תנ"ך - הכזה יהיה צום אבחרהו יום ענות אדם נפשו הלכף כאגמן ראשו ושק ואפר יציע הלזה תקרא־צום ויום רצון לה':

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

הֲכָזֶ֗ה יִֽהְיֶה֙ צ֣וֹם אֶבְחָרֵ֔הוּ י֛וֹם עַנּ֥וֹת אָדָ֖ם נַפְשׁ֑וֹ הֲלָכֹ֨ף כְּאַגְמֹ֜ן רֹאשׁ֗וֹ וְשַׂ֤ק וָאֵ֙פֶר֙ יַצִּ֔יעַ הֲלָזֶה֙ תִּקְרָא־צ֔וֹם וְי֥וֹם רָצ֖וֹן לַיהוָֽה: (ישעיהו פרק נח פסוק ה)

טקסט וניקוד:

הֲכָזֶה יִהְיֶה צוֹם אֶבְחָרֵהוּ יוֹם עַנּוֹת אָדָם נַפְשׁוֹ הֲלָכֹף כְּאַגְמֹן רֹאשׁוֹ וְשַׂק וָאֵפֶר יַצִּיעַ הֲלָזֶה תִּקְרָא־צוֹם וְיוֹם רָצוֹן לַיהוָה: (ישעיהו פרק נח פסוק ה)

טקסט בלבד:

הכזה יהיה צום אבחרהו יום ענות אדם נפשו הלכף כאגמן ראשו ושק ואפר יציע הלזה תקרא־צום ויום רצון לה': (ישעיהו פרק נח פסוק ה)

תיקון קוראים:

הכזה יהיה צום אבחרהו יום ענות אדם נפשו הלכף כאגמן ראשו ושק ואפר יציע הלזה תקרא־צום ויום רצון ליהוה: (ישעיהו פרק נח פסוק ה)
הֲהָדָא הִיא תַּענִיתָא דִרעֵינָא בַהּ יוֹמָא דִּמסַגֵּיף אֱנָשָׁא נַפשֵׁיהּ כָּפֵיף רֵישֵׁיהּ כְּאַגמוֹן כְּפִיף וְעַל סַקָא וְקִטמָא בָּאִית הַלְהָדָא אַתּוּן קָרַן תַּענֵי וְיוֹמָא דְרַעֲוָא בֵיהּ מִן קֳדָם יְיָ :

אבחרהו - ב': יש' נח , ה , ו. ענות - ב': שמ' לב , יח; יש' נח , ה. כאגמן - ג' חסר (בלישנא): יש' נח , ה; איוב מ , כו; מא , יב. ושק - ג': יש' נ , ג; נח , ה; *דנ' ט , ג.

ענות ב' קול ענות יום ענות . אגמן ג' חס' הלכף התשים אגמן כדוד נפוח ואגמן .

הכזה - ל'; אבחרהו - ב'; ענות - ב'; הלכף - ל'; כאגמן - ג' חס'; ושק - ג'; הלזה - ל'.

הלכוף - ה"י זו משמשת תמיה , כלומר: שמא לכוף ראשו כאגמון אני צריך? אגמון - הוא כמין מחט כפוף , וצדין בו דגים וקורין לו 'איים' (בלעז). הלזה תקרא צום - לשון תמיה , לפיכך ה"י נקוד חטף פתח.

הן לריב ומצה תצומו - ואיך תחשבו שאהא מקבל צומכם? שכל ריב ומצה שיש לכם איש את אחיו אתם מניחים עד יום צום , ואז אתם מריבים זה עם זה. ולהכות באגרוף רשע - ואיך תחשבו שאקבל צומכם? ואיך אתם מדמים שתהא תפלתכם נשמעת? לא תצומו כיום להשמיע במרום קולכם - צום שלכם אינו צום שיהא ראוי להשמיע במרום קולכם. אתמהא: הכזה יהיה צום אבחרהו יום ענות אדם נפשו הלכוף כאגמון ראשו - כאגמון זה שהוא כפוף , וכשאתה נוגע בו אתה נעקץ , אף כאן כשאדם מענה את נפשו , ויכוף ראשו כאגמון לומר: 'תם אני' , וכיון שאתה משתדל עמו אתה נעקץ; הלזה תקרא צום ויום רצון? אתמהא.

הכזה. יום ענות אדם נפשו - כפול , כי הוא הצום. הלכוף - מפעלי הכפל , במשקל "לקוב אויבי" (במ' כג , יא). כאגמון - צמח רך , שישח את ראשו; והוא ידוע. יציע - דגשות הצד"י לחסרון יו"ד השורש , כמלת "אצרך" (יר' א , ה) , והשלם: 'ייציע'; והטעם - ישים מצע: ושק ואפר יציע.

הכזה - שאתם צמים ומתענים לפני , יהיה צום שאבחרהו , יום ענות אדם נפשו? בתמיה; הלכוף איש כאגמון ראשו לפני בלבד , ושק ואפר יציע בלבד? בתמיה; הלזה תקרא צום ויום רצון ליי'? אין הדבר תלוי בצום ובכפיפת ראש ובשק ואפר , אלא בשברון לב ובכפיפת לב והכנעתו , כמו שמפרש והולך.

הכזה - אין הצום הנרצה התענית מלאכול ומלשתות וכפיפת הראש כמו האגמון , והוא הגומא שכופף ראשו , ולא הצעת השק והאפר , כי אין המעשים האלה נבחרים ונרצים לפני , אם לא בלב נשבר ובמעשים טובים ושוב מדרכיכם הרעים.

הכזה וגו' - רמז לבא אחריו , והוא יום ענות אדם נפשו , כל שכן למה שקדם (לעיל , ג - ד) , כי זה שיאמר עתה (להלן , ו) הוא יותר מופלג , וזה הוא המכוון מן התורה כמו שזכרנו; ובאור כלל זה 'אוצר יי'' יבא.
ריכוז קישורים