תנ"ך - כי
כה
אמר
רם
ונשא
שכן
עד
וקדוש
שמו
מרום
וקדוש
אשכון
ואת־דכא
ושפל־רוח
להחיות
רוח
שפלים
ולהחיות
לב
נדכאים:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
כִּי֩
כֹ֨ה
אָמַ֜ר
רָ֣ם
וְנִשָּׂ֗א
שֹׁכֵ֥ן
עַד֙
וְקָד֣וֹשׁ
שְׁמ֔וֹ
מָר֥וֹם
וְקָד֖וֹשׁ
אֶשְׁכּ֑וֹן
וְאֶת־דַּכָּא֙
וּשְׁפַל־ר֔וּחַ
לְהַחֲיוֹת֙
ר֣וּחַ
שְׁפָלִ֔ים
וּֽלְהַחֲי֖וֹת
לֵ֥ב
נִדְכָּאִֽים:
(ישעיהו פרק נז פסוק טו)
כִּי
כֹה
אָמַר
רָם
וְנִשָּׂא
שֹׁכֵן
עַד
וְקָדוֹשׁ
שְׁמוֹ
מָרוֹם
וְקָדוֹשׁ
אֶשְׁכּוֹן
וְאֶת־דַּכָּא
וּשְׁפַל־רוּחַ
לְהַחֲיוֹת
רוּחַ
שְׁפָלִים
וּלְהַחֲיוֹת
לֵב
נִדְכָּאִים:
(ישעיהו פרק נז פסוק טו)
כי
כה
אמר
רם
ונשא
שכן
עד
וקדוש
שמו
מרום
וקדוש
אשכון
ואת־דכא
ושפל־רוח
להחיות
רוח
שפלים
ולהחיות
לב
נדכאים:
(ישעיהו פרק נז פסוק טו)
כי
כה
אמר
רם
ונשא
שכן
עד
וקדוש
שמו
מרום
וקדוש
אשכון
ואת־דכא
ושפל־רוח
להחיות
רוח
שפלים
ולהחיות
לב
נדכאים:
(ישעיהו פרק נז פסוק טו)
אֲרֵי
כִדנָן
אֲמַר
רָמָא
וּמנֻטְלָא
דְּשָׁרֵי
בִשׁמַיָא
וְקַדִּישׁ
שְׁמֵיהּ
בְּרוּמָא
שְׁרֵי
וְקַדִּישָׁא
שְׁכִינְתֵיהּ
אֲמַר
לְמִפרַק
לִתבִירֵי
לִבָּא
וּלמַכִּיכֵי
רוּחָא
לְקַיָימָא
רוּחַ
מַכִּיכִין
וּלמִסעַד
לֵב
תְּבִירִין
:
ונשא
-
י"ב:
ראה
יש'
ב
,
ב.
וקדוש
-
ג':
יש'
נז
,
טו
(פעמיים);
חב'
ג
,
ג.
אשכון
-
ב'
מלא
(בלישנא):
יש'
נז
,
טו;
איוב
כט
,
כה.
דכא
-
ג':
*דב'
כג
,
ב;
יש'
נז
,
טו;
תה'
צ
,
ג.
ושפל
-
ג':
יש'
נז
,
טו;
מש'
כט
,
כג;
דנ'
ד
,
יד.
ולהחיות
-
ג':
בר'
מה
,
ז;
מ"ב
ה
,
ז;
יש'
נז
,
טו.
וקדוש
ג'
כי
כה
אמר
ב'
בו
אלוה
מתימן
יבוא
.
ונשא
-
י"ב;
וקדוש
-
ג';
אשכון
-
ב'
מל';
דכא
-
ג';
ולהחיות
-
ג'.
מרום
וקדוש
אני
שוכן
,
ומשם
אני
עם
דכא
ושפל
רוח
,
שאני
מרכין
שכינתי
עליו.
שפלים
ונדכאים
-
סובלי
עוני
וחלאים.
מרום
וקדוש
אשכון
-
אע"פ
שמרום
וקדוש
אשכון
,
עיני
את
דכא
ושפל
רוח
-
עם
מי
שמשפיל
רוחו
לפניי
ונכנע
ושב
בתשובה
,
להחיות
רוח
שפלים.
כי.
רם
ונישא
-
שמו.
שוכן
עד
-
עד
עולמי
עד
,
שלא
יוכל
אדם
לספור
,
והטעם:
נצח;
והטעם
שוכן
-
כי
כל
הנבראים
יש
להם
תנועה
,
גם
לכוכבים
תנועה
כנשמה.
מרום
וקדוש
אשכן
-
והטעם:
כי
אשכן
עם
המלאכים
למעלה
,
ועם
דכא
-
שהוא
בארץ.
וטעם
אשכן
-
להחיות
רוח
שפלים;
או
אשכון
מרום
,
להחיות
אלה
השפלים.
כי
כה
אמר
רם
ונשא:
מרום
וקדוש
אשכן
,
ועם
דכא
ושפל
רוח
הנכנע
מפני
אשכן
,
להחיות
רוחו
ולחזק
לבו
בצרה
,
המדוכא
מפני
אויביו.
כי
כה
אמר
-
אמר
הנביא:
כי
כה
אמר
יי'
שוכן
עד
-
שוכן
לעולם.
וטעם
שוכן
כי
כמו
שיקרא
'שוכן'
מי
שמתמיד
עמידתו
במקום
,
כן
יקרא
האל
יתעלה
שוכן
עד
,
לפי
שמתמיד
השגחתו
בנבראים.
וקדוש
שמו
-
כמו
ששמעתי
שהיו
קוראים
אותו
השרפים
"קדוש
יי'
צבאות"
(יש'
ו
,
ג).
מה
יאמר
האל?
מרום
וקדוש
אשכון
ואת
דכא
ושפל
רוח
-
ואע"פ
שאשכון
עם
מרומים
וקדושים
,
והם
הגלגלים
והמלאכים
,
כן
אשכון
עם
התחתונים
,
עם
מי
שהוא
בהם
דכא
ושפל
רוח
,
להחיות
רוחם
ולבם;
אע"פ
שהם
בצרה
פעמים
,
לא
תחשבו
שאיני
משגיח
עליהם.
וכן
ישראל
שעתידין
להיות
זמן
ארוך
בגלות
,
והם
שפלים
ונדכאים
,
אני
עתיד
להחיותם
,
כי
הם
כמו
מתים
בגלות
מרוב
הצרות.
מרום
וגו'
-
כלומר:
עם
היותי
שוכן
במקום
מרום
וקדוש
,
אני
שוכן
גם
כן
עם
דכא
ושפל
רוח
,
שהוא
תכלית
המַטָּה.
ובאר
מה
ענין
שכינתו
יתברך
את
דכא
ושפל
רוח
,
והוא
שיחיה
אותם
,
וכל
זה
על
ישראל
,
שיוציאם
מגלות
בבל
וישיבם
לירושלם;
וכן
אמר
יחזקאל
(ראה
יז
,
כב
-
כד);
ובאור
זה
בכלל
'אוצר
יי''
יבא.