שהיו
חושבים
לעשות
צדק
גמור
,
כי
היו
כורתים
ברית
עם
בני
אשור
,
כמו
שקדם
לזה
הנביא
כמה
פעמים.
וכלל
דברי
זה
הנביא
,
וכן
כלם
,
בענין
חרבן
בית
ראשון
,
כי
בימי
חזקיה
לא
רצו
הנביאים
שיכנעו
למלך
אשור
,
והפך
זה
בימי
צדקיה
,
כי
לָכּל
זמן
ברצון
השם
,
אבל
בשום
זמן
לא
רצה
השם
שיבטחו
וישענו
בבני
אשור
,
רק
בשם
יתברך!
אם
כן
היה
ראוי
לנביאים
שיוכיחו
עמנו
תמיד
כי
היו
בוטחים
באשור
,
ואף
רבים
בימי
חזקיה
,
כל
שכן
בימי
צדקיה
היו
כן
,
והיו
קבוצים
ונקהלים
בני
עמנו
להועץ
ולשלוח
למלך
אשור
תשורות
ומרקחות
,
כמו
שקדם
"ותשורי
למלך"
וגו'
(לעיל
,
ט).
ולכן
סיים
זה
ישעיה
להם
בשם
האל
,
ואמר:
אבל
בזעקך
אלי
,
כלומר:
לשם
,
אז
יצילוך
קבוציך
ותחבולותיך
על
ענין
מלכי
אשור
,
או
זולתם
,
אם
להכנע
להם
ואם
להלחם
עמך.
ובכלל
,
כי
כל
השתדלות
שתוכלי
לעשות
לא
יועילוך
אם
לא
תזעקי
ותתפללי
תפלת
ארוכה
אלי
,
כמו
ואת
מעשיך
לא
(בנוסחנו:
ולא)
יועילוך.
והכלל
הוא
,
כי
השם
חפץ
בתחבולות
הנבון
,
אך
שישען
בשם;
וזה
ענין
יקר
מאד
,
וכבר
רמזנו
באמרו
"והעם
לא
שב
עד
המכהו"
עִם
"ואת
יי'
צבאות
לא
דרשו"
(יש'
ט
,
יב);
ובאורו
'אוצר
יי''
יבא.
וטעם
ואת
כולם
-
רמז
לבני
אשור
הרמוזים
כמה
פעמים
בזאת
הפרשה.
יקח
הבל
-
הטעם:
יקחם
הבל.
אני
אגיד
צדקתך
-
אם
יש
לך
זכות.
ואת
מעשיך
לא
(בנוסחנו:
ולא)
יועילוך
-
כי
אין
לך
מעשים
טובים.