תנ"ך - בשנת־מות
המלך
עזיהו
ואראה
את־אדני
ישב
על־כסא
רם
ונשא
ושוליו
מלאים
את־ההיכל:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
בִּשְׁנַת־מוֹת֙
הַמֶּ֣לֶךְ
עֻזִּיָּ֔הוּ
וָאֶרְאֶ֧ה
אֶת־אֲדנָ֛י
יֹשֵׁ֥ב
עַל־כִּסֵּ֖א
רָ֣ם
וְנִשָּׂ֑א
וְשׁוּלָ֖יו
מְלֵאִ֥ים
אֶת־הַהֵיכָֽל:
(ישעיהו פרק ו פסוק א)
בִּשְׁנַת־מוֹת
הַמֶּלֶךְ
עֻזִּיָּהוּ
וָאֶרְאֶה
אֶת־אֲדנָי
יֹשֵׁב
עַל־כִּסֵּא
רָם
וְנִשָּׂא
וְשׁוּלָיו
מְלֵאִים
אֶת־הַהֵיכָל:
(ישעיהו פרק ו פסוק א)
בשנת־מות
המלך
עזיהו
ואראה
את־אדני
ישב
על־כסא
רם
ונשא
ושוליו
מלאים
את־ההיכל:
(ישעיהו פרק ו פסוק א)
בשנת־מות
המלך
עזיהו
ואראה
את־אדני
ישב
על־כסא
רם
ונשא
ושוליו
מלאים
את־ההיכל:
(ישעיהו פרק ו פסוק א)
בְּשַׁתָּא
דְאִתנַגַּע
בַּהּ
מַלכָּא
עוּזִיָה
אֲמַר
נְבִיָא
חֲזֵיתִי
יָת
יְקָרָא
דַייָ
שְׁרֵי
עַל
כּוּרסֵי
רָם
וּמנַטַל
בִּשׁמֵי
מְרוֹמָא
וּמִזִיו
יְקָרֵיהּ
אִתמְלִי
הֵיכְלָא
:
אדני
-
קל"ד
(בלישנא):
ראה
יש'
ג
,
יז.
ישב
-
ה'
חסר
בסיפרא:
יש'
ו
,
א;
י
,
כד;
כ
,
ו;
כו
,
כא;
לז
,
טז.
ונשא
-
י"ב:
ראה
יש'
ב
,
ב.
בשנת
מות
-
כשנצטרע
(ראה
תנח'
צו
יג).
ושוליו
-
כמו
"שולי
המעיל"
(שמ'
כח
,
לד)
-
תחתיתו;
ראיתיו
יושב
על
כסאו
בשמים
,
ורגליו
בהיכל
,
הדום
מרגלותיו
בבית
המקדש
,
לדון
על
עוזיהו
שבא
ליטול
כתר
כהונה.
בשנת
מות
המלך
עוזיהו
ואראה
את
יי'
יושב
על
כסא
רם
ונשא
-
אע"פ
שמקום
ישיבתו
על
כסא
רם
ונשא
,
ראיתי
ששוליו
מלאים
את
ההיכל.
שוליו
-
רגליו
,
שאע"פ
שיושב
למעלה
על
כסא
רם
ונשא
מגיעים
רגליו
עד
מקום
ההיכל
שלמטה.
בשנת
מות
-
הקדמונים
אמרו
(שמ"ר
א
,
לד)
,
שמלת
מות
-
צרעת
,
כי
בעת
שנכנס
אל
ההיכל
להקטיר
היה
הרעש;
גם
הוא
נכון.
ויתכן
להיות
כמשמעו
,
כי
בשנה
שהתנבא
מת
עוזיהו;
ואין
טענה
"בימי
עוזיהו"
(יש'
א
,
א)
,
אחר
שהיה
חדשים
,
וזאת
היא
תחלת
נבואת
ישעיהו.
רם
ונשא
-
תואר
הכסא
,
לא
כאשר
אמרו
רבים.
והטעם
,
שהוא
למעלה
מהחיות
,
כאשר
אפרש
בספר
יחזקאל.
ושוליו
-
הם
שולי
הכסא
,
כי
מנהג
המלכים
להיות
בגדים
על
כסאם.
בשנת
מות
המלך
עזיה
(לפנינו:
עוזיהו)
-
לאחר
מותו
הוא
,
על
כרחנו
,
ועל
זה
נאמר
"בימי...
יותם"
(יש'
א
,
א)
עד
"ויהי
בימי
אחז"
(יש'
ז
,
א).
ועוד
,
שאם
לפני
מותו
נאמר
זה
,
מה
השמיענו
בלשון
בשנת
מות?
אלא
ודאי
לאחר
מותו;
והשמיענו
שכשראה
הקדוש
ברוך
הוא
שמת
עזיה
ומלך
יותם
ולא
ניתקן
הדור
,
אז
נראה
אל
ישעיה.
ונראה
ממה
שנראה
לו
עכשיו
במראה
משונה
,
ואמר
לו
"את
מי
אשלח
ומי
ילך
לנו"
(להלן
,
ח)
,
שכבר
עבר
זמן
גדול
שלא
דבר
עמו
ולא
נראה
אליו;
וכל
הנבואות
שלמעלה
נאמרו
בימי
הרעש
שהיה
בימי
עזיהו
(ראה
עמ'
א
,
א)
,
ופסק;
ועכשיו
כשמת
עזיה
,
התחיל
עוד
לשלחו
להוכיחם.
על
כסא
שהוא
רם
ונשא
-
למעלה
למעלה
,
ואע"פ
כן
שולי
בגדי
כבודו
,
לפי
מראת
החזון
שנראה
לי
,
היו
מגיעים
למטה
ומחזיקים
כל
חלל
ההיכל.
ומה
שנראה
לו
כסאו
גבוה
ומסולק
למעלה
מן
ההיכל
,
כלומר:
סילק
עיקר
שכינתו
ממנו
,
ולא
היה
כל
כך
שוכן
בו
,
להיות
אפילו
הדום
רגליו
,
רק
ששוליו
מגיעים
עד
ההיכל
ומתפשטים
בכל
חללו
סביב.
בשנת
מות
המלך
עוזיהו
-
תרגם
יונתן:
"בשתא
דאיתנגע
בה
מלכא
עוזיהו"
,
והוא
כשנכנס
להיכל
להקטיר
קטורת
,
"והצרעת
זרחה
במצחו"
(דה"ב
כו
,
יט).
ויש
לפרש:
מיתה
ממש;
ולפירוש
הזה
,
לא
יהיה
זה
תחילת
נבואתו.
[ומה
שספר
השנה
שראה
זאת
המראה
,
לפי
שבמותו
הרעו
העם
,
כמו
שנאמר
בתחילת
מלכות
יותם
"ועוד
העם
משחיתים"
(דה"ב
כז
,
ב);
וכל
שכן
בימי
אחז.]
אמר:
ואראה
את
יי'
-
ראה
במראה
הנבואה
את
יי'
כי
פירוש
יי':
כבוד
יי';
וכן
תרגם
יונתן:
"יקרא
דיי'";
וכן
נאמר
על
הכבוד
"וירד
יי'
על
הר
סיני"
(שמ'
יט
,
כ)
,
ותרגם
גם
כן
אונקלוס:
"ואיתגלי
יקרא
דיי'";
וכן
אמר
יחזקאל
"ועל
דמות
הכסא
דמות
כמראה
אדם
מלמעלה"
(יח'
א
,
כו);
וזהו
שאמר:
ואראה
את
יי'
יושב
על
כסא
רם
ונשא;
[ורם
ונשא
-
הוא
על
הכסא.]
והכל
דמות
במראה
הנבואה.
[ורבותינו
הקשו
הפסוקים
ואמרו
(ראה
יבמות
מט
,
ב):
כתיב
"כי
לא
יראני
האדם
וחי"
(שמ'
לג
,
כ)
,
וכתיב
ואראה
את
יי'!?
לא
קשיא!
כאן
באספקלריא
המאירה
,
כאן
באספקלריא
שאינה
מאירה]
ואמרו
רבותינו
ז"ל
(ראה
חגיגה
יג
,
ב):
כל
מה
שראה
יחזקאל
ראה
ישעיה;
למה
יחזקאל
דומה?
לבן
כפר
שראה
את
המלך
,
ישעיה
-
לבן
כרך
שראה
את
המלך.
כלומר:
שיחזקאל
ספר
פרטי
הדברים
,
לפי
שהיה
חדוש
גדול
אצלו
או
אצל
בני
דורו;
אבל
ישעיהו
לא
ספר
אלא
דרך
כלל
,
כי
הוא
שלם
מיחזקאל
,
ולא
היתה
המראה
כל
כך
חדוש
אצלו
,
או
בני
דורו
היו
שלמים
יותר
מבני
דורו
שליחזקאל;
וישעיהו
זכר
השרפים
ולא
זכר
החיות.
ושוליו
-
הכינוי
כנגד
ה'כבוד'
,
וכן
תרגם
יונתן:
"ומזיו
יקריה
איתמלי
היכלא";
או
יהיה
הכינוי
כנגד
הכסא
,
והשולים
הם
תחתית
הבגד
או
זולתו;
והמשל
הנה
,
כי
ההיכל
מכוון
כנגד
כסא
הכבוד.
מלאים
את
ההיכל
-
כמו
'ממלאים';
וכן
"וכבוד
יי'
מלא
את
המשכן"
(שמ'
מ
,
לד).
וההיכל
הוא
היכל
בית
המקדש.
או
פירוש
ההיכל:
השמים
,
כמו
"יי'
בהיכל
קדשו"
(תה'
יא
,
ד);
"יי'
בשמים
הכין
כסאו"
(תה'
קג
,
יט).
בשנת
מות
המלך
וגו'
-
זה
חלק
גדול
מ'מעשה
מרכבה';
ויש
בזה
סודות
חתומות
,
עם
היות
לי
בזה
דעות
חדשות
וכונות
נוטות
מדעות
רבים
מן
הקודמים
,
והכל
'אוצר
יי''
יבא.
מלאים
-
פעל
יוצא
בכאן.
ההיכל
-
דרך
משל
לעגלת
מן
המרכבת
,
והוא
הגשם
השמימיי.
בשנת
מות
המלך
עוזיהו
-
כשנצטרע.