תנ"ך - ואמר
עד־מתי
אדני
ויאמר
עד
אשר
אם־שאו
ערים
מאין
יושב
ובתים
מאין
אדם
והאדמה
תשאה
שממה:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וָאֹמַ֕ר
עַד־מָתַ֖י
אֲדנָ֑י
וַיֹּ֡אמֶר
עַ֣ד
אֲשֶׁר֩
אִם־שָׁא֨וּ
עָרִ֜ים
מֵאֵ֣ין
יוֹשֵׁ֗ב
וּבָתִּים֙
מֵאֵ֣ין
אָדָ֔ם
וְהָאֲדָמָ֖ה
תִּשָּׁאֶ֥ה
שְׁמָמָֽה:
(ישעיהו פרק ו פסוק יא)
וָאֹמַר
עַד־מָתַי
אֲדנָי
וַיֹּאמֶר
עַד
אֲשֶׁר
אִם־שָׁאוּ
עָרִים
מֵאֵין
יוֹשֵׁב
וּבָתִּים
מֵאֵין
אָדָם
וְהָאֲדָמָה
תִּשָּׁאֶה
שְׁמָמָה:
(ישעיהו פרק ו פסוק יא)
ואמר
עד־מתי
אדני
ויאמר
עד
אשר
אם־שאו
ערים
מאין
יושב
ובתים
מאין
אדם
והאדמה
תשאה
שממה:
(ישעיהו פרק ו פסוק יא)
ואמר
עד־מתי
אדני
ויאמר
עד
אשר
אם־שאו
ערים
מאין
יושב
ובתים
מאין
אדם
והאדמה
תשאה
שממה:
(ישעיהו פרק ו פסוק יא)
וַאֲמַרִית
עַד
אִימַתִּי
יְיָ
וַאֲמַר
עַד
דִּיצַדְּיָין
קִרוַיָא
מִבְּלִי
יָתִיב
וּבָתַּיָא
מִבְּלִי
אֱנָשָׁא
וְאַרעָא
תִּחרוּב
וְתִצדֵּי
:
אדני
-
קל"ד
(בלישנא):
ראה
יש'
ג
,
יז.
ובתים
-
ד':
*דב'
ו
,
יא;
ח
,
יב;
יש'
ו
,
יא;
מי'
ב
,
ב.
שאו
-
ל';
ובתים
-
ד';
תשאה
-
ל'.
עד
מתי
-
יכבידו
לבם
ולא
ישמעו.
ויאמר
-
ידעתי
כי
לא
ישובו
עד
תבא
פורענות
עליהם
,
וילכו
בגולה
,
ושאו
עריהם
מאין
יושב.
שאו...
תשאה
-
לשון
'גלמוד'
מאין
איש.
ואומר:
עד
מתי
יי'
יהיו
הולכים
הלוך
והשמן
,
ואזניהם
הולכים
הלוך
והכבד
,
ועיניהם
הולכים
הלוך
והשוע?
ויאמר:
עד
אם
(בנוסחנו:
אשר
אם)
שאו
ערים
מאין
יושב.
שאו
-
לשון
"שואה"
(צפ'
א
,
טו).
ואומר
-
ביקש
הנביא
לדעת
עד
מתי
תעמוד
זאת
הרעה
שלא
יבינו
ולא
ישובו
,
והנה
התשובה:
עד
שתהיה
הארץ
שממה.
עד
מתי
יי'
תניחם
בכך
,
ליתן
דרכם
בראשם
שלא
ייכשלו
ויפולו
,
ולא
תתן
להם
לב
בשר
להבין
ולשוב
,
ויירפאו?
ושואלו
במה
יינקם
מהם
,
אם
להשחית
הכל
פעם
אחת
,
ואם
להשאיר
שריד.
עד
אשר
אם
שאו
ערים
וגו'
-
ולא
בקרוב
מקום
יגלו
,
שיהא
נוח
לשוב
כשירצו
,
אלא
ורחק
יי'
את
האדם
היושב
בה
,
ממנה;
ורבה
והולכת
תהיה
הארץ
העזובה
מיושביה
מדי
יום
ביום
בקרב
המלכות.
הארץ
-
'פייש'
בלעז.
ורבה
-
'אקרישטרא'
(בלעז).
וזהו
שבימי
יותם
,
שהוא
מתנבא
עתה
,
גלו
הגלעד
וזבולן
ונפתלי
,
ואחריהם
שאר
השבטים
כלם
בימי
חזקיהו
,
ואחריהם
יהודה
ובנימן
,
והוא
שמפרש
והולך.
ואמר
עד
מתי
-
לפירוש
הראשון
יהיה
פירושו:
עד
מתי
תמנע
מהם
תשובה
,
כבר
לקו
בעונם
וקבלו
עונש
חטאתם
,
עתידים
הם
עוד
לקבל
עונש?
ויאמר:
עד
אשר
אם
שאו
ערים
מאין
יושב.
ולפירוש
השני
,
יהיה
פירושו:
עד
מתי
יהיו
מקשים
לבבם
,
ואינם
רוצים
לשמוע
התוכחת?
ויאמר:
ידעתי
כי
לא
ישובו
,
עד
אשר
אם
שאו
ערים.
ופירוש
אם
זה
,
פירושו:
כי
,
כמו
"ואם
תקריב
מנחת
בכורים"
(וי'
ב
,
יד)
,
שהוא
כמו:
וכי
תקריב;
וכן
"אם
יהיה
היובל
לבני
ישראל"
(במ'
לו
,
ד)
-
כי
יהיה
היובל;
והדומים
להם
שכתבנו
ב'ספר
מכלל'
בחלק
הדקדוק
(שרשים:
'אם')
וזהו
כמותם
,
כאלו
אמר:
עד
אשר
כי
שאו
ערים.
ואמר
אשר
,
ואמר
אם
,
שפירושו
'כי'
-
כפל
העניין
במלות
שונות
כמנהג
הלשון
,
לחזק
העניין.
ושאו
-
עבר
במקום
עתיד.
ואפשר
שישאו
הערים
,
שיהיו
מעטים
היושבים
בהם
,
אבל
ישארו
קצת
בתים
בעיר
שימצא
בהם
אדם
,
ואמר:
גם
זה
לא
יהיה
,
אלא
כל
הבתים
גם
כן
יהיו
שאיות
מאין
אדם
,
והאדמה
גם
כן
תשאה
שממה
,
כי
אין
עובד
אותה;
על
דרך
"והאדמה
לא
תשם"
(בר'
מז
,
יט).
ואומר:
עד
מתי
לא
תקבל
תשובתם?
ויאמר:
עד
אשר
אם
שאו
ערים
מאין
יושב
-
שילכו
בגלות
ואנקום
מהם
,
והאדמה
תשאה
ותהיה
שממה.