תנ"ך - והרשעים כים נגרש כי השקט לא יוכל ויגרשו מימיו רפש וטיט:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וְהָרֲשָׁעִ֖ים כַּיָּ֣ם נִגְרָ֑שׁ כִּ֤י הַשְׁקֵט֙ לֹ֣א יוּכָ֔ל וַיִּגְרְשׁ֥וּ מֵימָ֖יו רֶ֥פֶשׁ וָטִֽיט: (ישעיהו פרק נז פסוק כ)

טקסט וניקוד:

וְהָרֲשָׁעִים כַּיָּם נִגְרָשׁ כִּי הַשְׁקֵט לֹא יוּכָל וַיִּגְרְשׁוּ מֵימָיו רֶפֶשׁ וָטִיט: (ישעיהו פרק נז פסוק כ)

טקסט בלבד:

והרשעים כים נגרש כי השקט לא יוכל ויגרשו מימיו רפש וטיט: (ישעיהו פרק נז פסוק כ)

תיקון קוראים:

והרשעים כים נגרש כי השקט לא יוכל ויגרשו מימיו רפש וטיט: (ישעיהו פרק נז פסוק כ)
וְרַשִׁיעַיָא כְּיַמָא דְטָרֵיד דְּבָעֵי לִמנָח וְלָא יָכֵיל וְעָכְרִין מוֹהִי סְיָן וְטִין :

כים - ד': יש' נז , כ; יר' ו , כג; נ , מב; איכה ב , יג.

כים ד' והרשעים קולם כים יהמה וחבירו כי גדול כים שברך .

והרשעים - ל'; כים - ד'; רפש - ל'; וטיט - ל'.

והרשעים , שאינן נותנין לב לשוב , כים נגרש - הים הזה גליו מתגאים לרום למעלה ולצאת חוץ לגבול החול , אשר שמתי גבול לים (ע"פ יר' ה , כב) , וכשמגיע שם הוא נשבר על כרחו , וכל זה גל חבירו רואה ואינו חוזר בו , כך הרשע , רואה את חברו לוקה ברשעו ואינו חוזר בו. ומה הים רפשו וסריותו על פיו , כן הרשעים סריותם בפיהם; כגון פרעה אמר: "מי יי'"? (שמ' ה , ב) סנחריב אמר: "מי בכל אלהי הארצות" וגו'? (יש' לו , כ) נבוכד נצר אמר: "אדמה לעליון" (יש' יד , יד). כים נגרש - כים אשר נגרש - שגורֵש כל היום רפש וטיט.

והרשעים כים נגרש , כי השקט לא יוכל מרשעו , כים הזה שאינו שוקט אפילו עונה , שכל שעה ויגרשו מימיו רפש וטיט; לאותם אין שלום , אמר יי' (בנוסחנו: אלהי) לרשעים.

והרשעים - והטעם , שהשם ירפא צדיקי ישראל , ולא הרשעים , כי הם כים שהוא נגרש תמיד , כמו ויגרשו מימיו; וקרוב מגזרת "הנני גורש מפניך" (שמ' לד , יא). כי השקט לא יוכל - פירוש כים נגרש: הנה תחסר מלת 'שהוא' נגרש כי נגרש - תואר השם. ויגרשו מימיו - כמו 'ינועו'. אין - על כן לא יהיה להם שלום , כי הם לא יוכלו השקט.

בורא ניב שפתים - אשר שם פה לאדם , הוא שם דבר בפי לקרוא להם לשלום מאתו ולנחמם , "לו ולאבליו" (לעיל , יח) , לקרובים ולרחוקים; וגם רפאתיו ממכה שהכיתיו בקצפי. אבל הרשעים - שלא נמשכו אחריי בנחותי אותם לדרך הטובה , ומאנו והלכו להם בדרך לבם , במרד ובמעל , כים שהוא נגרש ומתפשט לעולם בגאון גליו לשטוף הכל - להם לא קרא אלהי לשלום.

והרשעים - ואז יסופו הרשעים , כמו שאמר בנבואת מלאכי "והיו כל זדים וכל עושי (בנוסחנו: עשה). רשעה קש" (ג , יט) ופירוש הפסוק , נמשך טעמו עד "אין שלום" (להלן , כא) , לפי שאמר "שלום שלום לרחוק ולקרוב" (לעיל , יט) , אבל הרשעים שהם כים נגרש , אין שלום להם , אלא יסופו כולם אז. ופירוש כים נגרש - כמו הים שהוא נגרש אל השפה כל רגע ורגע , כי השקט לא יוכל , אלא יבוא גל אחר גל , לעולם לא ינוח , ובבואו אל השפה יגרשו מימיו רפש וטיט מקרקע הים אל היבשה. ודמה מעשה הרשעים לרפש וטיט , כי לעולם לא ינוחו הרשעים מהרגיז העולם , עד שימותו , כמו שאמר "שם רשעים חדלו רוגז" (איוב ג , יז).

והרשעים וגו' - גם זה ממאמר הנביא והשם , וזה רמז לבני אשור , כי השם קרא ברגע אחד שלום עמנו , ואין שלום לבני אשור , וזה בקום החיה השנית (ראה הקדמתו לישעיה) , וכן קדם לפנים פעם אחרת עליהם (יש' מח , כב). נגרש - הוא שם נגזר ותֹאר , והעד: ויגרשו מימיו. כי השקט לא יוכל - זה הוא במשל וכן בנמשל , כי שם ה'רשע' בעברי מונח על חזק התנועה המקומית בעסקי העולם הזה והבליו , כטעם "ולא ימלט רשע את בעליו" (קה' ח , ח) , ואלה ענינים דקים בלשון ובענין.

בורא ניב שפתים - זו היא נשמת האדם; "ויהי האדם לנפש חיה" (בר' ב , ז) - מתרגמינן: "והות באדם לרוח ממללא". שלום שלום אומר לאותם שהיו רחוקים ונתקרבו אלי - אילו בעלי תשובה , ולאותם שהיו קרובים - אילו הצדיקים. ורפאתיו , לאותו שהוא בעל תשובה , מכל עונותיו; אבל הרשעים שאינם רוצים לשוב , הם דומים כמו הים שהוא נגרש לחוץ , כי השקט לא יוכל הגל , עד שיגרש וישפך לחוץ. ומה הם מגרשים מימיו? רפש וטיט! כך הם הרשעים: לא תמצא על פיהם כי אם עול וחמס. ובא ויגרשו - 'קל' , כמו "הנני גורש מפניך" (שמ' לד , יא).
ריכוז קישורים