תנ"ך - בעון בצעו קצפתי ואכהו הסתר ואקצף וילך שובב בדרך לבו:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

בַּעֲוֺ֥ן בִּצְע֛וֹ קָצַ֥פְתִּי וְאַכֵּ֖הוּ הַסְתֵּ֣ר וְאֶקְצֹ֑ף וַיֵּ֥לֶךְ שׁוֹבָ֖ב בְּדֶ֥רֶךְ לִבּֽוֹ: (ישעיהו פרק נז פסוק יז)

טקסט וניקוד:

בַּעֲוֺן בִּצְעוֹ קָצַפְתִּי וְאַכֵּהוּ הַסְתֵּר וְאֶקְצֹף וַיֵּלֶךְ שׁוֹבָב בְּדֶרֶךְ לִבּוֹ: (ישעיהו פרק נז פסוק יז)

טקסט בלבד:

בעון בצעו קצפתי ואכהו הסתר ואקצף וילך שובב בדרך לבו: (ישעיהו פרק נז פסוק יז)

תיקון קוראים:

בעון בצעו קצפתי ואכהו הסתר ואקצף וילך שובב בדרך לבו: (ישעיהו פרק נז פסוק יז)
בְּחוֹבֵי מָמוֹנְהוֹן דַּאֲנַסוּ הֲוָה רוּגזִי עֲלֵיהוֹן וְאַלקֵיתִינוּן סַלֵיקִית שְׁכִינְתִי מִנְהוֹן וְטַלטֵילתִּינוּן בַּדַּרִית גָּלְוָתְהוֹן עַל דִּטעוֹ בָּתַר הַרהוּר לִבְּהוֹן :

ואכהו - ל'; ואקצף - ל'.

כי בעון בצעו - גזילתו , קצפתי תחילה ואכהו , הסתר פני תמיד מצרתו , ואקצוף , ועל כי הלך שובב בדרך לבו. וסרס המקרא וכן נדרש: בעון בצעו וילך שובב בדרך לבו , קצפתי ואכהו.

כי לא לעולם אריב ולא לנצח אקצוף - אין רצוני בכך לריב עם מעשה ידיי , ולא לנצח אקצף עם האדם. כי רוח מלפני יעטף (בנוסחנו: יעטוף) - מעשה שרוח האדם מלפני יעטף; פתרון יעטף: יכנע על הרעה , כמו "בהתעטף עלי נפשי" (יונה ב , ח). ונשמות שאני עשיתי , כהכנעם לפניי גם אני שב מקצפי וניחם על הרעה. ואם בעון בצעו קצפתי ואכהו לשעבר , הסתר ואקצף , מפני שהלך שובב בדרך לבו , דרכיו ראיתי וארפאהו ואנחהו בדרך הטובה , ואשלם ניחומים לו ולאביליו , שהתאבלו עליו כשקצפתי עליו ואכהו.

בעון. ואכהו - שב אל "עמי" הנזכר למעלה (פס' יד) , או "אל דכא ושפל רוח" (לעיל , טו). ואכהו - פועל , יורה על זמן עומד , כי אין סימן לו בלשון הקודש. הסתר - הסתרתי פני והכיתיהו ביד; דרך משל , עד שלא ארחם עליו. והנה הסתר - שם הפועל. הוא הלך שובב - מתנצח ומתגבר , ושב אל דרכו הרעה. ומלת שובב - לגנאי.

בעון בצעו קצפתי עליו , ואכהו הסתר ואקצף - להסתר פני ממנו , ודרך כעס , אולי ישים על לב לשוב; ולא שם על לב , אלא הלך שובב ותועה בדרך לבו התועה.

בעון בצעו - שהיה חומד ועושק , כי עון החמס גדול , ואע"פ שאין בו מיתה; ומה שלא חייבה עליו תורה מיתה , לפי שאין עון זה נמצא ברוב , כי הוא מפסיד סדר היישוב , לפיכך מונעים אותו בני אדם; אבל כשהעון מתפשט במדינה , לא תוכל לעמוד ותחרב מפני החמס , והמבול בא לעולם מפני החמס , כמו שכתוב "כי מלאה הארץ חמס" (בר' ו , יג). הסתר - פירוש: הסתר פנים , כמו שאמר "ואנכי הסתר אסתיר פני" מהם (דב' לא , יח). וילך שובב - מורד שמרד בי ובעבודתי ופנה אחרי אלהים אחרים (ע"פ דב' לא , יח) כמו שהתעהו לבו.

אריב - הטעם: עִם ישראל. כי רוח וגו' - זה הוא נתינת טעם וסבה להיותו בלתי מתמיד בריבו וקצפו עם ישראל החטאים עד שהגלם , ועתה ישיבם בבית זה , וזה הטעם , כמו שהראה להם משה רבינו , "כי יצר לב האדם רע מנעוריו" (בר' ח , כא); רוצה לומר: כי רוח החיים הנה הוא מלפני עוטפת אותם , כלומר: אני בראתיה בגופם , כמו שיפרש יותר: ונשמות אני עשיתי. והכלל , אני הוא הפועל לזה , ולו הבחירה , ולכן על כל פנים יחטא לפעמים , וכי יחטא - אכהו , וכי ישוב מדרכיו הרעים - ארפאהו. וכן מנהגו של עולם עם השם יתברך , אך בכל זה סודות וסודות , והכל 'אוצר יי'' יבא. וטעם הסתר - כטעם "אסתירה פני מהם" (דב' לב , כ).

כי לא לעולם אריב - שאם אני רוצה לריב ולקצוף עד לעולם , הרוח , שהוא מלפני , יעטוף - כמו 'בהתעטף נפשם' (ראה יונה ב , ח) , וכל הנפשות שעשיתי , כולם יפלו בקצפי , אם אני מחזיק בקצפי; אבל בעון בצעו לא רציתי לעשות בו כלה , אלא קצפתי עליו והכיתיו ויסרתיו בגלות , והייתי מסתיר פניי ממנו , וקוצף עליו ומניחו להתייסר תחת האומות , מפני שהלך שובב בדרך לבו , אבל כשיחזור בתשובה לפניי , דרכיו ראיתי וארפאהו - שאושיענו מגלותו , ואשלם ניחומים לו ולאבליו.
ריכוז קישורים