תנ"ך - בזעקך
יצילך
קבוציך
ואת־כלם
ישא־רוח
יקח־הבל
והחוסה
בי
ינחל־ארץ
ויירש
הר־קדשי:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
בְּזַֽעֲקֵךְ֙
יַצִּילֻ֣ךְ
קִבּוּצַ֔יִךְ
וְאֶת־כֻּלָּ֥ם
יִשָּׂא־ר֖וּחַ
יִקַּח־הָ֑בֶל
וְהַחוֹסֶ֥ה
בִי֙
יִנְחַל־אֶ֔רֶץ
וְיִירַ֖שׁ
הַר־קָדְשִֽׁי:
(ישעיהו פרק נז פסוק יג)
בְּזַעֲקֵךְ
יַצִּילֻךְ
קִבּוּצַיִךְ
וְאֶת־כֻּלָּם
יִשָּׂא־רוּחַ
יִקַּח־הָבֶל
וְהַחוֹסֶה
בִי
יִנְחַל־אֶרֶץ
וְיִירַשׁ
הַר־קָדְשִׁי:
(ישעיהו פרק נז פסוק יג)
בזעקך
יצילך
קבוציך
ואת־כלם
ישא־רוח
יקח־הבל
והחוסה
בי
ינחל־ארץ
ויירש
הר־קדשי:
(ישעיהו פרק נז פסוק יג)
בזעקך
יצילך
קבוציך
ואת־כלם
ישא־רוח
יקח־הבל
והחוסה
בי
ינחל־ארץ
ויירש
הר־קדשי:
(ישעיהו פרק נז פסוק יג)
אַצוַחִי
כְעַן
אִם
יִפרְקוּנִיך
עוּבָדֵי
שִׁקרִיך
דַּהֲוֵית
מִתעַסְקָא
בְהוֹן
מִיָנְקוּתִיך
וְיָת
כּוּלְהוֹן
יִטוֹל
רוּחָא
יְהוֹן
לְלָמָא
וְדִרחִיץ
עַל
מֵימְרִי
יַחסֵין
אַרעָא
וְיֵירַת
טוּרָא
דְקֻדשִׁי
:
ישא
-
ל"ז:
ראה
יש'
ב
,
ד.
והחוסה
-
ב'
מלא
בלישנא:
יש'
נז
,
יג;
תה'
יז
,
ז.
וכל
'חוסי'
דכותהון
בר
מן
א':
נח'
א
,
ז.
החוסה
ב'
מל'
בלש'
והחוסה
בי
מושיע
חוסים
.
וכל
חוסי
דכות'
ב'
מ'
א'
וידע
חסי
בו
.
יצילך
-
ל'
וחס';
קְבוציך
-
ל';
ואת
-
כלם
-
ל';
והחוסה
-
ל'
מל'.
בזעקך
יצילוך
קבוציך
-
יקומו
נא
קבוצת
אלילים
ופסילים
אשר
קבצת
,
ויצילוך
בזעקך
מצרתך
,
הלא
את
כולם
ישא
רוח
ולא
יוכלו
להציל.
בזעקך
יצילוך
קבוציך
-
כסבורה
את
שיצילוך
קיבוציך
,
עבודה
זרה
,
שלא
הנחתם
עבודה
זרה
בכל
מקום
שלא
עבדתם
אותה
,
את
כולם
ישא
רוח
יקח
הבל.
בזעקך
יצילוך
קבוציך
-
אלה
שקבצת
להושיעך.
והנה
קבוציך
-
תואר
השם
כמו
"למודי
יי'"
(יש'
נד
,
יג).
ואת
כולם
ישא
רוח
יקח
הבל
אותם
-
דרך
משל
שיאבדו
ולא
יראו
ישועת
השם.
והחוסה
בי
ינחל
ארץ
ויירש
הר
קדשי
-
והנה
הוא
דבק
עם
הפרשה
הנכתבת
למעלה:
"כל
שומר
שבת"
(יש'
נו
,
ו).
לא
יועילוך
צדקתך
ומעשיך
שבזעקך
יצילוך
קבוציך
-
אותם
אלוהות
שקבצת
אליך
לעזרך.
ואת
כלם
ישא
רוח
ויקח
הבל
-
שאף
לעצמם
לא
יועילו.
והחסה
בי
-
שייכנע
מלפניי
וישוב
אלי.
ואמר
החסה
בי
בראותו
כי
אני
אני
הוא:
סלו
סלו
המסלה
,
סקלו
מאבן.
הרימו
מכשול
-
אותם
האשירים
והמזבחות
והמצבות
והאלילים
,
מדרך
עמי
-
שהן
להם
למכשול
ולאבן
נגף
,
והיכנעו
ושובו
לאלהי
השמים.
בזעקך
-
עתה
תראי
אם
יועילוך
מעשיך
,
כשתזעקי
מרעת
אויב
,
תראי
איך
יצילוך
קבוציך
,
רוצה
לומר:
העמים
שהיית
מקבצת
לעזר
לך
,
והיית
נושאת
מנחה
להם
להיות
לך
לעזר
,
עתה
תראי
איך
יצילוך
,
כי
הם
יחריבוך;
כי
מלך
אשור
החריב
ארץ
ישראל
,
והנה
הם
לא
הצילו
עצמם
כשבא
לירושלם
בעם
כבד
(ראה
יש'
לז
,
לו).
ואת
כולם
ישא
רוח
-
כמו
הרוח
שישא
המוץ
קל
מהרה
,
כן
מתו
כולם
ברגע
אחד.
והחוסה
בי
,
והוא
חזקיהו
וסיעתו
,
ינחל
ארץ
,
לא
כמו
שחשב
מלך
אשור
ללכוד
ירושלם.
ויירש
הר
קדשי
-
היא
ירושלם.
ואע"פ
שעניין
זה
על
חזקיהו
,
נכלל
בו
גם
כן
עניין
כל
אדם
,
וכל
קבוץ
האדם
לא
יועילנו
בזעקו
מצרתו
,
כי
כל
קבוצי
האדם
בעולם
הזה
הוא
רוח
והבל
,
"ויראת
יי'
היא
אוצרו"
(יש'
לג
,
ו)
,
והחוסה
בו
ינחל
ארץ
ויירש
הר
הקדש.
העולם
הבא
נקרא
'ארץ
החיים'
ו'הר
הקדש'
,
ומכשול
העולם
הזה
הוא
העון
,
והרמתו
היא
התשובה.
אני
אגיד
צדקתך
-
כפי
מחשבתם
,
שהיו
חושבים
לעשות
צדק
גמור
,
כי
היו
כורתים
ברית
עם
בני
אשור
,
כמו
שקדם
לזה
הנביא
כמה
פעמים.
וכלל
דברי
זה
הנביא
,
וכן
כלם
,
בענין
חרבן
בית
ראשון
,
כי
בימי
חזקיה
לא
רצו
הנביאים
שיכנעו
למלך
אשור
,
והפך
זה
בימי
צדקיה
,
כי
לָכּל
זמן
ברצון
השם
,
אבל
בשום
זמן
לא
רצה
השם
שיבטחו
וישענו
בבני
אשור
,
רק
בשם
יתברך!
אם
כן
היה
ראוי
לנביאים
שיוכיחו
עמנו
תמיד
כי
היו
בוטחים
באשור
,
ואף
רבים
בימי
חזקיה
,
כל
שכן
בימי
צדקיה
היו
כן
,
והיו
קבוצים
ונקהלים
בני
עמנו
להועץ
ולשלוח
למלך
אשור
תשורות
ומרקחות
,
כמו
שקדם
"ותשורי
למלך"
וגו'
(לעיל
,
ט).
ולכן
סיים
זה
ישעיה
להם
בשם
האל
,
ואמר:
אבל
בזעקך
אלי
,
כלומר:
לשם
,
אז
יצילוך
קבוציך
ותחבולותיך
על
ענין
מלכי
אשור
,
או
זולתם
,
אם
להכנע
להם
ואם
להלחם
עמך.
ובכלל
,
כי
כל
השתדלות
שתוכלי
לעשות
לא
יועילוך
אם
לא
תזעקי
ותתפללי
תפלת
ארוכה
אלי
,
כמו
ואת
מעשיך
לא
(בנוסחנו:
ולא)
יועילוך.
והכלל
הוא
,
כי
השם
חפץ
בתחבולות
הנבון
,
אך
שישען
בשם;
וזה
ענין
יקר
מאד
,
וכבר
רמזנו
באמרו
"והעם
לא
שב
עד
המכהו"
עִם
"ואת
יי'
צבאות
לא
דרשו"
(יש'
ט
,
יב);
ובאורו
'אוצר
יי''
יבא.
וטעם
ואת
כולם
-
רמז
לבני
אשור
הרמוזים
כמה
פעמים
בזאת
הפרשה.
יקח
הבל
-
הטעם:
יקחם
הבל.
בזעקך
-
כשאביא
עליך
רעה
ותזעקי
אלי
,
ואני
אומר:
יצילוך
אלה
הקיבוצים
שקיבצת
להתאהב
עמהם
,
ואת
כולם
ישא
רוח
ויקח
אתם
הבל
,
אבל
הצדיק
החוסה
בי
ינחל
ארץ
וירש
הר
קדשי;
שאושיע
הצדיקים
,
והרשעים
ילכו
בגולה.