תנ"ך - אין
שלום
אמר
אלהי
לרשעים:
פ
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
אֵ֣ין
שָׁל֔וֹם
אָמַ֥ר
אֱלֹהַ֖י
לָרְשָׁעִֽים:
פ
(ישעיהו פרק נז פסוק כא)
אֵין
שָׁלוֹם
אָמַר
אֱלֹהַי
לָרְשָׁעִים:
פ
(ישעיהו פרק נז פסוק כא)
אין
שלום
אמר
אלהי
לרשעים:
פ
(ישעיהו פרק נז פסוק כא)
אין
שלום
אמר
אלהי
לרשעים:
פ
(ישעיהו פרק נז פסוק כא)
לֵית
שְׁלָמָא
אֲמַר
אֱלָהִי
לְרַשִׁיעַיָא
:
אין
שלום
-
כלפי
שאמר
לצדיקים
ולבעלי
תשובה
שלום
שלום
וגו'
,
חוזר
ואומר
אין
שלום
לרשעים.
והרשעים
כים
נגרש
,
כי
השקט
לא
יוכל
מרשעו
,
כים
הזה
שאינו
שוקט
אפילו
עונה
,
שכל
שעה
ויגרשו
מימיו
רפש
וטיט;
לאותם
אין
שלום
,
אמר
יי'
(בנוסחנו:
אלהי)
לרשעים.
והרשעים
-
והטעם
,
שהשם
ירפא
צדיקי
ישראל
,
ולא
הרשעים
,
כי
הם
כים
שהוא
נגרש
תמיד
,
כמו
ויגרשו
מימיו;
וקרוב
מגזרת
"הנני
גורש
מפניך"
(שמ'
לד
,
יא).
כי
השקט
לא
יוכל
-
פירוש
כים
נגרש:
הנה
תחסר
מלת
'שהוא'
נגרש
כי
נגרש
-
תואר
השם.
ויגרשו
מימיו
-
כמו
'ינועו'.
אין
-
על
כן
לא
יהיה
להם
שלום
,
כי
הם
לא
יוכלו
השקט.
בורא
ניב
שפתים
-
אשר
שם
פה
לאדם
,
הוא
שם
דבר
בפי
לקרוא
להם
לשלום
מאתו
ולנחמם
,
"לו
ולאבליו"
(לעיל
,
יח)
,
לקרובים
ולרחוקים;
וגם
רפאתיו
ממכה
שהכיתיו
בקצפי.
אבל
הרשעים
-
שלא
נמשכו
אחריי
בנחותי
אותם
לדרך
הטובה
,
ומאנו
והלכו
להם
בדרך
לבם
,
במרד
ובמעל
,
כים
שהוא
נגרש
ומתפשט
לעולם
בגאון
גליו
לשטוף
הכל
-
להם
לא
קרא
אלהי
לשלום.
אין
שלום
אמר
אלהי
-
כן
הוא
,
והספרים
שכתוב
בהן
'אמר
יי''
טעות
הוא
,
כי
הראשון
אשר
בפרשת
"צאו
מבבל"
(יש'
מח
,
כ)
הוא
"אמר
יי'"
(שם
,
כב)
,
וזהו
אמר
אלהי
,
והסימן:
"יי'
אלהי"
(יש'
כה
,
א).
והרשעים
וגו'
-
גם
זה
ממאמר
הנביא
והשם
,
וזה
רמז
לבני
אשור
,
כי
השם
קרא
ברגע
אחד
שלום
עמנו
,
ואין
שלום
לבני
אשור
,
וזה
בקום
החיה
השנית
(ראה
הקדמתו
לישעיה)
,
וכן
קדם
לפנים
פעם
אחרת
עליהם
(יש'
מח
,
כב).
נגרש
-
הוא
שם
נגזר
ותֹאר
,
והעד:
ויגרשו
מימיו.
כי
השקט
לא
יוכל
-
זה
הוא
במשל
וכן
בנמשל
,
כי
שם
ה'רשע'
בעברי
מונח
על
חזק
התנועה
המקומית
בעסקי
העולם
הזה
והבליו
,
כטעם
"ולא
ימלט
רשע
את
בעליו"
(קה'
ח
,
ח)
,
ואלה
ענינים
דקים
בלשון
ובענין.