תנ"ך - דרכיו
ראיתי
וארפאהו
ואנחהו
ואשלם
נחמים
לו
ולאבליו:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
דְּרָכָ֥יו
רָאִ֖יתִי
וְאֶרְפָּאֵ֑הוּ
וְאַנְחֵ֕הוּ
וַאֲשַׁלֵּ֧ם
נִחֻמִ֛ים
ל֖וֹ
וְלַאֲבֵלָֽיו:
(ישעיהו פרק נז פסוק יח)
דְּרָכָיו
רָאִיתִי
וְאֶרְפָּאֵהוּ
וְאַנְחֵהוּ
וַאֲשַׁלֵּם
נִחֻמִים
לוֹ
וְלַאֲבֵלָיו:
(ישעיהו פרק נז פסוק יח)
דרכיו
ראיתי
וארפאהו
ואנחהו
ואשלם
נחמים
לו
ולאבליו:
(ישעיהו פרק נז פסוק יח)
דרכיו
ראיתי
וארפאהו
ואנחהו
ואשלם
נחמים
לו
ולאבליו:
(ישעיהו פרק נז פסוק יח)
אוֹרַח
תְּיוּבַתְהוֹן
גַּליָא
קֳדָמַי
וְאַשׁבּוֹק
לְהוֹן
וַאֲרַחֵים
עֲלֵיהוֹן
וַאֲשַׁלֵים
תַּנחוּמִין
לְהוֹן
וְלִדמִתאַבְּלִין
עֲלֵיהוֹן
:
ואשלם
-
ג':
ש"ב
טו
,
ז;
יש'
נז
,
יח;
איוב
מא
,
ג.
נחמים
-
ב'
(וחסר
ו"ו):
יש'
נז
,
יח;
זכ'
א
,
יג.
וארפאהו
-
ל';
ואנחהו
-
ל';
נחמים
-
ב';
ולאבליו
-
ל'.
דרכיו
ראיתי
,
כשהוא
נכנע
מלפני.
וארפאהו
ואנחהו
-
אוליכו
בדרך
מרפא.
או
ואנחהו
-
לשון
'הנחה'
ומרגוע.
לו
ולאבליו
-
למצטערים
עליו.
כי
לא
לעולם
אריב
ולא
לנצח
אקצוף
-
אין
רצוני
בכך
לריב
עם
מעשה
ידיי
,
ולא
לנצח
אקצף
עם
האדם.
כי
רוח
מלפני
יעטף
(בנוסחנו:
יעטוף)
-
מעשה
שרוח
האדם
מלפני
יעטף;
פתרון
יעטף:
יכנע
על
הרעה
,
כמו
"בהתעטף
עלי
נפשי"
(יונה
ב
,
ח).
ונשמות
שאני
עשיתי
,
כהכנעם
לפניי
גם
אני
שב
מקצפי
וניחם
על
הרעה.
ואם
בעון
בצעו
קצפתי
ואכהו
לשעבר
,
הסתר
ואקצף
,
מפני
שהלך
שובב
בדרך
לבו
,
דרכיו
ראיתי
וארפאהו
ואנחהו
בדרך
הטובה
,
ואשלם
ניחומים
לו
ולאביליו
,
שהתאבלו
עליו
כשקצפתי
עליו
ואכהו.
דרכיו
ראיתי
-
הנה
זאת
לאות
על
יושר
פירוש
"הסתר"
(לעיל
,
יז).
כאשר
ראיתי
דרכיו
-
או
שעשה
תשובה
,
או
טעמו
כמו
"כי
יצר
לב
האדם
רע"
(בר'
ח
,
כא)
,
וארפאהו
-
כי
כחולה
היה
,
כי
אין
כח
לחולה
שילך.
ואשלם
נחומים
לו
-
שאנחמהו
על
החולי
שעבר
עליו.
ולאבליו
-
הם
אוהביו
,
כדרך
האבילים
על
החולה
במותו.
וכאשר
ראיתי
דרכיו
,
כי
לב
הותל
הטהו
(ע"פ
יש'
מד
,
כ)
,
ואילו
אעשה
לו
כדרכיו
אני
מכלהו
,
הראיתי
לו
כחי
וגבורתי
,
כי
אני
מחצתי
והכיתי
ואני
ארפא
(ע"פ
דב'
לב
,
לט).
וארפאהו
ואנחהו
מדרך
לבו
הרעה
לדרך
הטובה
והישרה
,
ואשלם
ניחומים
לו
,
כאשר
יימשך
אחריי
ללכת
בדרכיי
ולדבקה
בי
(ע"פ
דב'
יא
,
כב).
דרכיו
ראיתי
-
ראיתי
דרכיו
כי
אינו
עומד
זמן
ארוך
בדרך
טוב
,
שלא
יחטא
וישוב
,
וכיון
שהכיתיו
והגליתיו
זמן
רב
,
אשוב
וארפאהו
-
רוצה
לומר:
רפואת
הנפש
,
כמו
"רפאה
נפשי"
(תה'
מא
,
ה);
"ושב
ורפא
לו"
(יש'
ו
,
י);
אסלח
לעוונו.
ואנחהו
-
בדרך
טוב
,
כלומר:
איישר
לבו
שלא
יחטא
עוד.
ואשלם
ניחומים
לו
ולאבליו
-
על
הרעה
שסבל
בגלות
אשלם
לו
ניחומים
,
כלומר:
טובות
שינחם
בהם
,
ויותר
לאבליו
,
לאותם
שיתאבלו
בגלות
על
חרבן
ירושלם;
כמו
שאמר
"שישו
אתה
משוש
כל
המתאבלים
עליה"
(יש'
סו
,
י).
ויונתן
תרגם
דרכיו
ראיתי:
"אורח
תיובתהון
גליא
קדמי"
,
ותרגם
לו
ולאבליו:
"להון
ולדמתאבלין
עליהון".
אריב
-
הטעם:
עִם
ישראל.
כי
רוח
וגו'
-
זה
הוא
נתינת
טעם
וסבה
להיותו
בלתי
מתמיד
בריבו
וקצפו
עם
ישראל
החטאים
עד
שהגלם
,
ועתה
ישיבם
בבית
זה
,
וזה
הטעם
,
כמו
שהראה
להם
משה
רבינו
,
"כי
יצר
לב
האדם
רע
מנעוריו"
(בר'
ח
,
כא);
רוצה
לומר:
כי
רוח
החיים
הנה
הוא
מלפני
עוטפת
אותם
,
כלומר:
אני
בראתיה
בגופם
,
כמו
שיפרש
יותר:
ונשמות
אני
עשיתי.
והכלל
,
אני
הוא
הפועל
לזה
,
ולו
הבחירה
,
ולכן
על
כל
פנים
יחטא
לפעמים
,
וכי
יחטא
-
אכהו
,
וכי
ישוב
מדרכיו
הרעים
-
ארפאהו.
וכן
מנהגו
של
עולם
עם
השם
יתברך
,
אך
בכל
זה
סודות
וסודות
,
והכל
'אוצר
יי''
יבא.
וטעם
הסתר
-
כטעם
"אסתירה
פני
מהם"
(דב'
לב
,
כ).
כי
לא
לעולם
אריב
-
שאם
אני
רוצה
לריב
ולקצוף
עד
לעולם
,
הרוח
,
שהוא
מלפני
,
יעטוף
-
כמו
'בהתעטף
נפשם'
(ראה
יונה
ב
,
ח)
,
וכל
הנפשות
שעשיתי
,
כולם
יפלו
בקצפי
,
אם
אני
מחזיק
בקצפי;
אבל
בעון
בצעו
לא
רציתי
לעשות
בו
כלה
,
אלא
קצפתי
עליו
והכיתיו
ויסרתיו
בגלות
,
והייתי
מסתיר
פניי
ממנו
,
וקוצף
עליו
ומניחו
להתייסר
תחת
האומות
,
מפני
שהלך
שובב
בדרך
לבו
,
אבל
כשיחזור
בתשובה
לפניי
,
דרכיו
ראיתי
וארפאהו
-
שאושיענו
מגלותו
,
ואשלם
ניחומים
לו
ולאבליו.