תנ"ך - אני אגיד צדקתך ואת־מעשיך ולא יועילוך:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

אֲנִ֥י אַגִּ֖יד צִדְקָתֵ֑ךְ וְאֶֽת־מַעֲשַׂ֖יִךְ וְלֹ֥א יוֹעִילֽוּךְ: (ישעיהו פרק נז פסוק יב)

טקסט וניקוד:

אֲנִי אַגִּיד צִדְקָתֵךְ וְאֶת־מַעֲשַׂיִךְ וְלֹא יוֹעִילוּךְ: (ישעיהו פרק נז פסוק יב)

טקסט בלבד:

אני אגיד צדקתך ואת־מעשיך ולא יועילוך: (ישעיהו פרק נז פסוק יב)

תיקון קוראים:

אני אגיד צדקתך ואת־מעשיך ולא יועילוך: (ישעיהו פרק נז פסוק יב)
אֲנָא חַוִית לִיך עוּבָדִין טָבִין דְּאִינוּן זָכְוָן לִיך וְאַתּ אַסגִּית לִיך עוּבָדִין בִּישִׁין דְּלָא יַהנוֹן לִיך :

ואת - מעשיך - ל'; יועילוך - ל'.

אני אגיד צדקתך - אני תמיד מגיד לך דברים , שאם תעשי אותם תצדקי. ואת מעשיך - שאת עושה שלא כרצוני , לא (בנוסחנו: ולא) יועילוך בעת רעתך.

אני אגיד צדקתך - ברצוני ובגילת נפשי הייתי מגיד צדקותיך אילו ידעתי שתפשת מעשים טובים , אבל מעשייך לא (בנוסחנו: ולא) יועילוך - לא עשית מעשים שיועילו לך.

אני אגיד צדקתך - בפה. ואת מעשיך לא (בנוסחנו: ולא) יועילוך - בעבור שמעשיך רעים , שבטחת על זולתי יי'.

לא יועילוך צדקתך ומעשיך שבזעקך יצילוך קבוציך - אותם אלוהות שקבצת אליך לעזרך. ואת כלם ישא רוח ויקח הבל - שאף לעצמם לא יועילו. והחסה בי - שייכנע מלפניי וישוב אלי. ואמר החסה בי בראותו כי אני אני הוא: סלו סלו המסלה , סקלו מאבן. הרימו מכשול - אותם האשירים והמזבחות והמצבות והאלילים , מדרך עמי - שהן להם למכשול ולאבן נגף , והיכנעו ושובו לאלהי השמים.

אני אגיד - אע"פ שתכזבי את ותאמרי צדיקה את , אני אגיד הצדקה שעשית , והם המעשים הנזכרים; התאמרי כי הם מעשים טובים? ואת מעשיך - ואגיד מעשיך שעשית , ולא יועילוך המעשים שעשית , כאשר חשבת , אבל יזיקוך.

אני אגיד צדקתך - כפי מחשבתם , שהיו חושבים לעשות צדק גמור , כי היו כורתים ברית עם בני אשור , כמו שקדם לזה הנביא כמה פעמים. וכלל דברי זה הנביא , וכן כלם , בענין חרבן בית ראשון , כי בימי חזקיה לא רצו הנביאים שיכנעו למלך אשור , והפך זה בימי צדקיה , כי לָכּל זמן ברצון השם , אבל בשום זמן לא רצה השם שיבטחו וישענו בבני אשור , רק בשם יתברך! אם כן היה ראוי לנביאים שיוכיחו עמנו תמיד כי היו בוטחים באשור , ואף רבים בימי חזקיה , כל שכן בימי צדקיה היו כן , והיו קבוצים ונקהלים בני עמנו להועץ ולשלוח למלך אשור תשורות ומרקחות , כמו שקדם "ותשורי למלך" וגו' (לעיל , ט). ולכן סיים זה ישעיה להם בשם האל , ואמר: אבל בזעקך אלי , כלומר: לשם , אז יצילוך קבוציך ותחבולותיך על ענין מלכי אשור , או זולתם , אם להכנע להם ואם להלחם עמך. ובכלל , כי כל השתדלות שתוכלי לעשות לא יועילוך אם לא תזעקי ותתפללי תפלת ארוכה אלי , כמו ואת מעשיך לא (בנוסחנו: ולא) יועילוך. והכלל הוא , כי השם חפץ בתחבולות הנבון , אך שישען בשם; וזה ענין יקר מאד , וכבר רמזנו באמרו "והעם לא שב עד המכהו" עִם "ואת יי' צבאות לא דרשו" (יש' ט , יב); ובאורו 'אוצר יי'' יבא. וטעם ואת כולם - רמז לבני אשור הרמוזים כמה פעמים בזאת הפרשה. יקח הבל - הטעם: יקחם הבל.

אני אגיד צדקתך - אם יש לך זכות. ואת מעשיך לא (בנוסחנו: ולא) יועילוך - כי אין לך מעשים טובים.
ריכוז קישורים