תנ"ך - בשנת־מות המלך עזיהו ואראה את־אדני ישב על־כסא רם ונשא ושוליו מלאים את־ההיכל:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

בִּשְׁנַת־מוֹת֙ הַמֶּ֣לֶךְ עֻזִּיָּ֔הוּ וָאֶרְאֶ֧ה אֶת־אֲדנָ֛י יֹשֵׁ֥ב עַל־כִּסֵּ֖א רָ֣ם וְנִשָּׂ֑א וְשׁוּלָ֖יו מְלֵאִ֥ים אֶת־הַהֵיכָֽל: (ישעיהו פרק ו פסוק א)

טקסט וניקוד:

בִּשְׁנַת־מוֹת הַמֶּלֶךְ עֻזִּיָּהוּ וָאֶרְאֶה אֶת־אֲדנָי יֹשֵׁב עַל־כִּסֵּא רָם וְנִשָּׂא וְשׁוּלָיו מְלֵאִים אֶת־הַהֵיכָל: (ישעיהו פרק ו פסוק א)

טקסט בלבד:

בשנת־מות המלך עזיהו ואראה את־אדני ישב על־כסא רם ונשא ושוליו מלאים את־ההיכל: (ישעיהו פרק ו פסוק א)

תיקון קוראים:

בשנת־מות המלך עזיהו ואראה את־אדני ישב על־כסא רם ונשא ושוליו מלאים את־ההיכל: (ישעיהו פרק ו פסוק א)
בְּשַׁתָּא דְאִתנַגַּע בַּהּ מַלכָּא עוּזִיָה אֲמַר נְבִיָא חֲזֵיתִי יָת יְקָרָא דַייָ שְׁרֵי עַל כּוּרסֵי רָם וּמנַטַל בִּשׁמֵי מְרוֹמָא וּמִזִיו יְקָרֵיהּ אִתמְלִי הֵיכְלָא :

אדני - קל"ד (בלישנא): ראה יש' ג , יז. ישב - ה' חסר בסיפרא: יש' ו , א; י , כד; כ , ו; כו , כא; לז , טז. ונשא - י"ב: ראה יש' ב , ב.

ישב - ה' חס' בסיפ'.

בשנת מות - כשנצטרע (ראה תנח' צו יג). ושוליו - כמו "שולי המעיל" (שמ' כח , לד) - תחתיתו; ראיתיו יושב על כסאו בשמים , ורגליו בהיכל , הדום מרגלותיו בבית המקדש , לדון על עוזיהו שבא ליטול כתר כהונה.

בשנת מות המלך עוזיהו ואראה את יי' יושב על כסא רם ונשא - אע"פ שמקום ישיבתו על כסא רם ונשא , ראיתי ששוליו מלאים את ההיכל. שוליו - רגליו , שאע"פ שיושב למעלה על כסא רם ונשא מגיעים רגליו עד מקום ההיכל שלמטה.

בשנת מות - הקדמונים אמרו (שמ"ר א , לד) , שמלת מות - צרעת , כי בעת שנכנס אל ההיכל להקטיר היה הרעש; גם הוא נכון. ויתכן להיות כמשמעו , כי בשנה שהתנבא מת עוזיהו; ואין טענה "בימי עוזיהו" (יש' א , א) , אחר שהיה חדשים , וזאת היא תחלת נבואת ישעיהו. רם ונשא - תואר הכסא , לא כאשר אמרו רבים. והטעם , שהוא למעלה מהחיות , כאשר אפרש בספר יחזקאל. ושוליו - הם שולי הכסא , כי מנהג המלכים להיות בגדים על כסאם.

בשנת מות המלך עזיה (לפנינו: עוזיהו) - לאחר מותו הוא , על כרחנו , ועל זה נאמר "בימי... יותם" (יש' א , א) עד "ויהי בימי אחז" (יש' ז , א). ועוד , שאם לפני מותו נאמר זה , מה השמיענו בלשון בשנת מות? אלא ודאי לאחר מותו; והשמיענו שכשראה הקדוש ברוך הוא שמת עזיה ומלך יותם ולא ניתקן הדור , אז נראה אל ישעיה. ונראה ממה שנראה לו עכשיו במראה משונה , ואמר לו "את מי אשלח ומי ילך לנו" (להלן , ח) , שכבר עבר זמן גדול שלא דבר עמו ולא נראה אליו; וכל הנבואות שלמעלה נאמרו בימי הרעש שהיה בימי עזיהו (ראה עמ' א , א) , ופסק; ועכשיו כשמת עזיה , התחיל עוד לשלחו להוכיחם. על כסא שהוא רם ונשא - למעלה למעלה , ואע"פ כן שולי בגדי כבודו , לפי מראת החזון שנראה לי , היו מגיעים למטה ומחזיקים כל חלל ההיכל. ומה שנראה לו כסאו גבוה ומסולק למעלה מן ההיכל , כלומר: סילק עיקר שכינתו ממנו , ולא היה כל כך שוכן בו , להיות אפילו הדום רגליו , רק ששוליו מגיעים עד ההיכל ומתפשטים בכל חללו סביב.

בשנת מות המלך עוזיהו - תרגם יונתן: "בשתא דאיתנגע בה מלכא עוזיהו" , והוא כשנכנס להיכל להקטיר קטורת , "והצרעת זרחה במצחו" (דה"ב כו , יט). ויש לפרש: מיתה ממש; ולפירוש הזה , לא יהיה זה תחילת נבואתו. [ומה שספר השנה שראה זאת המראה , לפי שבמותו הרעו העם , כמו שנאמר בתחילת מלכות יותם "ועוד העם משחיתים" (דה"ב כז , ב); וכל שכן בימי אחז.] אמר: ואראה את יי' - ראה במראה הנבואה את יי' כי פירוש יי': כבוד יי'; וכן תרגם יונתן: "יקרא דיי'"; וכן נאמר על הכבוד "וירד יי' על הר סיני" (שמ' יט , כ) , ותרגם גם כן אונקלוס: "ואיתגלי יקרא דיי'"; וכן אמר יחזקאל "ועל דמות הכסא דמות כמראה אדם מלמעלה" (יח' א , כו); וזהו שאמר: ואראה את יי' יושב על כסא רם ונשא; [ורם ונשא - הוא על הכסא.] והכל דמות במראה הנבואה. [ורבותינו הקשו הפסוקים ואמרו (ראה יבמות מט , ב): כתיב "כי לא יראני האדם וחי" (שמ' לג , כ) , וכתיב ואראה את יי'!? לא קשיא! כאן באספקלריא המאירה , כאן באספקלריא שאינה מאירה] ואמרו רבותינו ז"ל (ראה חגיגה יג , ב): כל מה שראה יחזקאל ראה ישעיה; למה יחזקאל דומה? לבן כפר שראה את המלך , ישעיה - לבן כרך שראה את המלך. כלומר: שיחזקאל ספר פרטי הדברים , לפי שהיה חדוש גדול אצלו או אצל בני דורו; אבל ישעיהו לא ספר אלא דרך כלל , כי הוא שלם מיחזקאל , ולא היתה המראה כל כך חדוש אצלו , או בני דורו היו שלמים יותר מבני דורו שליחזקאל; וישעיהו זכר השרפים ולא זכר החיות. ושוליו - הכינוי כנגד ה'כבוד' , וכן תרגם יונתן: "ומזיו יקריה איתמלי היכלא"; או יהיה הכינוי כנגד הכסא , והשולים הם תחתית הבגד או זולתו; והמשל הנה , כי ההיכל מכוון כנגד כסא הכבוד. מלאים את ההיכל - כמו 'ממלאים'; וכן "וכבוד יי' מלא את המשכן" (שמ' מ , לד). וההיכל הוא היכל בית המקדש. או פירוש ההיכל: השמים , כמו "יי' בהיכל קדשו" (תה' יא , ד); "יי' בשמים הכין כסאו" (תה' קג , יט).

בשנת מות המלך וגו' - זה חלק גדול מ'מעשה מרכבה'; ויש בזה סודות חתומות , עם היות לי בזה דעות חדשות וכונות נוטות מדעות רבים מן הקודמים , והכל 'אוצר יי'' יבא. מלאים - פעל יוצא בכאן. ההיכל - דרך משל לעגלת מן המרכבת , והוא הגשם השמימיי.

בשנת מות המלך עוזיהו - כשנצטרע.
ריכוז קישורים