תנ"ך - ואחר הדלת והמזוזה שמת זכרונך כי מאתי גלית ותעלי הרחבת משכבך ותכרת־לך מהם אהבת משכבם יד חזית:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וְאַחַ֤ר הַדֶּ֙לֶת֙ וְהַמְּזוּזָ֔ה שַׂ֖מְתְּ זִכְרוֹנֵ֑ךְ כִּ֣י מֵאִתִּ֞י גִּלִּ֣ית וַֽתַּעֲלִ֗י הִרְחַ֤בְתְּ מִשְׁכָּבֵךְ֙ וַתִּכְרָת־לָ֣ךְ מֵהֶ֔ם אָהַ֥בְתְּ מִשְׁכָּבָ֖ם יָ֥ד חָזִֽית: (ישעיהו פרק נז פסוק ח)

טקסט וניקוד:

וְאַחַר הַדֶּלֶת וְהַמְּזוּזָה שַׂמְתְּ זִכְרוֹנֵךְ כִּי מֵאִתִּי גִּלִּית וַתַּעֲלִי הִרְחַבְתְּ מִשְׁכָּבֵךְ וַתִּכְרָת־לָךְ מֵהֶם אָהַבְתְּ מִשְׁכָּבָם יָד חָזִית: (ישעיהו פרק נז פסוק ח)

טקסט בלבד:

ואחר הדלת והמזוזה שמת זכרונך כי מאתי גלית ותעלי הרחבת משכבך ותכרת־לך מהם אהבת משכבם יד חזית: (ישעיהו פרק נז פסוק ח)

תיקון קוראים:

ואחר הדלת והמזוזה שמת זכרונך כי מאתי גלית ותעלי הרחבת משכבך ותכרת־לך מהם אהבת משכבם יד חזית: (ישעיהו פרק נז פסוק ח)
וַאֲחוֹרֵי דַשָׁא וּמזוּזְתָא שַׁוִית דּוּכרַן טָעוּתִיך הֲוֵית דָּמיָא לְאִתָּא דִרחִימָא עַל בַּעלַהּ וּטעָת בָּתַר נוּכרָאִין אַפתִּית אֲתַר בֵּית מִשׁרַך וּגזַרתּ לִיך מִנְהוֹן קְיָם רְחֵימתּ אֲתַר בֵּית מִשׁכְּבֵיהוֹן אֲתַר בְּחַרתּ :

אהבת - ב': יש' נז , ח; יח' טז , לז.

והמזוזה - ל'; זכרונך - ל'; גלית - ל'; אהבת - ב'; חזית - ל'.

ואחר הדלת והמזוזה שמת זכרונך - לפי שהוא מדמה אותה לאשה מנאפת , אשר נואפיה צופים וממתינים לפני פתח ביתה , והיא , בשכבה אצל בעלה , לבה וזכרונה אל הדלת והמזוזה , איך תפתח ותצא אליהם. כי מאתי גלית ותעלי - אצלי היית שוכבת , וגלית הכיסוי שהיינו מכוסים יחד , ותעלי מאצלי , ותרחיבי משכבך לקבל בו נואפים הרבה. ותכרת לך ברית מהם. אהבת משכבם כשחזית לך יד ומקום להראות להם אהבתך. יד - 'איישי' בלעז; וכן "ראו את חלקת יואב אל ידי" (ש"ב יד , ל).

ואחר הדלת והמזוזה שמת זכרונך כי מאתי גלית ותעלי הרחבת משכבך ותכרת לך מהם - את דומה לאשה מנאפת , שתחת אישה תקח זרים , ומטמינתם ומזנה אליהם אחורי הדלת והמזוזה; וכשבעלה שוכב עמה במטה , מגלה הכסוי ששניהם מתכסין בו והולכת לה אל הנואף שהטמינה אחורי הדלת ומזנה עמו; אף את אחורי הדלת והמזוזה של בית המקדש שמת זכרונך , דכתיב "בתתם ספם אל (בנוסחנו: את) ספי ומזוזתם אצל מזוזתי והקיר ביני וביניהם" (יח' מג , ח). כי מאתי גלית ותעלי - כאשה מנאפת שמגלה הבגד מעליה כששוכבת אצל בעלה , והולכת ומנאפת עם הנואף שהטמינה אחורי הדלת והמזוזה. הרחבת משכבך - כאשה מנאפת , שכשאישה ישן עמה במיטה מצד זה , והיא דוחקת אותו להרחיב משכבה מצד השיני לתת מקום לנואף. ותכרת לך מהם ברית משכבם יד חזית - ראית מקום ושעה לזנות אחרי הבעלים.

ואחר גם כן בסתר שמת זכרונך , כמו "יזכרו כיין לבניו" (הו' יד , ח); וממנו "אזכרתה" (וי' ב , ב). כי מאתי - כמו זונה , כי גלית עצמך מאתי , שהייתי מסתיר אותך , ותעלי לזנות בפרהסיא. הרחבת משכבך - הטעם: שיכיל המשכב אנשים רבים. ותכרת לך מהם - תחת 'ותכרתי'; וכמוהו "ותעשי הרעות ותוכל" (יר' ג , ה); ותכרתי לך ברית , מהם שבחרת להיותם אנשי בריתך , אותם שאהבת שישכבו עמך בכל מקום שראית כמו "בכל , מקום אשר תראה" (דב' יב , יג).

ואחר הדלת והמזוזה - בפחות שבמקומות ובמצומצם שמת משכב זכרונך - שהיה לך לזכור לעולם , כענין "הביאני המלך חדריו... נזכירה דודיך" וגו' (שה"ש א , ד); שעשית עבודות עבודה זרה עיקר , ושלי טפלות. כי מאתי גלית , ותעלי על הר גבוה ונשא לשום משכבך שם , ושם הרחבת משכבך. ותכרת לך מהם - מן האלים ועצי רענן שבהרים הגבוהים למשכב דודים. אהבת משכב ההרים והנחלים , יד ומקום חזית ובחרת לך בהם , ולכך השלכת משכב דודיי אחר הדלת והמזוזה ולא זכרת את דודיי.

ואחר הדלת והמזוזה שמת זכרונך - שמת דבר ממין העבודה הזרה שתזכרי תמיד העבודה , הפך "וכתבתם על מזוזות ביתך ובשעריך" (דב' ו , ט); אני נתתי לך מצות מזוזה שתזכרי תמיד עבודתי , ואת הנחת עבודתי בעבור עבודת אלהים אחרים ושמת להם זכרון אחר הדלת והמזוזה , והנחת הזכרון שנתתי לך לזכרני תמיד. ויש מפרשים (ראה אבן בלעם): זכרונך - מן "זכרו כיין לבנון" (הו' יד , ח); "אזכרתה ליי'" (וי' ו , ח); כלומר: שמת קטרת לעבודה זרה אחר הדלת והמזוזה. כי מאתי גלית ותעלי - כי מאתי גלית עצמך; אני צויתי לך עבודתי במקום סתר "מזבח אדמה תעשה לי" (שמ' כ , כא) , לא בניין אבנים גבוה , "לא תעלה במעלות על מזבחי" (שם , כג) , ואת עשית בהפך לאלהים אחרים , במקום מגולה על ההרים הרמים (ע"פ יש' ב , יד). הרחבת משכבך - אני אמרתי: לא תעלה עולותיך בכל מקום , כי אם במקום אשר יבחר יי' באחד שעריך (ראה דב' יב , יג - יד) , ואת הרחבת משכבך במקומות רבים , "כי מספר עריך היו אלהיך יהודה" (יר' ב , כח). יד חזית - בכל מקום ומקום שראית , הֶפֶך "בכל מקום אשר תראה" (דב' יב , יג) , כי אני צויתי לך זה , שלא תלמדי ממעשה הגוים שהם מקריבים בכל מקום , ועשית הפך מצותי בכל דבר.

זכרונך - הוא צורת צלם מה מאנשים ידועים וחשוקים אצלם לזמה , כמו שאמר יחזקאל "ותוסף על תזנותיה ותרא אנשי מחוקה על הקיר צלמי כשדים חקוקים בששר" וגו' (יח' כג , יד) , "ותעגבה עליהם למראה עיניה ותשלח מלאכים אליהם כשדימה. ויבאו אליה בני בבל למשכב דודים" וגו' (שם , טז - יז); וזה היה הפלגת פעל רע והערת המדמה והזוכר , כמו שאמר: זכרונך; וכן כוונת ישעיה בכאן , ולכן סיים: ותשורי למלך - רוצה לומר: מלך אשור; וענין תשורי - מתשורה. ואין עיקר כונת אלה הנביאים לזמת הנשים עם אנשי בבל , רק לחשק הגברים מעַמנו לכרות ברית ואחוה עם בני אשור , והם החריבום באחרית , וממין זה מלאו הנביאים ספריהם. וטעם גלית - משרש 'גלה' , וזה כטעם "אי זה עבר רוח יי'" וגו' (מ"א כב , כד). מאתי - כמו 'ממני' , כלומר: גלית עצמך ועלית לאוהבים אחרים. יד חזית - הטעם: ראית מקום נאות לך לפי מחשבתיך. ותשפילי עד מאד - על דרך האמת , שמה שקדם , ותעלי , היה על דרך העברה; ובאור זה הכלל 'אוצר יי'' יבא.

ואחר הדלת והמזוזה שמת זכרונך כי מאיתי גלית ותעלי - מדמה אותה לאשה זונה ששמה עיצה עם הנואף , שיבוא בחצי הלילה ויעשה לה סימן לדפוק אחר הדלת , והאשה תדיר עיניה וליבה אחר הדלת והמזוזה , מתי יבוא הנואף , והיא מגלה הבגד שמתכסה בו עם בעלה , ועולה ומנאפת עם הנואף. הרחבת משכבך תחת הנואפים , זה הוא פיסוק הרגלים. ותכרות לך ברית מהם , אהבת המשכב שלהם בכל מקום שראית; יד הוא 'מקום' , כמו "כל יד נחל יבק" (דב' ב , לז). וכל זה הוא דמיון שהיו מניחים הבורא ועובדים עבודה זרה.
ריכוז קישורים