תנ"ך - יבוא שלום ינוחו על־משכבותם הלך נכחו: ס

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

יָב֣וֹא שָׁל֔וֹם יָנ֖וּחוּ עַל־מִשְׁכְּבוֹתָ֑ם הֹלֵ֖ךְ נְכֹחֽוֹ: ס (ישעיהו פרק נז פסוק ב)

טקסט וניקוד:

יָבוֹא שָׁלוֹם יָנוּחוּ עַל־מִשְׁכְּבוֹתָם הֹלֵךְ נְכֹחוֹ: ס (ישעיהו פרק נז פסוק ב)

טקסט בלבד:

יבוא שלום ינוחו על־משכבותם הלך נכחו: ס (ישעיהו פרק נז פסוק ב)

תיקון קוראים:

יבוא שלום ינוחו על־משכבותם הלך נכחו: ס (ישעיהו פרק נז פסוק ב)
יְהָכוּן שְׁלָם יְנוּחוּן עַל אֲתַר בֵּית מִשׁרֵיהוֹן עָבְדֵי אוֹרָיתֵיהּ :

משכבותם - ד': יש' נז , ב; הו' ז , יד; מי' ב , א; תה' קמט , ה.

משכבותם ד' יבוא שלום ולא זעקו אלי הוי [חש]בי און יעלזו חסידים .

משכבותם - ד'.

יבא שלום - כי כן אמר הקדוש ברוך הוא: יבא הצדיק הזה אל אבותיו בשלום ולא יראה ברעה. וינוחו על משכבותם - בהיות הרעה , זה שהיה הולך נכוחו ביושרו , כמו "עשות נכוחה" (עמ' ג , י).

יבא (בנוסחנו: יבוא) שלום ינוחו על משכבותם מי שהלך נכוחו - מי שהלך בישרותו בעודו קיים. ואתם , הנשארים אחריו , קרבו הנה - תתקינו עצמיכם לפורענות. בני עוננה - אנשי מכשפות , כמו "מעונן ומנחש" (דב' יח , י). ותזנה - וזינתה.

יבא הצדיקים בשלום על קברם , כטעם "בשלום תמות" (יר' לד , ה); "ואתה תבוא אל אבותיך בשלום" (בר' טו , טו); וינוחו על משכבותם - כל מי שהלך לנכח השם , כטעם "אחרי יי' אלהיכם תלכו" (דב' יג , ה). ויש אומרים: השלום יבוא עם ההשקט ויבואו על משכבותם הולך נכוחו. והנה נכוחו תחת "נִכְחוֹ" (שמ' יד , ב) , כי משקלי השמות משתנים.

יבא שלום - שיבא בשלום הצדיק אל אבותיו. ינוחו אנשי החסד על משכבותם - שלא יראו ברעה. הלך נכחו - הלך בְּיֹשרו; 'נכוחה' ו'יושר' אחד הם , כמו "עיניך לנכח יביטו ועפעפיך יישירו נגדך" (מש' ד , כה); "שם ישר נכח עמו" (איוב כג , ז). הלך נכחו - כמו "נכח יי' דרככם" (שו' יח , ו) - ביישור המקום דרככם , כלומר: המקום מישר דרככם ותצליחו.

יבוא שלום - כשנאסף הצדיק טרם זמנו , לטובתו הוא , כמו שאמר "מפני הרעה" (לעיל , א); ועוד , כי במותו יבוא למנוחה טובה ויבוא בשלום , טרם הרעה ימות בשלום , כמו "ואתה תבוא אל אבותיך בשלום" (בר' טו , טו). ינוחו על משכבותם - החסידים שזכר (לעיל , א) , במותם ינוחו במרגוע גדול. והמיתה מכונה ב'שכיבה' , כמו "ושכבתי עם אבותי" (בר' מז , ל) , כי אע"פ שיובן ממנו שכיבה כמשמעה , והיא שכיבת הגוף בקבר , אע"פ כן באותה השכיבה תהיה מנוחה לנפש , כי לשון 'שכיבה' גם כן בעניין מנוחה , כמו "לא שכב לבו" (קה' ב , כג); "ועורקי לא ישכבון" (איוב ל , יז). הולך נכוחו - השלום שזכר יבוא נוכח הצדיק בהאספו , כלומר: בשלום מת ולשלום יבא במותו , וכאלו השלום יצא לקראתו. והחכם אברהם פירש: לכל מי שהולך בחייו נוכח השם , יהיה לו במותו השלום והמנוחה.

הצדיק אבד - בעבור שזכר (ראה יש' נו , י - יא) כי צאן בני ישראל אובדות היום בסבת צופים ורועים רעים , שעיקר זה על מנשה וזרעו עד סוף צדקיה , גם על נביאי השקר שהיו שם שלא ראו הגברת החיה הראשונה (ראה הקדמתו לישעיה) , יזכור כי הצופים והרועים הטובים שהיו לפנים בישראל כבר מתו; ובפרט רמז בזה על חזקיה ובני עצתו , כי כבר נבא לו חרבן יהודה אחריו , והוא אמר "טוב דבר יי'... כי שלום ואמת יהיה בימי" (מ"ב כ , יט). וכבר הודעתיך לפנים , כי חזקיה היה חִתוּם וחתימה לגדלתנו בבית ראשון , עד שלהעיר על זה נכתבה מ"ם "למרבה המשרה" (יש' ט , ו) חתומה וסתומה. וכן אמר בזה עליו ועל גדולי עצתו: יבוא שלום ינוחו על משכבותם וגו' - כטעם "ואתה תבא אל אבתיך בשלום" וגו' (בר' טו , טו) קודם ו"עבדום וענו אותם" וגו' (שם , יג). ואמר יבא , ואמר ינוחו , ואמר הלך נכוחו - בשנוי רמיזות וכנוים; והכל נכון. אבל מה שאמר כי מפני הרעה נאסף הצדיק - כמו שנאמר ליאשיה "לכן הנני אוסיפך אל (בנוסחנו: על) אבותיך ונאספת אל קברותיך בשלום ולא תראינה עינך (לפנינו: עיניך) בכל הרעה אשר אני מביא אל (בנוסחנו: על) המקום הזה" וגו' (מ"ב כב , כ); וזה כלו כִוֵן נותן התורה באמרו "ואתה תבא אל אבתיך בשלום" (בר' טו , טו) , אע"פ שלא זכר שם לשון 'מפני' , או ענין סבה. ואולם זה המין מן הסבות הוא ענין שצריך עיון , ובאור כל מה שאמרו בזה , שהוא כולל ענינים שונים רבים ורבים , 'אוצר יי'' יבא.

יבוא שלום על הצדיקים - שימותו בשלום , כמו "ואתה תבוא אל אבותיך בשלום" (בר' טו , טו) , וינוחו הצדיקים על משכבותם , והשלום יהא הולך נכוחו שלכל צדיק וצדיק; ונכוחו - כמו "נכחו תחנו על הים" (שמ' יד , ב) , ונשתנו התנועות.
ריכוז קישורים