תנ"ך - ותשרי למלך בשמן ותרבי רקחיך ותשלחי צריך עד־מרחק ותשפילי עד־שאול:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וַתָּשֻׁ֤רִי לַמֶּ֙לֶךְ֙ בַּשֶּׁ֔מֶן וַתַּרְבִּ֖י רִקֻּחָ֑יִךְ וַתְּשַׁלְּחִ֤י צִרַ֙יִךְ֙ עַד־מֵ֣רָחֹ֔ק וַתַּשְׁפִּ֖ילִי עַד־שְׁאֽוֹל: (ישעיהו פרק נז פסוק ט)

טקסט וניקוד:

וַתָּשֻׁרִי לַמֶּלֶךְ בַּשֶּׁמֶן וַתַּרְבִּי רִקֻּחָיִךְ וַתְּשַׁלְּחִי צִרַיִךְ עַד־מֵרָחֹק וַתַּשְׁפִּילִי עַד־שְׁאוֹל: (ישעיהו פרק נז פסוק ט)

טקסט בלבד:

ותשרי למלך בשמן ותרבי רקחיך ותשלחי צריך עד־מרחק ותשפילי עד־שאול: (ישעיהו פרק נז פסוק ט)

תיקון קוראים:

ותשרי למלך בשמן ותרבי רקחיך ותשלחי צריך עד־מרחק ותשפילי עד־שאול: (ישעיהו פרק נז פסוק ט)
כַּד עֲבַדתּ לִיך אוֹרָיתָא אַצלַחתּ בְּמַלכוּתָא וְכַד אַסגִּית לִיך עוּבָדִין טָבִין סְגִיאָה מַשׁרְיָתַך וְשַׁלַחתּ אִזגַּדַּך עַד מֵרַחִיק וְאַמאֵיכתּ תַּקִיפֵי עַמְמַיָא עַד לִשׁאוֹל :

ותשלחי - ב': ש"א יט , יז; יש' נז , ט. מרחק - ה' חסר: ראה יש' כה , א.

ותשרי - ל' וחס'; רקחיך - ל'; ותשלחי - ב'; צריך - ל' וחס'; ותשפילי - ל'.

ותשורי למלך בשמן - ואני מתחילה גדלתיך והיית מקבלת פני מלכייך בכל מיני תפנוקים. ותשורי - לשון ראיית פנים , כמו "אשורנו ולא קרוב" (במ' כד , יז); וכן "ותשורה אין להביא" (ש"א ט , ז) - דורון של הקבלת פנים. ותשלחי ציריך - שלוחייך למרחוק לגבות מס ממלכי האומות. ותשפילי - את חזקי האומות עד שאול; כך תרגמו יונתן.

ותשורי למלך בשמן - כענין שאמר הושע "וברית עם אשור יכרותו ושמן למצרים יובל" (הו' יב , ב). ותשלחי ציריך עד מרחוק - כעניין שאמר יחזקאל "ואף כי תשלחנה לאנשים באים ממרחק אשר מלאך שלוח להם (בנוסחנו: אליהם) והנה באו לאשר רחצת וכחלת עינייך ועדית עדי" (יח' כג , מ). ותשפילי עד למאד - מאותה שעה ששלחת ציריך עד מרחוק שיבואו אלייך למשכב דודים הושפלת , עד שהיה בך הפך מן הנשים בתזנותייך , ששאר זונות - המנאפים משלחים אחריהם , ואת לא עשית כן , אלא ותשלחי ציריך עד מרחוק.

ותשורי - והנה עוד רעה אחרת: לא דיי שעבדת לעבודה זרה , עד ששגרת דורון למלך אשור או למצרים להשען עליו; והנה ותשורי - מגזרת "ותשורה אין להביא" (ש"א ט , ז); ויאמר רבי משה הנגיד ז"ל , כי "ותשורה" - דמי המראה והנבואה. גם נכון הוא להיות ותשורי כמו "אשורנו" (במ' כג , ט): הלכת לראות בשמן , כי מארץ ישראל יוליכו השמן. ציריך - הם השלוחים. ותשפילי נפשך עד שאול.

ותשורי - ותבאי , כמו "תשורי מראש אמנה" (שה"ש ד , ח); שהוא 'תאשורי' , מלשון "תמוך אשורי במעגלותיך" (תה' יז , ה) , והאל"ף החסרה , כמו "וימש חשך" (שמ' י , כא) - ויאמש; "לא יהל שם ערבי" (יש' יג , כ) - יאהל. ותשלחי ציריך - להביא בשמים ורקוחים להתיפות כנגדם. ותשפילי עד שאול - ותעמיקי להתקרב אליהם.

ותשורי למלך בשמן - ותשורי - פירש רבינו סעדיה מעניין "תשורה" (ש"א ט , ז) , שהיא מנחה. ואני פרשתיו ב'ספר השרשים' ('שור') כמו 'ותלכי' וכן "תשורי מראש אמנה" (שה"ש ד , ח); "ישר על אנשים" (איוב לג , כז); וכן "שרותיך ומערביך" (יח' כז , כה); וכן בדברי רבותינו ז"ל (ראה משנה עירובין א , ח): שיירה העוברת ממקום למקום. ולמלך - בפתח הלמ"ד , לידיעה , רוצה לומר: למלך אשור , שהוא היה מושל בכל הארצות בימים ההם. אמר: לא דיי שעבדת אלהים אחרים , אלא שסלקת בטחונך ממני ובטחת בזרוע בשר ודם; ועל זה נאמר "ארור הגבר אשר יבטח באדם ושם בשר זרועו ומן יי' יסור לבו" (יר' יז , ה) , שאלו היו עובדין עבודה זרה ודעתם לאל , שהוא הסבה הראשונה , ועובדים השמש והירח לכבודו , ועושים צורותם לעובדם , היה רע , כמו שאמר "לא תעשון אתי אלהי כסף" (שמ' כ , כ); אלא עוד עשו רעה , שהסירו לבם ובטחונם מהאל ובטחו במלך אשור , ואחר כן נפלו בידו. ואמר בשמן , כי שמן היו מוליכים מארץ ישראל , כמו שנאמר עליה "ארץ זית שמן ודבש" (דב' ח , ח) , ואמר "יהודה וארץ ישראל המה רוכליך בחטי מנית ופנג ודבש ושמן וצרי נתנו מערביך" (יח' כז , יז) , ואמר "ושמן למצרים יובל" (הו' יב , ב). ותרבי רקוחיך - שהיית שולחת להם למנחה שמן רוקח , עשית ממנו הרבה לשלוח למלך אשור , להיות לך לעזר. ציריך - שלוחיך , שלחת אותם במנחה עד מרחוק; כי ארץ אשור רחוקה היא מארץ ישראל. ותשפילי - השפלת עצמך עד שאול ובזית בשלחך לארץ רחוקה לבקש עזר. ואפשר שיהיה ותשפילי פועל עומד , וכן "השפילו שבו" (יר' יג , יח) , כלומר: שפלת עד שאול בעבור המעשים הרעים. ויונתן תרגם הפסוק כן: "כד עבדת ליך אוריתא אצלחת במלכותא וכד אסגית ליך עובדין טבין סגיאה משיריתך ושלחת איזגדיך עד מרחיק ואמאיכת תקיפי עממיא עד לשאול".

זכרונך - הוא צורת צלם מה מאנשים ידועים וחשוקים אצלם לזמה , כמו שאמר יחזקאל "ותוסף על תזנותיה ותרא אנשי מחוקה על הקיר צלמי כשדים חקוקים בששר" וגו' (יח' כג , יד) , "ותעגבה עליהם למראה עיניה ותשלח מלאכים אליהם כשדימה. ויבאו אליה בני בבל למשכב דודים" וגו' (שם , טז - יז); וזה היה הפלגת פעל רע והערת המדמה והזוכר , כמו שאמר: זכרונך; וכן כוונת ישעיה בכאן , ולכן סיים: ותשורי למלך - רוצה לומר: מלך אשור; וענין תשורי - מתשורה. ואין עיקר כונת אלה הנביאים לזמת הנשים עם אנשי בבל , רק לחשק הגברים מעַמנו לכרות ברית ואחוה עם בני אשור , והם החריבום באחרית , וממין זה מלאו הנביאים ספריהם. וטעם גלית - משרש 'גלה' , וזה כטעם "אי זה עבר רוח יי'" וגו' (מ"א כב , כד). מאתי - כמו 'ממני' , כלומר: גלית עצמך ועלית לאוהבים אחרים. יד חזית - הטעם: ראית מקום נאות לך לפי מחשבתיך. ותשפילי עד מאד - על דרך האמת , שמה שקדם , ותעלי , היה על דרך העברה; ובאור זה הכלל 'אוצר יי'' יבא.

ותשורי למלך בשמן - לשון 'תשורה'; היית שולחת מנחה למלך , שמן המור , כדי לנאף עמו. ותרבי ריקוחייך - להתאהב עמו; שהיו מתחברים עם מלכי האומות ועובדים עבודה זרה שלהם. ותשלחי שלוחיך עד מרחוק לכל מלכי הגוים , ותשפילי לעשות הרעות עד שאול.
ריכוז קישורים